צפייה בטלוויזיה

דווקא בשל העובדה שיש לכם ילד במשותף, אולי כדאי (לפחות בסופי שבוע) להניח לטלוויזיה המחורבנת ולהעביר יחד זמן איכות כמשפחה מלוכדת, פעילויות שונות ומהנות, ללכת למקום נחמד - וכך להיות פחות ממורמרת?

זה נכון מה שאת כותבת אבל לצערי את בעלי הטלוויזיה יותר מעניינת מאשר המשפחה בימי שבת..

מלבד זאת הטלוויזיה היא רק דוגמא אחת, העניין הוא שהוא נמצא בבית כשהוא חוזר מהעבודה ובימי שבת אני צריכה לדחות את הדברים שאני רוצה ולעשותם רק כשהוא לא נמצא בבית למשל: לדבר בטלפון, הוא מפריע לי בכל שיחה שאני מדברת ולא נותן לי לנהל שיחה אפילו קצרה שתהיה, או לקרוא באינטרנט, או לנוח בצהריים כשהילד ישן
או לצאת בערב עם חברות לקפה זה כל דבר שקשור לעניינים שלי ולצרכים שלי
כאילו מפריע לו שאני חיה ואני צריכה לעמוד לרשותו מתי שהוא רוצה ולעשות מה שהוא רוצה ואת הצרכים שלי אני צריכה לדחות לזמן שהוא לא לידי ורק אז אני יכולה להיות אני

זה נורמלי? האם זה שבעלי נמצא מעט שעות בבית אומר שאני צריכה לעשות רק דברים שהוא רוצה שאעשה כי הוא "בקושי בבית"?

נשואות לאותו הבעל, או לאחיו התאום האובד.
לדעתי, זה טמון בעובדה שאתם ביחד רק ארבע שניםבכל מקרה, עניין הטלוויזיה אצלנו לפחות נפתר חלקית -
א. תעשי כל מאמץ שתהיה לכם עוד טלוויזיה, ואז אם יש משהו שהוא אוהב, פשוט תעלמי מהסלון. אחרי תקופה מסוימת, שבה הוא יבלה ערבים לבד עם עצמו, יהיה לו לבד בעולם.
לגבי טלפון- אני מצאתי את הזמן הכי טוב לדבר בדרך מ ואל העבודה.
גם אני לא יוצאת עם חברות בערבים,אבל גם חברות שלי לא יוצאות איתי- מעדיפותלהיות עם הילדים.
אבל אם בכל זאת-פשוט תעשי הכנה מספקת עם זימון שלו ביומן לעניין (אני לא צוחקת, לצערי),ותכתבי לו בזו הלשון- "אני יוצאת להתאוורר עם חברות ואתה מפרגן". ככה תנסחי בזימון ביומן, וככה תציגי את זה.
אגב,יכול להיות שלגבי זה הוא פשוט חושש להשאר עם התינוק לבד.
אם אנחנו נשואות לאותו הבעל ( :-/) הרי שבשלב הראשון, שהם לא מתקשרים ורק בוכים וצורחים, להרבה גברים קשה להישאר עם התינוק לבד. הם פשוט לא יודעים איך להרגיע אותו, מה שאת נאלצת ללמוד די מהר.
הלוואי ואני טועה לגבייך.
ותקני טלוויזיה.
תאמיני לי בחינוך ארוך שנים, שבו את פשוט תתני לו את הזמן שלו עם עצמו, ותעלמי לעיסוקייך, הוא יבין מה זה אומר לחשוב רק על עצמו בטלוויזיה, בטלפון וכו'.
אצלנו כבר התחיל המשפט "בוא נראה משהו ששנינו אוהבים", שזה בדרך כלל פשרה יותר לכיוון שלו, אבל לפחות לא פוליטיקה, ספורט או אקטואליה שהוא אוהב.

להיפך - אם תיקני טלוויזיה נוספת - זה רק יוסיף לריחוק בינכם. הוא יהיה בסלון ואת תהיי בחדר השינה. רחוקים גם פיזית וגם רוחנית.
סליחה שאני אומרת לך - אבל מהתיאור שלך זה נשמע כאילו אתם שותפים לדירה ולא זוג נשוי. לדעתי יש פה משהו עמוק יותר. כאילו שאין זוגיות. הוא אמור לכבד את הצרכים שלך וכנ"ל את כלפיו. אני הייתי מנסה להתקרב אליו, להתפשר קצת. אם יש לך את כל היום לצפות בטלויזיה אז למה מפריע לך שהוא רוצה לצפות במשהו שמעניין אותו בערב? וכך הלאה. נסי לראות את חצי הכוס המלאה. יש לך גבר שעובד קשה, מביא פרנסה. יש גברים ששולחים את הנשים שלהם לפרנס. אז תתנחמי בזה ונסי לראות מה שיש ולא מה שאין.

לילך היקרה, את מתארת מצב בזוגיות שלכם שבו את נכנעת לדרישותיו בתחומים שונים וצוברת תיסכול וכעס עליו.
זה לגמרי צפוי וטבעי שאת כועסת!
כי בזוגיות אוהבת זה לא אמור להיות שהאחד תופס פיקוד על השני ומפעיל כוחנות כדי להשיג את מבוקשו.
זה אמור להיות שבאים זה לקראת זו מתוך רצון טוב, התחשבות, נדיבות.
ברור לי שזה לא המצב שקורה ביניכם.
ההשלכות של דרישות וכוחניות הינן הרסניות לאהבה!!! עד מהרה את לא תוכלי להיפטר מן הכעסים והתיסכול שלך והתחושות האלו ייקשרו אליו באופן אוטומטי, כך שאפילו לראות אותו או לחשוב עליו יגרום לך רתיעה וכעס, וברור שיהיו לכך השלכות שליליות על הרצון שלך לקירבה ולאינטימיות איתו.
השלב הבא הוא שבעלך ירגיש את מתרחקת ממנו וגם הוא יתחיל להיות מתוסכל וכועס וממורמר, ומעט הרצון הטוב שעוד יש לו (אם בכלל) ייעלם, והוא יהפוך להיות לגמרי אגואיסטי ולדאוג רק לעצמו.

כל התחזית השחורה הזאת מוכרת לי מהמון זוגות, ומה שנדרש הוא שינוי מהותי! שניכם צריכים להבין את ההשלכות ואת הסכנה האורבת לזוגיות במצב הזה - אבדן האהבה -
ולחפש עיקרון חדש שינחה אתכם בזוגיות.
למעשה זהו עיקרון "חדש ישן", כי אצל רוב הזוגות, בתחילת האהבה היתה המון התחשבות ורצון טוב ונדיבות, כי ככה זה כאשר מאוהבים...אלא שאצל רוב הזוגות זה נעלם כאשר מתחילים לגור יחד וכל אחד רוצה להשליט את הצרכים וההרגלים שלו.

לידיעתך, רוב הזוגות שמגיעים אלי לייעוץ, סובלים במידה זו או אחרת מן התופעות הכוחניות שאת מתארת, וזה אחד הדברים הראשונים שאני מנסה לשנות - לחזור לדינמיקה של נתינה, התחשבות, ונדיבות - משני הכיוונים.
אם לא תצליחו לעשות זאת בעצמכם, מתוך ההבנה של הסכנה האורבת לאהבה ולזוגיות - רצוי לפנות לייעוץ.