משהו אחר אבל קשור

אבל עושה רושם שאת פשוט נוחה לו לכאן ועכשיו...לא מעבר לזה.

אני לא יודעת אם את מודעת להיסטוריה וכותבת את תגובתך לאור זה.
בכל אופן, קשה לי להאמין שגבר צעיר יהיה עם גרושה+1 סתם כי נוח. מן הסתם גרושה+1 לא בדיוק זמינה מתי שנוח... וכשיש ילד מעורב זה גם לא תמיד נוח, כך שזה לא מובן מאליו.

הי עדן,

טוב, הוספת פרטים חשובים. ראשית, קורה שיש ידידות דביקה שעושה "עננים" על הזוגיות, ובד"כ יודעים לשים גבולות כשקיימת זוגיות בשטח. נשאלת השאלה האם כבר הגדרתם את עצמכם בתוך זוגיות מחייבת או שאתם רק מתנהגים כך. האם את רואה הבדל בין איך שהוא מתייחס אליה, לבין איך שהוא מתייחס לקשר ביניכם? האם יש לו סדר עדיפות עליון איתך, עליה? האם פגשת אותה? האם נפגשתם שלושתכם?

כן, ידידה זה דבר מאיים ולא סתם. ידידה אשר את קולטת שיש מולה תכנים כאלה ואחרים- שווה להעלות את זה מולו. אני יודעת שאת לא רוצה לקלקל ונורא חוששת מכל מיני אסימונים, אבל בכל זאת. מדובר בלב שלך. אל תהססי בכלל לשאול אותו, לבדוק מה זה, מי זאת, עד כמה היא משמעותית לו, מה הסיפור ביניהם, וגם לקרוץ אם יש לך מה לדאוג.. לבדוק אותו טוב.

לגבי הפרט שיותר מדאיג אותי- היינו מצפים שבמערכת יחסים טובה ונפלאה כפי שאת מתארת, יהיה גם את הגורם האינטימי, כגורם מספיק מרכזי בתוך המערכת. הוא אומר שאין לו בעיית תפקוד (אבל מה כן?.. זה מצריך "אבל" מסוים), ואם אני לא טועה הזכרת את זה שהיחסים האינטימיים הם חד צדדיים. הייתי רוצה שכאן גם תפתחי מולו את הנושא, בשלב שבו תרגישי נוח, ותבררי מה העינין. את יודעת, יש כל מיני נושאים בתוך זוגיות שקשורים להיסטוריה הפרטית של כל אחד מאיתנו, שאפשר לדחות אותם לאחר כך. אלו בד"כ נושאים שגם אם הידיעה אותם תהיה מעט דרמטית, או איזה סיפור אפל יצוץ- זה לא יזעזע את היחסים ואשר להתגבר. פה- שוב, מדובר בבחור שמקפיץ לך את הלב, שאת בהחלט מרגישה כלפיו משהו רציני, את בהחלט רואה אותו בחייך.. ולכן צריך, איכשהו, בקרוב, לדבר על זה, ולדבר על זה לעומק. כי יש כאן מרכיב שלא קיים בזוגיות, ביוזמתו, ונשאלת השאלה מה בדיוק הסיבה. אני חושבת שאם אתם מוגדרים כזוג, מגיע לך לדעת. מגיע לך לדעת גם אם סתם היית יוצאת איתו חודש. נסי לעמוד על המידע הזה כי הוא חשוב ולא הייתי רוצה לדחות משהו שחשוב לדעת אותו.

מה דעתך?

