עדכון

הי עדן,

טוב, התפתחויות מעניינות סה"כ. קורה שדברים קורים בקשר והם לא מקבלים במה, לא מדברים עליהם. זה כמובן בד"כ בתחילתם של קשרים, מרגשים, מרתקים ולא תמיד שגרתיים. כשמתרגשים כ"כ גם לא רעבים :)

העובדה שהוא מתעניין בך ומסמס היא טובה. אבל, אם את רוצה שהקשר הזה יתפתח לכיוונים רציניים ולמחויבות (שתהיי שלו, ממש כך..) - צריך לקחת אותו גם לרוח כזאת. ז"א, לצאת החוצה, להתחיל באמת לתהות על קנקנו וגם מבלי להגיד לו שאת מעוניינת במשהו רציני יותר- פשוט לזרום לשם, בשאלות, בהתעניינות ואפילו בהורדת מינון המשפטים בעלי האופי המיני, הסקסיסטי, והעלאת אחרים- רציניים יותר.

אם תראי שיש הדדיות בעינין והקשר מפתח רוח גם רצינית יותר, יהיה לנו יותר מידע האם הבחור מעוניין כמוך.

כרגע- לא הייתי מציעה להצהיר על כוונות מצידך. חכי ותראי מה יהיה בהמשך לאור ההתנהלות השונה בקשר.

הרוח הרצינית – כל השבת דיברנו, ולא על דברים סקססיטיים או משהו כזה. על החיים, חוויות, דברים שעברנו, הגירושין שלי, הקשרים שלו וכו'... הוא מצידו שיתף והקשיב לי, ודיברנו גם על דברים בכללי ומה דעתו של כל אחד בנושא. גם זה שבילינו בשלג עם הילד, אולי זה לא אומר משהו במיוחד, אבל זה כן אומר שהוא רוצה לבלות איתי גם אם זה לא אחד על אחד + אלכוהול. ודיברנו על ללכת לסרט, ארוחה – דברים נוספים. אני לא יודעת אם זה יקרה, אבל זה עלה. אני פשוט לא יודעת כמה הוא זה שיוזם, כי אני לא ככ מרגישה את זה ממנו. אבל שוב – אנחנו נפגשים כל יום כמה פעמים במהלך העבודה, אז כמה כבר יש רצון וצורך להיפגש גם אחרי. וכשאנחנו נפגשים פה אנחנו מדברים ואין שום מגע, כלום.
מה שמדהים אותי בו זה שהוא ממש זוכר דברים שקשורים אלי – זוכר פעמים שהגרוש היה פה והלא ממש התאים לי, זוכר מסמך שקשור אלי שהגיע אליו איכשהו לפני שנה ומאז נחקק לו תאריך היומולדת שלי. הוא כל הזמן שואל על הילד – וגם כשהיה אצלי, יש לי קיר עם תמונות – אז ממש הסתכל בכולן, שאל אותי, התעניין.
אני גם לא חושבת להצהיר כוונות, זה נראה לי מוקדם מידי ולא ממש לעניין. אני משתדלת להיות איתו הכי טבעית שיש וזורמת, גם אם זה אומר לדבר על הגרוש והילד – גם אם יש בי איזושהי מחשבה שאולי זה קצת מרתיע כי זה מנחית אותו למציאות – אתה בקשר (לא משנה איזה) עם גרושה+1.

עדן יקרה צהריים טובים,

מסכימה עם הדרך, חשוב רק לבדוק האם את יכולה להיעלם לו במהלך היום, להיות עסוקה יותר, לנסות לעבוד יותר ולשדר לו שהזמן למערכת היחסים הוא דווקא לא בעבודה. אולי ככה באמת המאזן ישתנה ויקרה משהו.

נשמע שהוא מאוד מתעניין בך ואכפת לו ממך, הוא "עסוק" בעולם שלך וזה מחמיא. אני מניחה שאם תשדרי אותו סוג של התעניינות ותביאי את הקשר לרמה עמוקה- של שיתוף אישי כפי שאת עושה, גם תוכלי להבחין האם הוא רציני.

עדכני....

