מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- קנאה לא הגיוניתמ26/02/2013
אני נמצאת עם בן זוגי כבר קרוב לשנה, הזוגיות בינינו טובה ואוהבת.
לאחרונה הכרנו כמה חברים חדשים , ביניהם בחורה יפהפייה , מוכשרת מאד (ספורטאית, ציירת , מנגנת ומה לא..) עם אישיות מרשימה ביותר.
מאז שהכרתי אותה איני מצליחה להוציא מהראש את המחשבה שבן זוגי, ברגע שיכיר אותה קצת יותר טוב , פשוט יתאהב בה מעל הראש. ולא יהיה לי מה לעשות בנידון .
כמובן שהוא לא מראה שום סימן לכך, אך הקנאה והחוסר ביטחון הזה פשוט חונקים אותי.
ככל שאני חושבת על זה יותר אני מגיעה ל"מסקנה" שהיא כל כך הרבה יותר יפה ומוכשרת ממני, שאין לי שום סיכוי נגדה, ובקרוב בן זוגי יבין את זה.
הוא יקר לי מאוד ואני פוחדת לאבד אותו.
אני יודעת שזו מחשבה מאוד ילדותית ולא הגיונית (אני מופתעת מההתנהגות על עצמי) אבל לא יודעת איך להפסיק את זה. ניסיתי את כל מה שיכולתי ... איך ניתן להתמודד עם זה? האם כדאי לחלוק איתו את הפחדים שלי? אשמח לעצה..
תודה מראש.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר הגיוני, ויש מה לעשות
עדי בדיחי27/02/2013שלום מ' וערב טוב,
מה שאת מתארת הוא טבעי לחלוטין. כשאנחנו בקשר עם בן זוג שאנחנו לא רוצים לאבד ומאוד מעוניינים בהמשך של האהבה והקשר, אנחנו נעשה הכל כדי להגן על הדבר היקר הזה. כשאנחנו מזהים "סכנה" מתקרבת, הכל נמצא בדריכות מסוימת. ולמעשה כך הרגש שלנו מופעל לצורך הגנה על הקשר.
הבסיס של דברייך נעוץ בעצם בביטחונך האישי ובדימוי העצמי שלך בעיני עצמך. היינו רוצים להאמין שבמצבים אחרים בהם את רואה "סכנות" כאלו ואחרות, את תרגישי בטוחה במי שאת, ותגידי לעצמך שאת טובה בזכות מי שאת, ודווקא בגלל שאת "את", בן זוגך נמצא איתך כבר קרוב לשנה- זמן לא מבוטל.
נסי לחשוב על מצבים אחרים בהם הוא יכול להיתקל ולהכיר בחורות יפות ומוכשרות כביכול יותר ממך- לימודים, עבודה, בילויים, דרך חברים וכו'.. הרי אין לזה סוף. גם ליופי אין סוף- כ"כ הרבה סוגים, כ"כ הרבה פיתויים, את חלקם מאוד קל להשיג היום- אין לזה באמת "תחתית", אין לזה גבול. ולכן לאן שלא תלכי, את תיתקלי בעוד איזו סכנה שעתידה לרחף מעל הקשר שלכם. אלא אם כן-
את תעבדי על הנושא הזה ממש ממש חזק. מה זה אומר? קודם כל כן להציף את זה מול בן זוגך, לספר לו כמה את נבוכה מכל העינין ואת יודעת עד כמה זה נשמע מוזר, אבל בכל זאת- יש מצבים שבהם את שואלת את עצמך האם את מספיקה לו. תחדדי את העינין בכך שתתני דוגמה (אותה בחורה). אין לי ספק שהתשובה שלו תוכל להרגיע אותך לפחות לזמן מה. חשוב יהיה שתשמעי את הדברים ממנו, אלייך.
נסי גם לתת קרדיט לקשר שלכם, לצד קרדיט לבחור שלך. הבחור שלך נמצא איתך מסיבות ברורות, נשמע שטוב לכם יחד. את לא באמת חושבת שמדובר בבחור שלאחר היכרות קצרה עם מישהי יפה, איכותית ומוכשרת ("מושלמת") - הוא יזנק לעברה. מעבר לכך, הקשר שלכם הוא שלכם, בניתם משהו ביחד. למה לא לתת לו את הקרדיט שלו, להאמין בו ובחוזק שלו?
שוב, הנקודה ממנה צריך לצאת היא הדימוי העצמי שלך, קודם כל. תוכלי להתחיל לחזק אותו סביב שיחה עם הבחור על רגשותייך, ולהמשיך להעצים את עצמך ולהעלות את הביטחון שלך- בדיוק איפה שאת לא חשה בנוח עם עצמך. אפרופו יופי, יש הרבה בחורות ובחורים יפות ויפים, אבל מי שבאמת מושך את תשומת הלב הוא זה שמשדר פנימיות חזקה ו"נוכחות" - אם תצליחי להרגיש ככה, את כבר תאמיני יותר שאת "שווה" את הבחור שלך, בדיוק כפי שהוא "שווה" אותך.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהשאלה
איתן03/03/2013שלום עדי אני תקופה ארוכה קורא בשקיקה את ההודעות שלך בפורום ונהנה מהמענה הרגיש והאיכותי שאת מביאה.
