מבולבלת

אני היקרה, ראשית, אני מודה שהסיפור שלך עורר בי עניין רומנטי, כמעט כמו לקרוא רומן...שנית, אני חושבת שפעלת היטב - גם פתחת את הנושא על מנת שלא תרגישי פיספוס בשנים הבאות, וגם נתת לו פתח בריחה כאשר אמרת לו שבסך הכל רצית להיפגש ולשוחח ולא מעבר לכך.
לגביו - אוכל רק להעלות השערות, ניחושים.
יתכן שאצלו לא הצטבר רגש חזק וברור כמו שאצלך היה לאורך כל השנים, ועל כן תגובתו הראשונה היתה בהלה וסגירת הדלת.
כמובן יתכן גם שיש לו זוגיות מסויימת, כנראה כזאת שאמא שלו לא יודעת עליה, וזה אומר שהוא לא שלם עם הזוגיות הזאת מסיבה כלשהי,אחרת היה כבר מציג אותה בפני הוריו, לא כן? או שזו זוגיות חדשה שהוא החל בה בזמן האחרון ועל כן הרגיש צורך בתחילה לדווח לך שהוא לא פנוי.

כאשר טילפן אלייך כעבור כמה שעות ואמר לך שהוא בזוגיות, ברור באותו זמן הוא לא ראה בכך אופציה - להתחבר אלייך. אבל העובדה שהוא יזם שוב קשר לאחר מכן מעידה על כך שמשהו חילחל אליו רגשית, וכי דברים אצלו משתנים בימים אלו, ועכשו הוא רואה תמונה שונה מכפי שראה בהתחלה. הכל מאד רגיש עכשו, ואת צריכה לפעול בעדינות, כמובן לא ללחוץ, לתת לו לעשות את הצעדים בכיוון שלך בעצמו. ככל שהוא ייזום יותר - לדעתי יש סיכוי שהוא יהיה יותר מושקע רגשית. לגברים חשוב להרגיש שהם מתאמצים כדי להשיג מישהי, אינסטינקט הצייד פועל כאן...

התאזרי בסבלנות והביני ששניכם לא נמצאים באותו מקום רגשי, לך הדברים ברורים כבר הרבה שנים, ואילו אצלו רק עכשו נולדה האפשרות לראות אותך באור רומנטי.

נאחל לך המון הצלחה,ונשמח אם תעדכני אותנו בהמשך!

אני מודה לך על התשובה ,
רציתי להוסיף מספר דברים וכמה שאלות:

אני בת 30 + והוא מגרד את ה-40.
אני מאוד מאוד ביישנית ונדרש ממני המון אומץ להחשף בפניו ככה ולהוציא הכל אחרי כל השנים האלו.... אבל הרגשתי שזו ההזדמנות שלי (אימא שלו נתנה לי בשמחה את המספר שלו ואני התמלאתי בתקווה) ואני לא רוצה לפספס אותו (במידה והוא אכן פנוי לקשר).

אין לי מושג אם גם הוא ביישן או שמשהו אחר עוצר אותו.
בהחלט מובן לי שהוא נבהל מהוידוי שלי, וזה כנראה הלחיץ אותו.
אני מרגישה שאני מאוד אוהבת אותו, בכל ליבי, התאהבתי בבן אדם שהוא, באופי שלו וגם במראה שלו. וכמובן שאנשים משתנים ומתבגרים ולא אכפת לי איך הוא נראה כיום.
כשדיברנו בטלפון, הוא היה מקסים ולבבי ביותר וזה מבחינתי מה שחשוב.
אפילו שזה נשמע מוזר, כי אני לא מכירה אותו בכלל, ולא יודעת עליו הרבה, התחושה הזו בלב אומרת הכל...
וברור לי לגמרי שהוא בכלל לא ראה כל השנים בי כפרטנרית לזוגיות.
נותר לי רק לקוות שאולי כיום לאחר חידוש הקשר, הוא יתחיל לחשוב עלי באופן הזה.
אני ממש רוצה לפגוש אותו, שנכיר אחד את השנייה.

כתבת לי שכדאי להמתין בסבלנות,
בגלל שהמצב מאוד עדין ושהוא צריך ליזום במקרה הזה.

