עצובה מהמצב

מישהי היקרה,צר לי על המצב אליו הגעתם בזוגיות שלכם.
אבל בעצמך את מתארת את חיי היום-יום שלכם, ותראי שזה הגיוני למה הוא לא מגיע הביתה: כאשרהוא מגיע הביתה הוא "זוכה" לעצבנות, ריבים, צרחות, קללות, תלונות, ואין לו סקס.
אי אפשר להמשיך ולעשות את כל הפעולות השליליות שתיארת ולקוות שתופיע אהבה יש מאין.

כדי שאהבה תחזור לשכון בביתכם, שניכם צריכים להכניס אותה בחזרה לבית בצורה פעילה.

אהבה זו לא רק תחושה נפלאה, זוהי גם פעולה, או ליתר דיוק הרבה פעולות אוהבות: לאהוב פירושו להיות רגיש לצרכים של האחר ולהעניק לו כמה שיותר מן הצרכים האלו. וכמו כן - לדבר דיבורים נעימים, לפרגן, להחמיא, להעריך ולהכיר במעשים טובים - קטנים וגדולים - של האחר. ועוד ועוד פעולות שמביעות אהבה. כאשר הפעולות שאתם עושים הן הפוכות - האהבה נמחקת ומתפוגגת תוך זמן קצר, ומתחילים לחפש אותה במקומות אחרים. כרגע הוא מוצא זאת אצל ההורים שלו.

אני משערת שאת לא יכולה להרים את המשימה הגדולה הזאת - להפוך את הפעולות השליליות לחיוביות - לבדך. זה אמנם לא בלתי אפשרי, אבל כאשר עושים זאת לבד זה לקוח הרבה יותר זמן, והסיכוי להתייאש באמצע הוא מאוד גדול.

לכן אם תצליחי להביא אותו לייעוץ זוגי - אני מקווה ששניכם תתחילו - אפילו בצורה מלאכותית בתחילה - לפעול פעולות קטנות שבונות אהבה, וככל שתשתפו בכך פעולה, יהיה יותר קל ויותר מהר לתקן את המצב.