בתגובה האחרונה עודדת את השואלת לפתוח הכל באוזני החבר שלה ואת מבטיחה לה שהחבר יגיב בתגובה תומכת ואוהדת. מניין לך הבטחון בכך? למעשה, האם לא מספיקה הפניה של הבחורה לפורום באינטרנט כדי לרמז על כך שהיא לא מקבלת את הפרגון ואת הבטחון שאת מבטיחה לה? האם תמיד נכון לפתוח באוזני החבר סוגיות של קנאה - כולל הדוגמאות הספציפיות של מושאי הקנאה?
תודה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה"כל מקרה לגופו"...
עדי בדיחי03/03/2013שלום איתן,
ראשית תודה לך על המילים החמות. בהחלט מעודד ומשמח לשמוע שיש "קוראים סמויים" שנהנים מהפורום שלנו.
לגבי שאלותיך החכמות, יש לציין. אכן אני מעודדת במצב כזה לפתוח את הדברים, כיוון שמדובר כאן בקשר טוב, בקשר בריא ובזוגיות שמוגדרת לפי הפונה מ', "זוגיות טובה ואוהבת". לכן, כשיש רגש של קנאה, שמקורו בחוסר ביטחון עצמי- בהחלט שווה לקחת את זה כאתגר לקשר ולנסות לבנות סביב המקרה הזה תקשורת פתוחה, כנה, אמיצה. כשבן הזוג יבין מה הצד השני חווה, ובאיזה עוצמות, הוא יוכל להרגיע. במקרה הזה אין לי ספק כי התשובה תרגיע, כיוון שגם מ' יודעת כי אלו רגשות "שלה" ולא חלילה מצבים שבן הזוג הביא אותה לכך. הרי היא מתארת קשר של שנה - טוב ובריא. קשר שבו בן הזוג לא מאותת על חוסר נאמנות או חוסר סיפוק. בד"כ, כשאנחנו מציפים כזה נושא (באופן המתאים ולא מתוך האשמה או "כליאה" ("אני לא מוכנה שתיפגש איתה"), אלא מתוך הבאת "עצמנו" לשיחה) - בן הזוג ידע להיות שם, להרגיע ולפרגן.
כמובן שיש חוסר ביטחון ברור אצל הפונה, היא חשה שאינה "טובה דיה כפי שהיא" לעומת האחרות שנתקלת בהן. אינה טובה בעיני עצמה, אך לא בטוח שבעיני החבר שלה. ולכן הפניה לפורום היא הצעד הראשוני, צינור, כדי להמשיך ולפנות את החבר ולעודד תקשורת טובה גם בנושאים המביכים האלה. לא התרשמתי כי החבר לא מעודד ומפרגן- התרשמתי שהזוגיות "טובה ואוהבת", ולכן, מדובר ברגשות אשר מ' חשה אותן ללא הצדקה ברורה אובייקטיבית. אלו רגשות סובייקטיביים שלה ולפי הבנתי היא מבקשת כלים - איך להתמודד עם זה.
לא תמיד יהיה נכון לפתוח מקרים כאלו מול בן הזוג, הדבר תלוי בכמה דברים כשבראשם הוא טיב הקשר והאמון ההדדי. יש לבדוק פרמטרים נוספים כמו טיב התקשורת הזוגית ובאיזה שלב הקשר נמצא. יש לברור היטב מתי מדובר במקרה "אובייקטיבי צודק", קרי, שגם לבן הזוג יש משקל ואחריות על רגשות הפונה, או, כי מדובר (כמו במקרה של מ') במצבים בהם אין לה סיבה ממשית לדאגה- והיא בכל זאת מתוסכלת - וזוהי עבודה פנימית שבהחלט ניתן לעשות אותה עם מעט הכוונה.
לכן, להיכנס לדוגמאות, לפתוח, לדבר- הכל קשור לטיב הקשר, לאופי בן הזוג, ולעוד פרמטרים שיש לבדוק. פה בפניה של מ' ניתן היה להבין גם ממנה, כי היטיבה לתאר את החוויה שלה מצוין, למה היא זקוקה, ואני כולי תקוה כי אכן הדברים הועילו לה - כמובן אשמח לשמוע ולהתעדכן.
תודה לך על השאלות שהיו "במקום" וגם למ' שבזכותה אפשר להמשיך להיחשף לעולם הזוגיות וללמוד עליו עוד.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהאה עכשיו זה ברור יותר. תודה!
איתן03/03/2013* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם בדיכאון?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