אני לא יודעת מה מידת הידידות ביניהם היום מבחינת תדירות מפגשים, תדירות שיחות נפש והתייעצויות וכו'. אין לי מושג. אני רק יודעת שהם ממש ידידים טובים וכשהיא עבדה איתו חשבו שהם ביחד. אני לא יודעת אם יש הבדל בהתייחסות כי מעולם לא פגשתי אותה, אין לי מושג איך האינטראקציה ביניהם, למעט פה ושם הודעות שראיתי עם אייקונים למיניהם (גם כמו אלי...) ושמות חיבה כמו חיים שלי (האמת מצידו לא ראיתי אבל זה בטח כי פיספסתי).
לקרוץ-זה כבר קורה. לפני כמה ימים נפגשנו במקום הקבוע, מקום שבמהלך היום מגיעים לשם אנשים. ראיתי שם שיערה בלונדינית אז שאלתי בצחוק/אמת אם הוא מביא לפה גם את הבלונדינית. ותמיד אני צוחקת עליו שיש לו חולשה לבלונדיניות-למרות שלמעשה יש לו חולשה לשחומות. במקרה אותה ידידה גם בלונדינית. אז כשהוא קיבל את ההודעה ממנה שאלתי מי זה-אמר ידידה שלי. ישר שאלתי-הבלונדינית? שוב, בצחוק, התכוונתי לבלונדינית הוירטואלית ממקום המפגש. אז יש קטע-אני תמיד יכולה איכשהו לשאול על הבלונדינית ואיכשהו לקשר את זה לידידה. אני בטוחה מאוד שהיא משמעותית לו, פשוט כי הוא כזה. היתה לו כבר ידידה ממש טובה בעבודה, במקרה היא היתה חברה שלי. כלום לא היה ביניהם והוא עדין היה ממש קרוב אליה-בגלל זה בתחילת הקשר בינינו לא ידעתי לאן כל זה הולך, כי הוא פשוט כזה חם ואוהב. לאור כל זה, אני לא חושבת שזה נכון לשאול עליה, למעט קריצות כאלו ואחרות אם בכלל תהיה הזדמנות כזו בהקשר שלה. אני פשוט צריכה לפקוח שתי עיניים ומצד שני לסמוך עליו-כי שוב, מי שרוצה לעשות משהו באמת לא צריך ידידה ממש קרובה או התקשרויות בשעות לא שעות. אולי אני נאיבית, מפחדת, אבל ככה אני מרגישה כרגע. אנחנו רק חודש וחצי ביחד אז זה עדין לא המקום והזמן. לא רוצה להיות השתלטנית שעוד לא ביססה את מקומה אבל דואגת למקומות של אחרים...
השאלה אם נראה לך ממש שאני מתארת כולל הידידה, שיש מצב שזה לא קורה בגלל שיש מישהי שאיתה זה כן קורה. אני אישית לא חושבת כך, נראה לי שיש משהו מעבר.
אכן היחסים חד צדדים, אני מקבלת טיפול אדיב ומסור בעוד שהוא כלום-הוא אפילו לא נותן לי לגעת בו או סתם ללטף מהמותן ומטה. יש בו מן הביישנות מהבחינה שלו מצד אחד, ומצד שני איתי הוא הכי לא ביישן. שמתי לב בשיחות האחרונות שיש פתיחות ופתאום אפשר לדבר על סקס, מה שלא היה בהתחלה. אני לא רוצה ללחוץ עליו לספר, אני יכולה לחכות עם זה עוד חודש. ענייני סקס זה הדבר הכי מביך, ואם יש לו בעיה כלשהי, גם אם זה רק הגודל, אני בטוחה שהוא עם עצמו מרגיש חרא בעניין. אז אני לא צריכה להוסיף. בעניין הזה אני חושבת שאני צריכה לתת לו מרחב מסויים ולתת לו הרגשה שהכל בסדר, והכל יהיה בסדר, ואין מושלם וככה זה צריך להיות. אני יודעת שכשקשה לדבר על סקס עם הבן זוג זה משהו שיכול להרוס זוגיות. אז מי אני שאהרוס ואלחץ? זה לא בוער-שוב, אנחנו חודש וחצי ביחד, אם זה היה גבר שלא הכרתי לפני זה לא היה לחוץ לי לדעת כי זה מוקדם.

בוקר טוב,

זה בסדר גמור שאת חשה שזה לא הזמן הן מבחינת סימני השאלה לגבי אותה ידידה והן לגבי המרכיב החשוב הזה. לפחות בעינין האינטימי, אצלי זה מדליק נורה אדומה. קודם כל זה לא סביר, כלל ועיקר. מעבר לזה, הקשר ביניכם כן כולל את הפן הזה, אך לא דו צדדי- ויש שם סיבה מוצדקת כנראה מבחינתו.

אם את מרגישה שאת מסוגלת לחכות עם זה, על אף שאת הולכת ומתאהבת בו (וזה מה שקורה..) - ואת מוכנה לקחת את הסיכון שבאי הידיעה, לפחות לגבי העינין המיני שלדעתי הוא יותר חשוב כרגע- אז בסדר, כנראה את חשה שכך צריך להיות ואת בטח הספקת להכיר את הגישה שלי, שמה שקורה - קורה בזמן.

