לגור יחד

שני היקרה, חשוב שציינת את ההפרש בגילאים, כי הוא באמת מאוד משמעותי.
אלמנט נוסף הוא שככל שבן אדם מתרגל לחיות לבדו - כך יותר קשה לו להסתגל לנוכחותו של אדם נוסף ועל אחת כמה וכמה עם ילד - בתוך מרחב המגורים שלו.

אני חושבת שאם את לגמרי שלמה עם הקשר איתו, הביאי בחשבון את הקושי הזה בהתחלת מגורים ביחד, והקשיבי לדבריו. האם הוא רוצה ילדים איתך? אני מניחה שאין לו ילדים משלו אחרת היית כותבת זאת.

השאלה היא האם אפשר לעשות זאת בהדרגה? להגיע אליו בסופי השבוע ולראות איך זה ולדבר על הקשיים שמתעוררים, לעשותהפקת לקחים.

בגיל צעיר יותר אדם יכול יותר בקלות להתגמש ולשנות הרגלים. עלייך להבין את הקושי שלו ולהכין את עצמך לקראתו.

אני חושבת שבמקרה שלכם לא חייבים ללכת על המודל הטבעי של מגורים משותפים בתור משאת נפש ומטרה מסומנת מראש. אני מציעה ש"תתפרו לכם חליפה" שמתאימה למידות שלכם, ותיקחו את הזמן לבצע "מדידות והתאמות" מידי פעם.

מאוד חשוב שתוכלו לייצר תקשורת פתוחה ולא להסס להגיד מה מפריע ומה חסר לכל אחד מכם, אחרת - אם צוברים דברים כאלו בבטן - זה מתפוצץ בריבים קשים.

שיהיה בהצלחה!

היי

תודה על התשובה והשאלה ששאלת זה כן יש לו ילדים שניים שהם בגילי והוא גם רוצה תינוק אנחנו מדברים על זה אבל הוא מאד חושש שעוד כמה שנים אבין שהוא גדול מידי בשבילי ויהיו לכך השלכות אבל שנינו מאד אוהבים ויודעים שזה מה שאנחנו רוצים בכל זאת יש לי ילד בן שש שצריך אח, ובגלל זה אני ממהרת יותר אבל אמרתי לו קודם טבעת ואחר כך, אבל באמצע יש את הלגור ביחד שזו בעיה

אנ י לא יודעת מה לעשות לרדת מלגור יחד ?ולעשות משפחה ?עד שהוא יהיה שלם לכך.
למרות שאני מאד רוצה את זה.

שירן היקרה, יש כאן לפחות שני קשיים גדולים: האחד הוא ההפרש ביניכם, שעכשו אינו כל כך בולט, אבל בן זוגך צודק שככל שיעברו השנים, הוא ייכנס לתהליך הזדקנות הרבה לפנייך והביאי בחשבון שהאהבה אחרי כמה שנים די מתנדפת ומתפוגגת, ובמקומה צריך לבנות המון התאמות ושילובים על מנת ששני בני הזוג ירגישו נוחיות וסיפוק הצרכים במסגרת הזוגיות. כך שאת עלולה למצוא עצמך בת 50 - במיטב שנותייך - כאשר לצידך אדם מזדקן בן 75.

הקושי השני הוא המוכנות לשנות הרגלים כפי שעלה בשאלתך הראשונה, וההסתגלות של כל הנפשות הפועלות לשינוי. הוא יצטרך לקבל לתוך דירת הרווקים שלו ילד שאינו שלו, ולעבור שנית אבהות אם תביאו יחד תינוק משלכם. כל השינויים הללו יהוו אתגר עצום על האהבה שלכם!!!

מה שאני מנסה להגיד לך הוא שאהבה אינה מענה על הכל. לפעמים היא קיימת בעוצמה, אבל איננה מספיקה על מנת להתגבר על המון מכשולים אחרים, והביאי בחשבון שכמעט חצי מן הזוגות שמתחילים מאוהבים ואין להם את שני הקשיים שציינו קודם - בסופו של דבר מתגרשים, והאהבה ההתחלתית שלהם לא מחזיקה מעמד מול הקשיים הרגילים שמאתגרים כל זוג...

אז אין ספק שכל מקרה הוא לגופו, אבל נדרשים כישורים מדהימים של שימור אהבה ובניית אהבה וזה לא פשוט וכלל לא מובן מאליו.

היי

תודה על תשובתך אנו מודעים לבעיות שיהיו בהמשך אבל רציתי להגיד לך שהשבוע דיברנו ובמקרה הנושא הזה עלה אחרי שהחלטנו שזה מה שאנחנו רוצים הוא התחרט ואמר שהוא לא רואה את עצמו במתכונת משפחה ולגדל ילד בגיל שלו
אבל אמרתי לו שאני רוצה ושזה לא מפריע לי עכשיו אני בבעיה
את חושבת שהוא לא אוהב אם הוא לא רוצה?
מה לעשות להמשיך או לחתוך למרות שזה מאד קשה הילד שלי קשור אליו וגם אני
אני יודעת שהוא אוהב כי אני רואה אני באמת מבולבלת מאד..

אשמח לתשובתך

תודה
יש דרך נכונה להמשיך זוגיות ללא חתונה וילדים אני לא כל כך בלחץ יש לי כבר ילד

שירן היקרה, אינני חושבת שיש לעמדה שלו קשר לכמה הוא אוהב אותך. אפשר לאהבו מישהי מאוד אבל לא לרצות לעשות ילד נוסף בגיל שכבר השלב הזה הסתיים עבורו.
אני חושבת שיש כיום מודלים שונים של זוגיות, וכי אם זה לא בוער לך לעשות ילד נוסף, ואת יכולה לחיות עם המחשבה שיהיה לך רק ילד אחד משלך, אזי ניתן לבנות מודל של אהבה זוגית אפילו ללא מגורים משותפים קבועים.
יש אוהבים שגרים כל הזמן בדירות נפרדות ונפגשים מספר פעמים בשבוע, ולדעתי אהבה כזאת יכולה להישאר הרבה יותר זמן בתחום הרומנטי מאשר אהבה שהופכת להיות זוגיות מלאה, וזאת בגלל שככל שחיים צמוד יותר יש סיכוי שהחיכוך המתמיד והשוני בהרגלים ובציפיות יגרום ליותר חיכוכים שפוגעים באהבה, ככה זה...

זה רלבנטי בעיקר כאשר מדובר בזוגיות שנייה, ואנשים באופן טבעי מתקשים להתחבר רגשית לילדים של האחר, וזה צורם ומפריע לשני בני הזוג. כמו כן יש נושאים כספיים שהינם בניגוד אינטרסים מול הילדים של כל אחד מכם.

על כן - חפשו בעצמכם או בעזרת ייעוץ זוגי מתאים את המודל הכי נכון עבורכם, ונסו לחיות אותו. הביאי בחשבון שכל מודל כזה יש לו טווח חיים מוגבל, ומידי פעם יש לרענן אותו ולבחון אותו שנית.