אז כן - כמו שאני משתפת גם הוא משתף. אנחנו מדברים המון על העבודה אבל גם הרבה על המשפחה - שלו ושלי.
היום איכשהו יצא לנו במהלך העבודה להתכתב בעניין נשיקות בעבודה. סתם נשיקת בוקר טוב, לא משהו נעבר. הוא רשם שזה קצת בעייתי. עניתי שזה בעייתי רק אם הוא עושה מזה בעייתי (אין איסור או משהו כזה). ואז רשם - ביקשת קיבלת! העניין מבחינתי זה לא עצם הנשיקה אלא המוכנות - לא? נפגשנו מאז בעבודה וזה לא יצא, אבל שוב - הדגש מבחינתי זאת הנכונות.
עכשיו השאלה - אני מקווה שזה לא יהיה מסובך. כל מי שאני רושמת עליו - כולם מכירים את כולם, כולנו מהעבודה. חברה טובה שלי חוגגת ביום חמישי יומולדת. חשבתי להגיד לו שיבוא אם בא לו, אבל עדין לא יצא לי כי אין לי סידור לילד. היום התקשרה חברה אחרת ואמרה שהיא הולכת ליומולדת של מישהו מהעבודה (עובד איתו וחבר ממש טוב שלו) והזמינה אותי לבוא איתה. הוא לא יודע שאני יודעת. עדין. ואני תוהה מה לעשות. אם אני אגיד לו על היומולדת של החברה שלי אולי יגיד משהו על חבר שלו ויציע לי להצטרף, השאלה מה יגיד אם לא אגיד כלום. ומצד שני - אני יכולה ללכת לחברה ואחכ להצטרף ליומולדת של ההוא ואז הוא יהיה מופתע. אבל נראה לי מוזר לא להגיד לו שאני יודעת על היומולדת של החבר מהמחלקה. מה את אומרת? (כן, כן, בברלי הילס :) ).
אתמול דיברתי בטלפון מחוץ למשרד וקצת בכיתי והוא ראה והתעניין. מה שהוביל לשיחה של שעתיים בלילה - לא שסיפרתי לו בדיוק מה מי מו, רק קצת, ומשם השיחה התגלגלה והיה ממש נחמד. אחכ סימס שמעולם לא דיבר ככ הרבה בטלפון.
בקיצור, נראה לי שזורם לכיוון טוב, אני לפחות כך מקווה...

הי עדן,

לגבי העדכון- יופי, כן, חשובה המוכנות שלו. אני חייבת לציין שאני "מרוצה" מהתקדמות הקשר :) הוא מבין את המשמעות של לשוחח ולהיפתח מולך, מבין שזה מיוחד.

לגבי השאלה - אני חושבת שיהיה נכון לעדכן אותו שהוזמנת מצד חברתך ליומולדת של אותו חבר, ו"תעשה את עצמך מופתע כשתראה אותי שם" או משהו הומוריסטי אחר בסגנון. הוא אמור לדעת מזה לדעתי. ברגע שתראי מהי התגובה, תוכלי לשקול האם להזמין אותו לאירוע הנוסף- תלוי כמובן בסידור לילד.

מה דעתך..?

נראה לי שגם אני מרוצה מההתקדמות, אם כי עדין יש בי משהו שהיה שמח לאישור כלשהו לגבי הכיוון. אבל סה"כ באמת שאני שמחה!
חשבתי אולי הפוך - להגיד לו על היומולדת של החברה, להזמין אותו ולראות מה יגיד בחזרה – אני תמיד יכולה לחכות עם ההזמנה ולראות אם הוא בינתיים מזמין. אחרי שאזמין אותו, אני מקווה שיגיד משהו על היומולדת של החבר, ואם לא אני אגיד לו שאני יודעת. אני בכלל חשבתי ששנינו יכולים ללכת לשני האירועים. אני מחויבת ללכת ליומולדת של החברה, ולא רק לקפוץ להגיד שלום. לחבר שלו אני יכולה להגיע מאוחר יותר, ואפילו רק לקפוץ.
מה נראה לך?

הי עדן,

זה גם רעיון טוב, בהחלט. עדכני מה מתפתח. חשוב רק שידע שאת יודעת מזה, שלא יהיה מצב לא נעים.

