פער גילאים בין בני זוג

הי ליטל,

לא סיפקת לנו מספיק פרטים, בגדול יש בהחלט זוגיות שיכולה לעבוד עם פער גילאים- בד"כ מה שמונע ממנה לשרוד יהיו ההשלכות של הפער הזה- מכנים שאינם משותפים,תחומי עינין שאינם משותפים, שלב שונה בחיים, הילדים שבתמונה עלולים להשפיע או לתפוס הרבה מתשומת הלב או מהזמן שלו.. הרבה מאוד דברים, חלקם אף מוצדקים מאוד.

מה שחשוב הוא לא להיכנס לקשר עם מישהו נשוי או פרוד (זה עדיין לא גרוש), לקחת את הכל לאט מאוד ובזהירות ולא להתפתות. לבדוק את הדברים, לשקול, לצד הרגש חייב לפעול גם היגיון, למרות שזה קשה.. הוא שם.

בהצלחה רבה.

הי עדי,
תודה על תשובתך.
האמת היא שהוא עדיין נשוי... אני פשוט חושבת קדימה על מה יהיה כשהוא יתגרש אבל השאלה אם הוא יתגרש עדיין לא פתורה, הוא לא יודע מה יהיה ולא יכול להבטיח לי כלום. :(

הי ליטל וסליחה על העיכוב,

פעמוני האזהרה אמורים לצלצל אצלך חזק מאוד. אני לא באה להבהיל אותך, אבל העובדות ברורות- כניסה למערכת יחסים כזאת טומנת בחובה קודם כל אכזבה-מדובר באדם נשוי שלא מסופק מהקשר שלו, לשם כך הוא זקוק לפיתויים מבחוץ, ואולי הוא אף משוכנע באמת כי זאת הדרך. מה שברור הוא שאת לעולם לא תוכלי לקבל את "המקום הראשון" אצלו.

אדם שלא נפרד-התגרש, הוא אדם שלא שלם עם הפרידה, או שלא מוכן לה עדיין. מן הראוי, שלא יכנס לקשר צדדי כל עוד הוא מחויב למישהו. מעבר לכך, שימי לב, אם זו לא את זאת יכולה להיות גם מישהי אחרת, ודפוס בוגדני יכול להיות מופנה גם כלפייך בשלב זה או אחר. זה לא נכון באופן גורף- אבל זה מסוכן מספיק.

מבינה שלהיכנס לקשר מפתה ומסקרן ומרגש כמו זה, זה דבר שיכול להכניס אקשן וציפיה דרוכה לבאות. אבל הלב שלנו לא באמת בנוי לטלטלות האלה.. ואני חוששת שבסופו של דבר תחווי פגיעה רגשית אנושה. וזה מה שמדאיג.

ההצעה שלי היא בנאלית וצפויה, אך ברור לי שזאת התשובה- להתרחק, כמה שיותר מהר. אין דבר כזה ש"זה זה" עם גבר נשוי. כשיתגרש, נדבר.