המענה שלי אלייך בשני הנושאים האלו הגיע מתוך ההיכרות איתך, והן מתוך כך שברור לעין שיש פה התחלה טובה ויפה של התאהבות ואהבה הדדית כנראה, והוא הולך ונהפך לדמות המרכזית של חייך. ככה זה כשאנחנו אוהבים. ובשל כך שהצגת פרמטר שלכל הדעות מעורר סימני שאלה- הייתי מוכרחה לשקף לך את זה- אסור לשכוח את זה "בצד", צריך להבין מה קורה, בשלב זה או אחר. רק לקחת את הסיכון שככל שהקשר ממשיך הרגשות ממשיכים לייצר את עצמם.

לגבי מישהי אחרת- לא חושבת שזה הכיוון בכלל. מתוך כך שהוא אדם אוהב כזה וחם, סביר להניח שמול הידידה שלו ההתנהגות מגיעה מהרקע הזה. אני לא רואה היגיון בכך שהוא לא נכנס איתך לקטע מיני על "חשבון" מישהי אחרת, לאור התנהלות הקשר ביניכם נראה שיש לזה סיבה הרבה יותר משמעותית, הקשורה אליו, לבעיה מסוימת, לדימוי גוף, לבושה גדולה. משהו בסגנון.

אני יודעת שהתשובה שלי גם פה לא מאוד קלה, אבל אני רוצה לשקף לך את הדברים כפי שהם נראים "מהצד". האינטואיציות שלך והתחושות שלך הן אלו שיקבעו. את תחליטי מה לקחת ומה לא, מה לאמץ לך לדרך ומה פחות.. בדיוק בשביל זה "מתייעצים", ולא קובעים שזאת הדרך. בכל אופן אשמח לשמוע מה את חושבת.. וכמובן להתעדכן. בשורה התחתונה אנחנו שופטים את הקשר על מדד האושר שלך- ונראה שאת מאושרת.

בגדול אני יודעת שאת צודקת, וזה בהחלט מדליק נורה אדומה (ואני לא מדברת על נורה אדומה בהקשר של מישהי אחרת). נכון שאנחנו מכירים לא מהיום, אבל כל פעם שיש משהו שגורם לי לחשוב או להרים גבה, אני מנחיתה את עצמי ואומרת – תרגיעי, את כולה חודש וחצי איתו, תשכחי את ההיכרות לפני, תפרידי. וזה תקף בכל מיני דברים – אם זאת הידידה, הסקס, לצאת עם החברים שלו, המשפחה שלו וכו'.. זה ממש מוקדם. אם זה היה זר לחלוטין לא הייתי מצפה לכל זה תוך חודש וחצי.
עצם העובדה שהוא מודע לזה שזה מפריע לי, שזה חשוב לי – חשוב לי לפנק אותו וחשוב לי לדעת, זה כבר המון. איך זה התחיל בכלל – אחרי שהוא פינק ופינק ולא הפסיק (ואני לא מתלוננת כי הוא מדהים) אמרתי לו – אתה לא בסדר. אמר שהוא יודע שהוא לא בסדר. ואז התעכבתי איתו על זה כדי לוודא שהוא יודע למה אני מתכוונת כשאני אומרת שהוא לא בסדר. והוא אמר בעצמו – אני מפנק אותך ואת לא מפנקת אותי. אני יודע. ואז שאלתי למה. אמר שאין סיכוי שהוא אומר לי עכשיו, אבל רק שאני אדע שאין לזה קשר לתפקוד. ובאמת, זה שזה עלה כמו שזה עלה, זה שהוא מודע לזה – מבחינתי זה צעד גדול. ונראה לי שהוא לא רצה לספר או כי פתאום האקדח נצמד לרכה, או שכבר היינו צריכים להתארגן וללכת ואולי זה סיפור קצת יותר ארוך ומורכב ולא ככה על רגל אחת, או סתם כי אני מבחינתי ניסיתי בשיחה להיות קלילה – כאילו – אתה לא בסדר, צחוקים, קטעים וכו'... (לא שצחקתי עליו או משהו), ומבחינתו זה לא קליל בכלל. אבל זה היה נשמע מצידו שעכשיו הוא לא יספר, אבל מתישהו בזמנו ישתף. איך חברה שלי אמרה – לפחות עכשיו את יודעת שהוא לא איתך רק בשביל הסקס... לכל דבר יש צד חיובי!
שאלתי ידיד שלי בעניין – הוא אמר שאם הגבר ככ מפנק ומשקיע, לרוב זה פיצוי על משהו אחר. אז כל שנותר לי זה לחכות כרגע... לראות מה מי מו...
בעניין הידידה – היא עבדה פה, יש לה חברים שעדין עובדים פה – אותם חברים שרואים אותנו ביחד. המשמעות של לנשק אותי פה הופכת להיות הרבה יותר משמעותית – ככה בכלל אין מצב שהוא מסתיר אותי ממנה, והיא גם שאלה – רבת עם האישה? אז היא מודעת לקיומי, ואם החברים פה מנדבים לה מידע אז הם רק יכולים לספר לה עד כמה אנחנו קרובים... אז...

