עדיין אוהב

שלום איליה,

יש מצבים בהם ההתגברות על פרידה, בעיקר טראומתית, היא קשה ואיטית. לפעמים לוקח באמת הרבה זמן עד שמצליחים להמשיך הלאה.

אתה מתאר שני דברים- האחד ברמה הזוגית, שאתה עדיין רוצה בה, השני ברמה האישית- אתה מאבד עינין בהרבה תחומים ולא מוצא סיפוק. זה ועוד זה מביאים אותך למצב של התעסקות רק בה. אם זה להגיע לבית הספר, לברר מה קורה איתה ולחשוב עליה ללא הפסקה.

כדי לעצור את הלופ הזה יש לחשוב רגע ולהבין לאן המצב הזה מביא אותך. לצערי ככל שתמשיך עם ההתעסקות בה ושקיעה במצב הזה, אתה לאט לאט תיסגר ותצטצמם עוד יותר ממה שאתה כרגע, לתוך עולם סגור, וללא רצון לעשות הרבה בנידון. עכשיו כשאתה כותב פה - זה צעד ראשון לעזור לך לצאת מזה. אני מבינה את הרצון הגדול להיות איתה לא משנה מה, אבל אין רצון כזה בצד השני וככל שתנסה- זה יתרחק ממך. לפעמים עלינו להבין שפרידות תכליתן היא להתחיל מחדש, ז"א, הסוף מביא להתחלות אחרות. אז המלצתי היא לעכל את האובדן, להמשיך לשתף מה עובר עליך. מעבר לכך אם אתה חש שלאורך הזמן אתה ממשיך לאבד עינין בכל המסביב- ללא ספק לפנות לאיש מקצוע, נוסח פסיכולוג או עו"ס, ולקבל תמיכה וכלים מתאימים. אתה צעיר, כך נראה לי- חבל לך להישאר במצב הזה.

בהצלחה רבה והמשך לעדכן,