אני מבינה את כל מה שכתבת, אני תמיד משתדלת לפעול לפי אינטואיציה ותחושת בטן אבל הפעם האינטואיציה דווקא ממש לא אומרת לי להתרחק אלא לחכות.
הוא עובר טיפול זוגי כבר כמה חודשים (אחרי שעודדתי אותו שכדאי להם להתחיל), ניתקנו קשר כי הוא אמר שהוא בחר לעבוד על הזוגיות שלו ושל אשתו ולנסות לשקם למען הילדים ולמען עצמו כי מגיע לו להיות מאושר. אנחנו כמעט ולא יצרנו קשר בחודשים האחרונים מאז שהטיפול התחיל אבל מהמעט שכן נראה שככל שהטיפול מתקדם המצב ביניהם רק הולך ומחמיר, באחת השיחות האחרונות שלנו בזמן האחרון כשאמרתי לו שיש סיכוי שהטיפול יצליח ושהם יהיו ביחד כמו פעם ושאנחנו לא נהיה ביחד הוא חזר ושאל כמה פעמים "למה אני פסימית...", אמר שאני אפסיק להיות שלילית והסביר שטיפול זוגי גם נועד לעזור לזוגות להתגרש בצורה חברית יותר, קלה יותר ולי מרגיש שלשם זה הולך. הוא גם הסביר שבטיפול הוא עובד גם על עצמו, על דברים שלעולם לא התמודד איתם כך שאם יהיה פרק ב אז הוא יהיה שלם יותר ויתנהג אחרת ולא כמו בפרק א שלו. בתחילת הטיפולים ולפני הטיפולים אמרתי לו שאני אחכה לו והוא אמר שלא, בזמן האחרון שדיברנו ואמרתי לו את זה הוא לא אמר לי לא לחכות, הוא אמר לי להחזיק מעמד ולהשקיע בעבודה, תואר נוסף ועוד, מרגיש שהוא יודע בפנים שהנישואים שלו הגיעו לקיצם ושאני והוא נהיה ביחד בשלב מסויים.
מה דעתך?
אם הוא יהיה פנוי יום אחד אני מודעת למה אני נכנסת ואני מקבלת את זה.

הי ליטל,

בסופו של דבר ההחלטה היא שלך וגם ההשלכות שלה.

יהיה חשוב לשדר לו כי את כן ממשיכה הלאה, כי אם תחכי את עלולה למצוא את עצמך מחכה עוד הרבה זמן. אדם שנמצא בתהליך גירושין לא עומד בפני תהליך קצר- זה תהליך עם עליות וירידות, הרבה משא ומתן ואם יש ילדים זה מסבך יותר את העינין. לכן אני חוששת שאת עלולה למצוא את עצמך בסחבת רגשית. מעבר לכך סביבתך, כאשר ידעו על הקשר כנראה תוסיף על הלחץ שכבר קיים. היתרון בלשדר לו שאת ממשיכה הלאה גם יוכל לעודד אותו לקדם את התהליך כמה שיותר מהר אם באמת הנישואין האלה נועדו לכישלון.

מבחינה ערכית ומוסרית והן מבחינה רגשית אני עומדת מאחורי ההמלצה הראשונה שלי אלייך. לא נכנסים לתוך מערכת זוגית- ובטח שלא משפחתית. אסור להיכנס לשם גם עבור עצמך וגם עבור הילדים שלו והוא עצמו. מאוד קל להתפתות ולהיות הכתף המנחמת- אבל זה עובד בעיקר כלפי חוץ. כשאדם נפרד באמת, עובר תהליך רגשי כמו שצריך ומסיים פרק בחייו- רק אז אם בכלל הוא מוכן לפרק נוסף. לא עושים "מישמש" - זה יוצר גם ערבוביה רגשית, ולבחורה צעירה כמוך זה לא מה שאני מאחלת.. לאינטואיציה יש בהחלט מקום מכובד גם אצלי, אך לא במקרה הזה.

הכניסה הזאת לתוך תהליך זוגי אישי שלהם ולהיות חלק כביכול בעל אינטרס משמעו חבלה באפשרות (האולי בעלת סיכויים נמוכים) - להציל משהו בקשר הזה. מעבר לזה גם אם יפרדו- זה עדיין מחבל אפילו בפרידה שלהם. כדאי להתרחק, באמת לנסות לשים את זה בצד, ואם זה זה- זה גם יחכה כשהוא יהיה לגמרי פנוי. ברור לי שמה שאני כותבת לך הוא מהרציונל בלבד וללא שום נגיעה רגשית- אבל אני סבורה שזאת ההצעה הנכונה עבורך, וזוהי מראה שאת צריכה להתבונן בה טוב- לפני שאת משחילה את עצמך לתוך מערבולת רגשית לא פשוטה, שאין לדעת מה ומתי היא תסתיים.