לפי מה שנראה מהפייסבוק יש לה חבר - יש לה איזו תמונת נוף והיא רשמה שזה הנוף מהמלון שהיתה בו עם יוני. ואז כשניכנסתי לפייס שלו ראיתי תמונות שלהם ביחד - יש להם תמונה ביחד בפרופיל (האמת, גם לבחור שלי היתה תמונה בפרופיל איתה שממש לא משאירה ספק). אומנם התמונה מספטמבר... אבל אולי בכלל יש לה מישהו :) הלוואי!

גיליתי מה הבעיה – מסתבר שהוא נפצע באיזור ויקח לו קצת זמן להחלים. לפחות אני יודעת מה הבעיה. לגבי הידידה – הוא אמר שהם בילו תקופה ביחד, לא היו ביחד אבל בילו... יזיזים... ואם הבנתי נכון אז באמת יש לה חבר עכשיו – אני לא בטוחה לגבי זה כי לא ממש הקשבתי (הייתי עסוקה בראש בזה שהם היו יזיזים), ולא רציתי לשאול – מה? לא שמעתי, אפשר שוב? כי לא רציתי להראות שאני טוחנת לגביה, כי הוא אמר לי – אה, רק שמעת עליה ישר נדלקת. הוא גם ישר הסביר למה היא סימסה לו בשעה כזו ואמר שאם אני לא מאמינה הוא יכול להראות לי את ההתכתבות.

שלום ובוקר טוב,

קודם כל- כל הכבוד לך שפתחת את שני הנושאים האלה. פתחת או שאיכשהו התגלגלתם לזה- לא משנה, העיקר הוא שהוא שיתף.

לגבי הפציעה- בסדר גמור, את בטח תאפשרי לו את הזמן שלו ותראי לאט לאט איך הוא מגיב ליחסים ביניכם. כדאי להמשיך לעקוב מדי פעם ולברר, גם שידע כי זה נושא חשוב וגם לתת את הדעת על המרכיב הזה בקשר ביניכם.

לגבי הבחורה- אוקיי, היה שם רקע מיני ברור. איך את מרגישה עם זה? הוא מבחינתו מעט התגונן כי אולי חש שזה מאיים מעט על הקשר, זה טוב- כי הוא מיהר להגן על הקשר ביניכם.