תוכלי לפרט למה את מתכוונת?
האם לא ליצור איתו שום קשר, ופשוט להמתין שהוא יעשה את הצעד ?

איך לגרום לו ליזום ?

תודה! :-)

אני היקרה, והדעות וההצעות שלי כאן אינן תפורות בהתאם לבן אדם ספציפי. מה שאני כותבת הוא איזו נטייה כללית באוכלוסיה גדולה, ויש כמובן יוצאי דופן. כמו למשל הנטייה של רוב הגברים להיות מושקעים יותר רגשית היכן שהיה להם צורך להתאמץ יותר לכבוש.
מצד שני ברור שיש גם גברים מאוד פסיביים, שאם לא יעשו במקומם כל צעד - לא יקרה שום דבר...
חלק מהם אינם פסיביים מטבעם, אבל כל מיני מכות רגשיות שחטפו בעבר כאשר תפסו יוזמה והתחילו עם נשים מסויימות ונידחו על ידן - השאירו אותם פסיבים מול נשים.
נסי לברר לגביו את ההיבט הזה.

מכיוון שיש לך קשר עם אמא שלו, נסי ליצור הזדמנות שבה יהיה ביניכם מפגש כביכול מקרי, ותראי מה יקרה.

אולי יש לאחרים הצעות?

אחרי כל ההתלבטויות שלי, החלטתי לשלוח לו הבוקר הודעה ולשאול איך היה בליל הסדר.
זה מה שהרגיש לי נכון.
אני מקווה שהוא יענה.

נגמר לי הכח, בחיי שאני מרגישה רע
אני לא מצליחה להרדם. בוכה כל הזמן
כואב לי כל הגוף. כל הגוף .
לא מסוגלת להתרכז בשום דבר
כבר לא אכפת לי כלום.
לאוכל אין טעם.
אף אחד לא יודע כמה אני אוהבת אותו, ואולי זה נשמע אידיוטי, כי אנחנו לא ממש מכירים, אבל הלב שלי לא משקר.

אני מבינה שהלחצתי אותו עם כל הוידוי שלי ששמרתי כל השנים האלו, אבל למה להתעלם?
זה כל כך פוגע!
הייתי כנה, בסך הכל. מה , זה דבר רע?
ולקבל ממנו את התשובה שהוא בזוגיות - ספק אם זה בכלל נכון או שהוא סתם אמר, אחרי שאימא שלו אמרה שהוא פנוי, זה ריסק אותי בצורה שאף אחד לא יבין.
הוא אפילו לא רצה להכיר אותי , לא ראה אותי כיום. אולי אני נחמדה? אולי שווה לו להכיר אותי?
אני לא בחורה רעה, אני בחורה טובה ומעולם לא הצקתי לו ולא הטרדתי אותו ואין לי שום כוונה לעשות זאת.
אני פשוט אוהבת אותו.
אוהבת מהלב.
ובכלל לא אכפת לו ממני!!!. הוא לא רואה אותי. כבר התרגלתי להיות שקופה.

בהודעה האחרונה שאלתי מה נשמע , שום תגובה.
התעניינתי מתוך כוונה אמיתית. הוא חשוב לי.
והוא בן אדם טוב, אני יודעת את זה. שורף לי בלב שהוא לא מגיב.

הפכתי להיות הצל של עצמי.
לא אכפת לי שתמחקו את ההודעה הזו.
רק רציתי לפרוק.

אני היקרה,מאד צר לי על המצב אליו נכנסת. פתחת את ליבך כלפיו לגמרי, והוא ממשיך בקיום שלו ומתעלם ממך ואלי אף אין לו מושג מה עובר עלייך.

אלא שככל שאת "נכנסת" עמוק יותר לתוך רגשותיך - כך זה הופך להיות יותר פאתטי עבורו, כאילו את משליכה עצמך לרגליו ומבטלת לחלוטין את עצמך. עלייך לדעת שעמדה כזאת עוברת ומשודרת ממך אליו, וזה ההיפך ממושך. אולי אפילו מרתיע מבחינתו ומפחיד שיש מישהי שהתאהבה בו ועלולה עכשו להעיק עליו ולהופיע לו בחיים ולהיתלות עליו ולתבוע ממנו להתייחס אליה.

