בעיקר עצוב

א. החזקתם מעמד 11 שנה. בימנו זה לא מובן מאליו בכלל!
ב. הוא מובטל קרוב לשנתיים ואת רוצה להביא עוד ילד? נו באמת...זה מה שחסר לו. אם
תבשרי לו על היריון - לדעתי - הוא יתרחק ממך עוד יותר.

נ.ל היקרה, צר לי מאוד על המצב שלכם. אלא שאתם נסחפים במסלול שמרחיק אתכם זה מזו כפי שמירי ציינה בתגובתה. נראה כאילו כל אחד מכם מתרחק לפינה שלו, רואה את הקשיים והפחדים של עצמו, ומלקק את פצעיו לבד ומתארגן לפתור את בעיותיו לבד: הוא תופס ממך מרחק כי הוא חושש לעשות עוד ילדים בגלל סיבות כלכליות ולא סומך עלייך (בצדק...את אכן מנסה לגנוב לו זרע) ואת שקועה בצורך שלך שיהיו לך עוד ילדים ולא רואה את הצרכים שלו.

אני חושבת שאתם הולכים במסלול מסוכן,שתוצאותיו העצובות ידועות מראש.
טוב את עושה שפתחת את הנושא ושמת אותו לפחות כאן, בפורום, על השולחן, כי חשוב להתחיל לעשות שינוי, וזהו צעד ראשון לקראת שינוי - ההכרה במצב ואי ההשלמה איתו!

לדעתי עלייך להחליף דיסקט!
את נעולה על הבאת עוד ילדים, ומתנהגת כמו בת יענה. לא רואה את הצרכים של האחרים במשפחה.
במקום לדאוג עכשו למי שכבר קיים במשפחה - שני ילדים ובעל, ולזוגיות ולאהבה שלכם - את לא מפסיקה לחשוב על הצרכים שלך - בעוד ילדים - וזה מה שמכתיב לך את התנהגותך ואת רגשותייך.
תשאלי את עצמך מה הם הצרכים של בעלך, ושל שני ילדייך?
האם הבאת עוד ילד תעשה אותם מאושרים יותר?
הרי את מסכנת את הזוגיות, את מערערת את הכלכליות שלכם, פוגעת באמון ביניכם, ועלולה להביא בסופו של דבר לפרידה.האם זה יהיה טוב לשניכם? לילדים שכבר יש לכם?
לפעמים צריך להתאים את החזון הראשוני למציאות ולחפש מסלולים חדשים איך להגשים את עצמך. נדרשת גמישות מחשבתית ורגשית.

למעשה עניתי לך בפירוט אבל פחות או יותר באותו כיוון שבו כתבה לך מירי בתשובתה הקצרה והחדה.

מקווה שבמקום להמשיך להתלונן ולקונן על המצב, תצליחי להביא חשיבה חיובית: חישבי מה את כן אוהבת ומעריכה אצל בעלך,ואצל כל אחד מן הילדים שיש לכם, ובחיים שלך, חישבי האם את יכולה להגשים את עצמך בצורה אחרת מלבד להיות אמא לעוד ילדים? אולי אם תפתחי את עצמך בתחום העבודה זה יכניס עניין לחיים וישפר את המצב הכלכלי? ובהמשך אולי תירצו להביא עוד ילדים בשלב מאוחר יותר, אם עדיין תירצו בכך?