חברה מהעבר....

דפי היקרה, לדעתי העובדה שבעלך לא שיתף אותך מלכתחילה על ארוחת הבוקר המיועדת, מעידה על כך שהנושא הזה הוא רגיש בין שניכם. הוא כנראה חזה מראש שאם הוא יביע את רצונו להיפגש איתה לארוחת בוקר את תגיבי בהתנגדות, ולא "תשחררי לו", אז הוא "קבע עובדות בשטח" ועשה זאת ע"י מחטף. זה כמובן לא תקין ולא ראוי.

מצד שני זהו איתות לזוגיות שלכם שיש נושאים שאתם לא מדברים עליהם, כנראה בגלל שכל אחד מכם צופה שזאת תהיה שיחה לא נעימה או אפילו קשה.
הנושא הזה של חיים פרטיים, לצד הדברים שעושים יחד, הוא כמעט תמיד נושא רגיש אצל בני זוג. וכאשר יש בהיסטוריה שלכם ריבים הקשורים לנושא הזה, אחת התוצאות האופייניות היא לעשות דברים בסתר, ולא לשתף.
מה שאמור להיות הוא (לדעתי, לפחות) שאת תעשי מאמץ לשחרר לו ולתת לו הרגשה שהוא יכול גם לעשות דברים רק בעצמו, ושהוא ישתף אותך בכוונות שלו וברצונות שלו, ויבטיח לך לא לעשות דברים שיפגעו בך.
על פי העיקרון הזה - כל אחד עושה כיברת דרך לקראת הצרכים של האחר. ברור שלא תמיד ניתן למצוא פתרון מיטיב. לפעמים הפערים גדולים מדי.
בכל מקרה, במקום להרגיש "אובדת עצות", קחי זאת לפתרון מעשי, של יזימת שיחה בדיוק על הנושא הזה, עד כמה יש לכם את החופש לעשות גם דברים בצורה אישית ולא בשניים. אגב, הנושא הזה יכול לקבל צורות שונות וערכים שונים ברבות השנים. יש זוגות שמתחילים מאוד צמודים ועושים הכל יחד, ועם השנים משחררים ונותנים חבל ארוך יותר. כל שינוי כזה בהסכמות הזוגיות יכול להתרחש או באופן גמיש ומשוחרר, או באופן נוקשה וכרוך במתחים וריבים.
אם לא תצליחו להגיע להסכמה או בכלל להצליח לשוחח על הנושא, אפשר להגיע לייעוץ זוגי ממוקד וקצר, שיאמן ויצייד אתכם ביכולת שיחה מסוג זה.