אני קצת חוששת שזה הגיע לכך מבחינתו.
יתכן שנוצר אצלו איזה אנטי כלפייך, ואז כל יוזמה נוספת שלך עלולה להיות מזיקה עוד יותר!

יתכן שדווקא מתוך כוונה טובה, אמא שלו אמרה לו מילה טובה עלייך (זה יתכן?) והוא נכנס לתגובת "דווקא" על ההתערבות שלה בענייניו.
אלו כמוןב השערות, אנחנו יכולים רק לנחש, אבל מאוד ברור שהוא לא רוצה קשר, אחרת היה מנצל את ההזדמנות שנתת לו ויוצר איתך קשר.

עכשו אין לך בכלל ברירה. עלייך לנתק לחלוטין כל קשר איתו ולשכוח ממנו. כל יוזמה נוספת שלך בכיוון שלו תגרום ליותר נזק. צר לי על כך, ואני מאחלת לך שתחפשי בן זוג בכיוון אחר ותמצאי מישהו ראוי שיהיה ביניכם קשר הדדי ומספק.

לדורית תודה על תגובתך.

אני מנסה להחזיק מעמד ולא ליצור איתו קשר, יש לי עדיין טיפת כבוד עצמי
ואני יודעת שאם אני אתקשר אליו זה רק יזיק...
וזה נורא קשה כי אני ממש נלחמת בעצמי!.
ומנסה לא לחשוב עליו, אבל השאלה שלי היא איך אפשר לשכוח אותו לגמרי?

במסגרת העבודה שלי אני נמצאת עם אימא שלו בקשר על בסיס קבוע , וכמובן שכשאני אראה אותה אני אחשוב עליו והכל יצוף שוב.

איך להתמודד עם המצב הזה?

תודה!

אני היקרה, סליחה על העיכוב בתשובה שלי.
האמת היא שאין הרבה מה לעשות. הזמן יעשה את שלו, ואת תתרגלי לכך שהגבר ההוא איננו אופציה עבורך, וכל פעם שתראי את אמא שלו - האפקט הלא נעים יימשך זמן קצר יותר עד שזה יעבור כמעט לגמרי.
מה שיכול להקל עוד יותרבצורה משמעותית - זה אם תתרכזי במציאת בן זוג אחר והאנרגיות הנפשיות שלך יושקעו בכיוון חדש. ברגע שזה יקרה - את תופתעי עד כמה מהר תשכחי וכל האירועים שתיארת כאן יהפכו למשהו זניח וחולף בחיים שלך.

בהצלחה!!!

אני רוצה להודות לך מכל הלב על היחס, התשובות המפורטות והעזרה.

תודה על תגובתך.

רציתי להוסיף שלמרות הכל, ניסיתי ליצור איתו שוב קשר והוא ענה. (לפחות לא סינן )
שוחחנו קצת.
היה לי נחמד לשמוע אותו , השיחה הזו הבהירה לי דברים, שעד עכשיו היו די מעורפלים עבורי.
הוא ענה לי על השאלות אבל היה מאוד לקוני ונימוסי. הבנתי ששנינו נמצאים במקומות שונים בחיים והוא לא מעוניין, ואין מה לעשות.
כנראה שאני צריכה להמשיך הלאה.
אני עצובה , וייקח לי זמן להפסיק לחשוב מה איתו. מניחה שזה תהליך שייקח זמן.
רוצה שוב להודות לכולם.

אני היקרה, המון תודה על שאת מעדכנת אותנו, זה כל כך חשוב לכולנו לסגור את המעגלים ולקבל תחושה של המשכיות.

את נשמעת הרבה יותר שלווה ומפוייסת ומבינה שזה מה שהיה צריך לקרות, עם כל האכזבה שבעניין.
כולנו מאחלים לך למצוא בן זוג שאיתו הרגשות יהיו הדדיים, ואני מציעה שתראי בהתאהבות הזאת שקרתה לך סימן לכך שיש בך את היכולת הזאת להתאהב עמוקות במישהו - לא כל אחד זוכה לעומק החווייה הזאת. יש בה גם המון התרגשות וציפיות ופרפרים ופנטזיות, וזה לא בא "חינם אין כסף". כעומק הרגשות - כך עומק הכאב כאשר זה לא מתממש או כאשר זה מתממש אבל נפרדים. וכבר נאמר פעמים רבות על כך" אהבה זה כואב...