קרדיט לבחור – הוא זה שהעלה את העניין האינטימי. נראה שגם הוא מחכה שהפציעה תעבור. אני כמובן שאלתי והתעניינתי ברמה האכפתית – איך אתה מרגיש? בדקת? מה אמר הרופא? וכו'... לא רק – טוב, מתי זה יעבור כדי שנוכל להתקדם... שמחתי מאוד שזה בא ממנו! מבחינתו הוא מדבר על מה נעשה בינתיים, יותר נכון – איך הוא ממשיך לפנק, ומה אפשר לשנות, להוסיף, לגוון, כך שזה בהחלט משהו שחשוב לו ביחסים.
בעניין הבחורה – מודה, זה קצת גרם לי לאי נוחות. הוא גם הרגיש את זה כשאמר לי "אה, ישר נדלקת". ברור, זה ישר מדליק איזו נורה או תשומת לב. זה שהוא הציע להראות לי את ההתכתבות ביניהם מראה לי שכן חשוב לו הקשר שלנו, ומראה לי יותר מכל שהוא אמיתי. כי אם הייתי אומרת שאני רוצה להראות את ההתכתבות...? וזה שזה מאיים – בהחלט, וטוב שהוא מרגיש כך כי אז אני לא היחידה שחושבת ומרגישה שזה מאיים. מצד שני – גם לי יש את אורי, למרות שאורי הוא בחור מנותק רגשית שלא כמו הבחורה (אפילו רק מעצם היותו זכר והיא נקבה). ואורי עדין בחיים שלי, אנחנו עדין נפגשים – הבחור עדין לא יודע שהוא זה שפעם הייתי איתו גם במובנים אחרים... ומצד שני, אורי ואני קצת התרחקנו, והיום אני לא מרגישה שזה נכון, הוגן, להזמין אותו אלי לבד סתם לסרט או משהו הכי לא אינטימי. כי אני יכולה לתאר איך הבחור ירגיש, בדיוק כמו שאני ארגיש אם אדע שהם עושים דברים לבד גם אם אין שום דבר אינטימי. אבל אני שמחה שהיא עלתה, בצורה כזו או אחרת. זה נותן פתח לדבר עליה גם בעתיד במידת הצורך. ה"בלונדינית" גם עדין בשטח בהקנטות כאלו ואחרות, אפילו הוא מעלה אותה לפעמים.
בקיצור, אני מרגישה שיש פתיחות בתקשורת בינינו וזה דבר גדול. אני מאושרת כל כך ואני באמת עדין לא קולטת מה קורה. היום מישהי מהעבודה שאלה אם הוא הבן זוג שלי – האמת, לא ידעתי מה להגיד. כי מצד אחד, מבחינתי לפחות – ברור שכן. אני מרגישה הכי תפוסה בעולם, והרגשות שלי רק מתעצמים. ומצד שני... לא יודעת... עדין חוששת. מה שכן – בענייני האינטימיות – את זוכרת שאמרתי לך שהביטחון שלי לא משהו מכל מיני כיוונים (אני עם עצמי כמובן – הרבה זמן לא חוויתי יחסים אינטימיים שבאמת אכפת לי מהצד השני, וכל העניין של אחרי הלידה). איתו דווקא אני מרגישה בינתיים ממש בסדר ונוח עם עצמי וזה כמובן הרבה בזכותו! מקווה שגם כשיגיע תורי לפנק הביטחון הזה יישאר (כי ממש לא בא לי לאכזב אותו, במיוחד שיש לו ככ הרבה ניסיון והוא ממש יודע את העבודה).
היום הוא אמור לבוא אלי לצפות בסרט. כמובן שבישלתי ואפיתי והוא נשאר לישון. הילד גם יהיה בבית אבל את הבחור אני אחביא בבוקר – אין ברירה, זה עוד ממש ממש מוקדם לשלב הזה של הילד והבחור. כמוני, גם הוא ממש מחכה לערב ולילה... בקיצור – כיף כיף כיף!

אתמול הוא בא כמתוכנן והיה ממש נחמד. הסברתי לו את נוהל הבוקר עם הילד, וזה היה לו הכי טבעי וברור. בבוקר עברנו לקנות קפה ומאפה כמו פעם שעברה שנשאר לישון ובבוקר הלכנו לעבודה. בשני הפעמים הללו הוא קנה גם למישהו שעובד איתו. עכשיו הוא סיפר לי שאותו עובד אמר לו שהוא ממש שמח שאנחנו בקשר, ביחד, כי ככה הוא מתפנק לו במאפי בוקר. כשהוא אמר את זה, היה לו ממש קשה להגיד מה אנחנו באמת. קצת גימגם – אנחנו בקשר.. אה ביחד.. אה פה... אה שם... בסוף המילה ביחד יצאה לו מהפה (זה אומר שאנחנו ביחד?) אבל היה לו קשה להגיד את זה. יכול להיות שהגמגום נבע סתם מעצם זה שהוא לא ממש זכר מה אותו עובד אמר לו, ואולי באמת הוא לא סגור על מה שקורה פה... מצד שני, יש לנו רשימת סרטים שהחלטנו שאנחנו רואים ביחד – אז בהמשך השיחה שלנו הוא דיבר כבר על הסרט הבא, והתחיל לחשב מתי תתרחש הפעם הבאה. ובכלל – כבר ביקש שאשלח לאחותו מתכון של משהו שהכנתי אתמול, והכל כרגיל.
אני מניחה שאני לא צריכה לתת לזה יותר מידי משקל... מצד שני – אם כבר אני בחורה אז ברור שאני צריכה לחפור על זה...
נראה לך שזה אומר משהו?
עוד משהו – בעניין נוהל בוקר – כשדיברנו על זה שהוא יבוא אז הוא אמר – בטח הילד יבוא בבוקר למיטה ויתלהב – אמא, אמא, תראי מי פה (כמו שהיה ברכב כשאספנו את הילד מהגרוש). או שצחקנו על כמה שנהיה עייפים בבוקר, אז הוא המשיך לצחוק – טוב, אני אקח את הילד לגן. ברור שכל זה לא יקרה בקרוב, וברור ששום דבר לא נאמר ברצינות או אחרי מחשבה. אבל אני חושבת שעצם זה שהוא בכלל אומר את הדברים הללו, ואולי אפילו דווקא בלי מחשבה מיוחדת, מראה שכל הסיפור הזה לא ממש מרתיע אותו או מפחיד אותו, והוא כן רואה את עצמו משתלב בכל זה – שוב, אני לא מדברת על החיים האמיתיים, פרק ב', זה עוד רחוק מאתנו – זו רק ההתחלה. ואולי כשהוא באמת יחשוב על זה... טוב – אני כבר יודעת שאני חותרת לעניין האסימונים... אבל כמו שרשמת לי בפוסט הקודם – יש דברים שהם טובים מכדי להיות אמיתיים, ולפעמים זה באמת קורה. אני מקווה שזה באמת קורה...
מה דעתך? או שאני לגמרי בפנטזיות... כל פעם שהוא מעלה את הילד, וכל פעם שהוא אומר משהו שקשור אליו ולילד – אני פשוט נמסה מבפנים... לא מאמינה על הקלילות.