אז פשוט אמרתי לו שקיבלתי הזמנה ליומולדת של החבר. שאל ממי. בהתחלה שיחקתי – אמרתי ממישהו, אבל לא ממך... ואז אמרתי לו. הוא לא ממש התייחס לזה ולא ממש אמר לי לבוא. אולי כי פשוט ברור לו שאני באה... לא יודעת. אני לא יודעת כמה ליחס חשיבות לעניין הזה. אולי בגלל שבינינו אנחנו מדברים על מפגשים כאלו ואחרים אז אני פחות מוטרדת מזה. אחכ אמרתי לו שיש ממולדת לחברה שלי, לא אמרתי לו להצטרף – זה בשני מקומות שונים, לא קרוב, ואני מאמינה שביומולדת של החברה לא ממש יהיה לו מה לעשות כי הוא לא מכיר את החבר'ה שלה. אני כן מכירה את החבר'ה שלו. אני מעדיפה להתעכב איתו על דברים בינינו ולא עם החבר'ה. גם חשבתי על זה – בזוגיות רגילה, אם הוא היה מישהו שהכרתי רק לפני שבועיים או משהו, לא הייתי ממהרת להביא אותו לחבר'ה שלי, ואני מניחה שגם הוא לא היה ממהר. ואולי זה בכלל עדיף, כי אולי ההתנהגות שלנו לפני כולם תהיה שונה כי אולי נרצה להיות ביחד אבל נרגיש שזה מוזר בינתיים. אז... נראה מה יהיה מחר.

אמרתי לו כי החבר שחוגג יודע שאני אמורה לבוא, אז לא רציתי שהוא ידע את זה בסופו של דבר מהחבר ולא ממני...

הי עדן,

טוב שאמרת לו- ככה צריך לנהוג. לגבי האם הזמין אותך או לא- זה באמת פחות רלוונטי כרגע, צריך לבחון את הקשר כפי שהוא ולראות מה יהיו ההתפתחויות. אתם "באותה חברה" תרתי משמע ועל כן כל הזמנה שלו או שלך לאירועים מקבלת פחות חשיבות נניח, לעומת אם זה היה "מבחוץ", כפי שציינת נכון.

מקוה שהיה לך כיף והמשיכי לעדכן.

אין יותר מידי מה לדווח... אני הייתי חולה כל הסופש כמו שכמה שנים לא הייתי... עכשיו הכל בסדר. אז לא נפגשנו, רק התכתבנו מידי פעם. נשמע שהוא מצפה לראות אותי אז מצויין. כבר יש נשיקות מידי פעם בעבודה, אמנם לא בשער הראשי. דיברנו על יום חופש ביחד. אני חושבת שלאט לאט אני מרגישה את המקום שלי אצלו. בלי הגדרות כאלו ואחרות, אבל כן חשוב לי להרגיש שאני האחת – במובן של – אני איתך ורק איתך, לא מנסה ולא מחפש.
אני עם עצמי על כל מיני מחשבות כאלו ואחרות. ואני לא מדברת בכלל על מחשבות בכיוון פרק ב', כי זה לא משנה – כי אני לא שם. יש משהו בדפוס הזה איתו שמזכיר קצת את הדפוס עם הגרוש ואולי זה דפוס אצלי. להיות עם זה שפחות ממני – ולא חלילה שאני לא מעריכה אותו, או מזלזלת בו או משהו כזה. אני פשוט חייבת לחשוב בקול. מסיבות כאלו ואחרות (עבר דתי אולי, הפגיעה, לא יודעת) קשה לי לצאת לדייט, קשה לי אם זה מישהו שלא זורם לי איכשהו (למרות שהמיתולוגי שלי לגמרי היה בליינדייט, אבל אולי גם זה היה בסיטואציה של "לכבוש"). ואולי עצם זה שאני היותר – יותר גדולה, משכילה, מנוסה, לא יודעת, אולי אני מרגישה את היתרון, מרגישה פחות מאויימת, מרגישה אולי בשליטה. ואז אני יכולה אולי ליפול לבן אדם שלא נכון לי – כמו הגרוש. אני לא אומרת שזה המקרה פה, אבל שוב – יש קווים דומים. עם הגרוש – ללא ספק, אני הייתי החזקה בהכל – מתחילת הקשר ועד סופו – גם בלהחזיק את הקשר, את הבית, את הילד (דברים שהם מעבר לנרכש, אלא אופי, בסיס האדם). אני הייתי הגבר בקשר ובבית. פה אני כן מנסה קצת להישען, לתת לו להיות הגבר, אבל עדין – אני היותר. ואני תוהה אם אני לא עושה טעות בדפוס הזה. שוב – לא איתו ספציפית, אלא בכללי.
אחרי שהתגרשתי כולם אמרו – טוב, תלמדי מהטעות, לא תחזרי על זה וכו'... ותמיד אמרתי – אין לדעת. כשהלב פועל מאוד קשה לראציונל לגבור. אז אני מנסה לברר את זה עם עצמי.

