יחסים במשבר

היי
אני מאוד מבינה אותך הדבר הכי קשה בשביל אישה זה חוסר יחס..
ובמיוחד הדברים הקטנים האלה שאת חולה וכו',
לדעתי אל תהיי פזיזה בכל זאת יש לכם ילדים, אולי תצאו לחופשה או למקום שהוא לא בבית ותדברי איתו על כך ברצינות, תשפכי את הלב שלך ותגידי לו שממש לא טוב לך,
אולי הוא יקבל כאפה ויבין שהוא עומד להפסיד אותך ויתאפס על עצמו..
או אפילו טיפול זוגי..
מקווה שעזרתי והבצלחה.

א היקרה, הזוגיות שלכם "חלתה" במחלת זוגיות ידועה ומוכרת להמון זוגות, והיא תוצאה של חוסר היכולת לבנות אהבה ארוכת טווח במקום ההתאהבות קצרת הטווח בקיימת בדרך כלל התחילת הקשר ומצליחה להדביק שני בני אדם זרים ולאפשר להם לחיות קצת אחד ליד השנייה בתחילת הדרך בלי לשים לב כמה הם שונים...
כלומר בתחילת הדרך יש המון כימייה ומגע גופני מענג ומרגש, ואנחנו מסונוורים ומאמינים שזהו האדם הכי נכון והכי מתאים...
אבל בהמשך, וזה הכי טבעי והגיוני, מתחילים להיחשף תכונות והעדפות שונות, ומתברר שהציפיות שלכם אינן זהות, וכי הוא לא בנוי לספק את כל הצרכים הרגשיים שלך, ולהיפך.

כל זוג צריך ללמוד איך לעבור את השלב הזה ולהמציא את עצמו מחדש! איך להתגבר על הציפיות השונות, ואיך בכל זאת להעניק אהבה והתחשבות לבן /בת הזוג, כי בלי זה לא תיבנה אהבה ארוכת טווח.

כל אחד מכם עסוק עכשו בללקק את הפצעים, את האכזבות, ואתם קצרים וחסרי סבלנות ונדיבות זה עם זו, ועל כן שניכם לא מסוגלים עכשו להעניק דברים שאתם יודעים שהם חשובים לאחר. ברור לי שהוא לא באמת שכח שיש יום האהבה. הוא פשוט הוריד לכך את סדר העדיפות שלו, אולי כי הרגיש סוג של התחשבנות איתך.

מה שאני מנסה להגיד לך זה שבשלב שאתם נמצאים בו - צריך להגיע לייעוץ זוגי, כדי לצאת מן ה"מחלה" וללמוד איך בונים אהבה בחיי היום יום. להבין מהי אהבה, במה היא מתבטאת, איך מראים אותה ע"י פעולות של נתינה ונדיבות, התחשבות, הקשבה לצרכים של האחר. זוהי אמנות שרוב האנשים לא למדו אותה, ומצפים לשווא בתחילת הזוגיות שהיא תקרה מעצמה, וזה לא כך...