הי עדן,

טוב, אני חייבת להגיד לך שאת פשוט מרגשת אותי בפוסטים האחרונים. אני רואה כמה דברים-

הבחור הזה מודע למצבים הרגישים עם הילד, הוא לא נרתע ולא מבקש "הנחות" הקשורות אליו. לא נוטה לשים את עצמו לפני הילד ומודע לצרכים שלו. כשמדובר בילד, אנחנו באמת נמסות מבפנים, כי ככה אנחנו בנויים כהורים- מה שטוב לילד אוטומטית טוב לנו, והוא ממלא אצלך את זה- זה נדיר, זה ראוי להערכה (כדאי לציין גם בפניו), וכל עוד זה כך, הדבר מבורך להמשך הקשר.

הקלילות עליה את מדברת היא גם "קלילותך שלך", כיוון שעד כמה שאת בחורה, חופרת (הזכרת שזה חלק מהעינין), מתפלספת וכו'- את כן זורמת וקלילה, את כן מתמקדת בכיף שבקשר, ככה עשית גם בקשרים קודמים וגם הוא חווה ממך משהו כזה. את יודעת לעשות הפרדות מסוימות- מה שלך ומה של הזוגיות ביניכם, את מודעת לעצמך. ואדם שעושה עבודה של מודעות עצמית - הסביבה חשה כי הוא לא משליך את מחשבותיו עליה, ולכן מתחברים אליו. כאן זהו אותו עיקרון.

לגבי ההססנות שלו בלהגדיר מי אתם. זה מאוד טבעי שהוא יהסס. קודם כל, לא היה דיבור על זה, רשמי, עד כה. ואם הוא יגדיר משהו שאת עוד אינך מוכנה אליו? ואם הוא יקדים את המאוחר? ואם הוא יגדיר את הקשר, ולא תהיי מרוצה? הוא ניסה כנראה ללכת על בטוח. חשבי על זה, שזה גם די מביך להיות זה הראשון שקובע מהו הקשר. וכשיש הגדרה "מחייבת", יש כותרת- הדברים נאמרים. ויש בכל זאת משהו מאוד כיף ונוח בלהיות מסתוריים לגבי הקשר, לא להתחייב לחלוטין אבל נורא להתנהג את זה. לא להגיד, אבל לעשות את זה. אז שימי לב לפער שהצטמצם- ממקום שבכלל לא הזכרתם מה אתם, אבל התנהגתם בתוך קשר לכל דבר, פתאום צץ לו איזה צורך בכותרת.. בעיניי- זה משמעותי, זה לטובה, זה מראה שהוא מתעסק בזה, שהוא מנסה בהחלט להעביר לך את זה.

לגבי כל מה שתיארת עד כה, הדינמיקה בקשר ועם הילד- אני חושבת שמדובר בבחור בוגר, שאכפת לו מהקשר והוא מראה נכונות ורצינות להמשך. נחזיק אצבעות.

