אובדת עצות

שלום לך אנונימי,

אני מצטערת לקרוא את מה שאת כותבת. נראה שמאוד לא פשוט לך וכמובן כשיש ילדים המצב עלול רק להסתבך..

אני מניחה שניסיונות השיחה שניסית ליצור עמו לא צלחו. אבל נשאלת השאלה היית "הבאת" את הדברים במלוא חומרתם, או שחששת מתגובתו. הוא צריך להבין שהמצב כרגע לא יכול להימשך כפי שהוא. ההבטחות שהבטיח לא קוימו וזאת כבר סיבה טובה לא לעבור לסדר היום.

את יכולה לנסות שוב לדבר איתו, הפעם ביותר אסרטיביות, ולהגיד (סוג של איום) שאת שוקלת לספר את הדברים לאביך והדבר עלול לגרום להפסקת העזרה מצידו - האם זה יכול להשפיע לדעתך?

מעבר לכך, ככל שתתעקשי ותהיי אסרטיבית והוא יבין שיש לו "מה להפסיד", כך זה יוכל לעזור. אם תצלחו את המשוכה הזאת יהיה מקום להמשיך ולפתח תקשורת נכונה - דבר שמדברייך עולה כי אין אותו ממש בתוך המערכת יחסים- ומשם הכל מתחיל- מתקשורת. תקשורת לא חייבת להיות מושלמת ותמיד בהבנה הדדית, אבל כן בהחלט צריכה להתקיים באופן כזה שיהיה ערוץ מסוים להתקשרות. כשזה לא קיים- שום הבנה לא יכולה להיות מושגת, לא לגבי הגראס ולא לגבי דברים פעוטים או רציניים מזה.

אם את לא רואה כי שיחה אסרטיבית יכולה להועיל, יש מקום לפנות ליעוץ זוגי (גם אם רק את תגשי להתייעץ לקבל כלים) ומשם לראות איך ממשיכים.

מאחלת לך בהצלחה רבה, וחג שמח.