הי עדן,

נפלא שאת עושה "עבודה" פנימית מרשימה, יש לציין. חשוב מאוד לברר בינינו לבין עצמנו מאיזה מקום אנחנו מופעלים, מה עושה לנו את זה, ועל מה דברים יושבים - בד"כ דפוסים ומודלים מהעבר, מהילדות אפילו.

נשמע שהקשר סה"כ עושה לך טוב וזה מה שחשוב. יתכן ועם בני זוג מסוימים את חשה יותר בנוח, מעין מקום כזה בו את לא צריכה להוכיח את עצמך ולא צריכה לעמוד בדרישות גבוהות. אני לא יודעת איך היית פועלת בתוך המערכת הזוגית אילו היית בה עם מישהו נניח "במעמד" גבוה יותר- אם זה עבודה, השכלה, או כל פרמטר אחר.

אנחנו בד"כ נמשכים לאנשים מסיבות מסוימות, חבויות או גלויות. יש את ההצהרה בפועל- למה בעצם אני נמצאת איתו - ויש גם סיבות וצרכים בתוך הקשר, שאנחנו רוצים לשרת- צורך ומענה. יתכן והוא עונה לך על צרכים מסוימים, יתכן ואכן הצורך הזה מדבר על "להרגיש נוח", או בשליטה, או מנהיגה ומובילה בתוך הקשר - את זה רק את תדעי תוך המשך עבודה עם עצמך.

אשמח כמובן שתשתפי אותי מה העלת בחכתך..

אני מניחה שזה ידרוש עוד זמן מחשבה. הבעיה אצלי שיש לי נטייה לשכנע את עצמי לדברים מסויימים – כמו למשל הקשר עם הגרוש.
מה שכן, המיתולוגי שלי למשל היה בהחלט הרבה יותר טוב ממני – לא שהרגשתי פחות שווה ממנו. אבל מבין שנינו הוא היה הרבה יותר מוצלח, בא ממשפחה שהיא פשוט עילוי, חברים מדהימים – הכל באמת היה ברמה מאוד גבוהה. ואני זוכרת שהיו פעמים שהרגשתי קצת חסרת ביטחון מולו, וכל הקשר שלנו התנהל במין חוסר ביטחון של שנינו מבחינת התקשורת והקשר הסתיים כמובן. אולי אם הייתי יותר אסרטיבית כמו שאני היום... אחריו הגיע למעשה הקשר הרציני עם הגרוש. בו מצאתי את מה שלא היה לי עם האקס – תקשורת טובה, ביטחון, הוא העריך אותי ותפס ממני (לא משנה כרגע למה – כי אני יותר או פחות או לא משנה מה – שורה תחתונה – מה שהיה לי חסר מצאתי פה). אז יש לי עוד על מה לחשוב ביני לביני, וכמובן שאשמח לשתף אותך ברגע שיהיו לי תובנות...
בהקשר לקשר הנוכחי – כמו שרשמתי – אולי אני ה"יותר" אבל לגמרי נותנת לו את המקום שלו. נכון שאני נותנת את הטון – אבל זה גם כתוצאה מהסיטואציה – הוא רווק, לי יש ילד – אז העניינים די לפי מתי שנוח לי. גם בעבודה – הוא יותר חופשי להיפגש ואני זו שמוגבלת. בקיצור – הכל די סובב סביבי. ומצד שני, אני כן מנסה לראשונה להישען על מישהו – והאמת – חיכיתי לזה. להבדיל מהגרוש – עליו אפשר להישען, לפחות בחלק מהדברים. בגלל זה ככ כיף לי. אחרי הגרוש אמרתי שהפעם אני רוצה מישהו שגם אני אוכל להישען, ולא רק אני זו שעושה הכל.
בקיצור, אני מנסה להיות כמה שיותר עם עיניים פקוחות, עם אצבע על הדופק, ובמקביל לנסות גם לשחרר ולהנות. כי לא משנה לאן זה יוביל, משנה גם מה שאני לוקחת מפה, לומדת מפה – לעצמי לפני הכל, ובכלל...

הי עדן,

מסכימה עם כל מילה באשר לתובנות שאת אוספת לך בינתיים. כמובן שזה יקח זמן ותהליך ממושך עד שתמצאי את כל חלקי הפאזל.

נכון כשאת יוצאת עם רווק סביר להניח, בשל המגבלות עם הילד, שאת תתני יותר טון בבחינת מתי לצאת וכד'. מצד שני נשמע שאת מאפשרת לו הרבה מקום משלו וזה חשוב לאיזון.