קודם כל – תודה...
מהסוף להתחלה – יש פער שהצטמצם, אולי. הצורך בכותרת לא נבע ממשהו שהוא היה צריך להגדיר – הוא סיפר שזה מה שאמר זה שעובד איתו. אז זה לא בהכרח הוא. נכון שבשורה התחתונה צצה הזדמנות לכותרת. אבל את צודקת לחלוטין, בכלל לא חשבתי על ההססנות מצידו. וכשאת אומרת שאולי הוא לא רוצה להגדיר משהו כי אולי אני לא שם – זה משהו שבהחלט אני יכולה לחשוב עליו – זה משהו שממש יכול להתאים לו. אני מרגישה מצידו ג'נטלמניות, כבוד, אני לא בדיוק יכולה להצביע ולהגדיר. אבל בהחלט יש בו משהו שנותן קודם לי ואחר כך לו.
הקלילות הזו – בינתיים זה קל, אני מקווה שזה ימשיך וישאר. זה הרבה יותר כיף ופחות משקעים...
הבחור בהקשר של הילד – בהחלט נדיר וראוי להערכה – אם כי אני לא בטוחה שאני רוצה כבר לציין את זה בפניו – שוב, כי אנחנו עדין לא שם. זה מדהים בעיניי ומרגש אותי מאוד, אני לא סתם נמסה... אבל אני לא רוצה להיות שם עדין. ואם אני חוזרת לאסימונים או ממשיכה עם מה שרשמת בעניין להגדיר משהו בלי שהצד השני מוכן – ברגע שאגיד מילה טובה בעניין זה כבר שם אותנו שם, ואני לא רוצה להלחיץ, או לשים מולו מראה של – הנה, הגרושה עם הילד. בינתיים אני בהחלט נמסה מזה ואני בטוחה שהוא חש בזה, וזו בינתיים הבעת ההערכה הענקית שלי כלפיו.
עוד דבר – כמו שהוא נותן לי את המקום שלי אני מרגישה (וכבר רשמתי לך) שאני נותנת לו את המקום שלו כגבר – לא בקטע שוביניסטי בכלל. אני נהנית מחברתו, נותנת לו את המקום שלו, את הכבוד שלו. אתמול הוא בא – אפיתי ובישלתי, וכשהוא אכל פשוט התענגתי. עוד לפני שהוא בא בכלל כבר רשם לי כמה שהוא מעריך את ההכנות שלי והטירחה. ואני ממש מרגישה טוב עם זה. כיף לי המקום הזה שלי, כיף לי המקום שלו.
אתמול שאלה אותי חברה אם אני עדין מרגישה שאני "גדולה עליו" בשל פערים כאלו ואחרים. היום אני יכולה להגיד בוודאות – ממש לא! ולפעמים אפילו כיף לי להרגיש קטנה לידו – חוששת, לא בטוחה – כי אני יודעת שיש לי על מי להישען, וזה אדיר!!!

הי עדן,

לצערי אני ממש בקוצר זמן וממהרת.. אבל אני חייבת לציין שאת מאוד משמחת אותי עם החדשות לגביו, אני מאוד שמחה עבורך על הכאן והעכשיו שבו את נמצאת, הרי בזה אנחנו מתמקדות. נחזיק אצבעות שאכן זה ישאר כך ויתקדם למקום חפצך.

בגדול אני מאוד מסכימה איתך וטוב שאת ממשיכה להיות נאמנה לתחושותייך- האינטואיציות שלך והשכל, לצידן, בהחלט משלימים את התמונה וטוב שאת פועלת לפי הקריטריונים האלה. רגש ושכל.

כשאני קוראת את תגובותיו אלייך אני ממש שמחה, מתרגשת. אני, מרחוק, מאוד מעריכה את האדם שבו ואת היכולות והאיכויות הרגשיות שיש בו. לא סתם הוא זכה להכיר אותך..

בהצלחה רבה והמשיכי לעדכן

גם אני מקווה שכל זה יגיע למקום חפצי, ובתנאי שיגיע בדרך הטובה ביותר.
כל השילוב של הרגש והשכל - זה רק בזכותך, ועל כן (ועל כל השאר) תודה עצומה, ענקית ואינסופית! זה שיעור חשוב בעניין הזוגי הזה בפרט, ובכלל - לחיים.
וברור שאני אמשיך לעדכן, לחפור, לטחון, לתהות...........
תודה :)