מבולבלת קשות

אני והחבר שלי יצאנו3 שנים (.בני 25)שבזמן הקשר כולו אני הייתי היותר משקיעה: ארוחות רומנטיות הבעת חום ואהבה וגם אם זה קשור ליחסי מין הוא פשוט תמיד היה קר. ולא היה תורח לחשוב גם על הרצונות והצרכים שלי ( כמו תשומת לב, עזרה הדדית הבנה, ולמרות כל זה תמיד טען שהוא רוצה להתחתן וחיכה לתשובה שלי ).לפני 3 חודשים החלטתי לשים לזה סוף בכך שיזמתי פרידה...כמובן שהוא כעס בהתחלה אבל לאחר תקופה הבין שעשה הרבה טעויות ושלא היה מגיע לי ושהוא מוכן לשנות את הכל ולהיות כפי שמגיע לי באמת... התחלנו לדבר שוב נפגשים מדי פעם ואני באמת רואה שהוא השתנה, משקיעה, תשומת לב תמיד מוכן לעזור לי ולהיות איתי, מעדיף לא לישון אפילו ולבוא אליי שפעם זה היה נדיר ביותר. ..הוא טוען שהבין מה מאבד ולכן מוכן לעשות הכל למעני וזה ימשך כך לתמיד...ועכשיו הבעיה היא שאני אכן חושבת שאנו מתאימים והוא יהיה בעל ומאהב מקסים וטוב לב ומבין ומחבק, אבל אני מאז ומתמיד לא כל כך נמשכתי אליו פיזית וסוג של תמיד היה בליבי חצץ שמנע ממני להתאהב בו באמת ( לא יודעת למה) והחצץ הזה עדיין קיים למרות השיפור שחל בו וחלק ממני עדיין לא איתו(תמיד היה כך פשוט לא הייתי מראה את זה כי חשבתי שזה יבוא עם הזמן ומאוד אהבצי אותו בתור בן אדם והאופי שלו) כאילו מן תחושה כזאת שאני לא באמת שייכת לו תמיד רציתי משהו אחר מישהו אחר ולא אותו(למרות שהוא אוהב אותי מאוד ותמיד אהב - אף אחד לא אהב אותי כמוהו) ...ואני בדילמה נוראית מה לעשות? אז החלטתי לנסות שוב וחזרנו והמצב נהייה יותר גרוע אבל עכשיו אני זאתי שיבשה כל פעם ולא סבלנית ואין לי חשק מיני (חשבתי אולי כל זה נובע כי נפגעתי מאוד הרבה ממנו והרגשתי תמיד לא נחשקת ולא מוערכת)..ואני יודעת
שעכשיו הוא באמת מקסים בהכל וחבל לי פשוט לפספס אותו כי מאוד קשה למצוא בחורים טובים...מה אפשר לעשות? איך ניתן לדעת האם להמשיך או לחתיך סופית-שזה יהיה לי די קשה

תודה ענקית מכל ה 3>