זוגיות של הבת

הבת שלי כיום בת 20. בערך בגיל 15 התחילה להתלונן שאין לה חבר , טענה שכל הבנות האחרות מחזורות ורק היא לא. בגיל 16 ובגיל 17 המשיכה עם הטענות האלו. היו לנו שיחות ארוכות על כך שבהן עודדתי אותה ואמרתי לה שהיא עדין צעירה ולא לרוב הבנות יש חבר , שהיא מוצלחת וחכמה ויגיע זמנה.
בתחילת כיתה יב פגשה בחור והתחילה מערכת יחסים בינהם. היא אהבה אותו אהבת נפש
התאהבה בו מאד מאד.
לאט לאט התחלנו (בעלי ואני) לראות שהבחור בעל תכונות מאד לא נעימות. הוא מציק לה ללא סוף וכשמגיע אלינו הביתה מציק לאחים שלה .(הכל כביכול בהומור)
הוא בעל דעות ימניות קיצוניות.
הוא מגיע מבית מסורתי (אנחנו חילוניים לגמרי) ולאט לאט נהיה יותר ויותר דתי. בילה כחודשיים לפני הצבא בישיבה .
בהתחלה היה אוכל איתנו עכשיו אינו מוכן לאכול בבית שלנו מטעמי כשרות.
הוא יהיר מאד .
שתלטן מאד וחושב שהוא תמיד צודק (לוקח לה למשל מהיד שוקולד שהיא אוכלת ולא מאפשר לה לאכול כי אכלה בצהריים בשר)
מאד מאד לא נעים להיות בחברתו ובכל פעם שהם באים איתנו לטיול הם מתווכחים ללא סוף והיא לא מספיקה להגיד לו "די" עשר פעמים בדקה.

לכל מקום שאנו הולכים יחד אנשים מרימים גבה ושואלים אותנו מה היא עושה איתו .
היא בחורה שנראית טוב מוצלחת , קיבלה תפקיד מעולה בצבא ועברה בהצלחה הרבה מבחנים שהביאו אותה להצלחה והוא כל הזמן מזלזל בתפקיד שלה.
הוא מזלזל בחייל בו היא משרתת , בחיילים שמשרתים איתה ותמיד מסביר כמה החיל שלו הרבה יותר טוב (כשאנחנו אומרים לה שזה לא נעים שהוא מזלזל היא טוענת שזה בצחוק וזה ההומור שלו וכשהוא עם חברים הוא מאד מתגאה בה)

שוחחתי איתה היא אמרה שהיא אוהבת אותו אך גם אמרה שאין לה הצלחה עם בנים .
בכל נושא אחר אנחנו מתקשרות מעולה (אני יודעת שהיא מאד מעריכה את דעתי ) כשמגיעים לנושא של החבר היא לא מוכנה לשמוע והופכת להיות מאד תוקפנית.

לדעתי היא נשארת איתו כי פוחדת שלא יהיה אחר.
הם כבר התחילו לדבר על כך שבעתיד יתחתנו. (לא עכשיו בעוד 6-7 שנים)

בזמן האחרון אנחנו מרגישים שהיא פחות מתלהבת ממנו , מבלה יותר בבית גם כשהוא מגיע מהצבא והם לא התראו שבועיים, אם אנחנו שואלים אותה אם היא רוצה לנסוע עם המשפחה לסופ"ש היא מסכימה למרות שזו שבת שהוא מגיע והיא לא ראתה אותו , כשאנחנו חוזרים היא לא מיד הולכת אליו , אלא יושבת בבית עוד 3-4 שעות ואח"כ הולכת אליו.
כל שיחה שלהם בטלפון (אין הרבה שיחות הוא בקרבי ובקושי נמצא ליד הטלפון) מתחילה בפוצי מוצי ומיד עוברת לסוג של ויכוח.
מה אנו כהורים יכולים לעשות? איך אנו יכולים לפקוח את עיניה?
הם כבר שנתיים וחצי יחד, אנחנו ממש אובדי עצות.
אשמח לייעוץ.