איך גברים מתמודדים עם פרידות?

שלום לך פגועה,

ראשית חשוב לי לציין כי בשל כך שביקשת את דעות הגברים או בחורות מנוסות בסיטואציה הזאת - חיכיתי עם תגובתי אלייך.

לגבי תוכן דברייך - אני לא חושבת שיש דבר כזה "איך גברים מתמודדים עם פרידות", יש כאן גבר, אחד, שמתמודד באופן מסוים עם מערכת היחסים הזאת. חשוב שלא תעתיקי את התגובות שלו ותכלילי גם אחרים, כי ברור שלא כולם וגם לא רובם ינהגו כמוהו. כמו גברים שמתנהגים כך, יש גם נשים שמתנהגות כך, עד כמה שזה אבסורדי אולי בעינייך.

נראה בבירור כי הוא לא לגמרי בשל למערכת יחסים כפי שאת היית רוצה. הוא סימס לך באותו רגע, ומשלא ענית הוא אולי ויתר, וכן - כנראה הוא לא לגמרי מוכן להיות רציני אם לא חזר אלייך שוב מאז. זה לא מעיד על רגשותיו אלייך במהלך הקשר ואני אסביר-

כשמתקיימת מערכת יחסים רומנטית, בהחלט ישנם רגשות, רציניים, רגשות ברורים של אהבה. ככל שיותר צעירים, יהיה קל יותר לצאת ממערכת יחסים לאחרת, כיוון שיש גם את הצורך הגדול להתנסות ולחוות. אין לי ספק שבחוויה שלו הוא הרגיש אלייך רגש רומנטי, אהב אותך, ולא סתם ביטא זאת. יש מצבים שבהם הקשר הופך להיות נוח וזמין, ונוצר הרגל- גם זה נכון. זה עדיין לא מבטל את האהבה שלו. דווקא כי אין לו ניסיון עם בנות, הוא אולי סימס לך כצעד אחרון - מאז לא חש בטוח להמשיך- אולי כי לא ענית לו. יתכן וזה מעט הוריד לו את הרוח מהמפרשים והוא "פרש".

העובדה שהוא חסר ביטחון וניסיון עם בנות יכולה להסתדר עם מה שעשה. וכן, יתכן גם שהספיק לו, שהוא רוצה משהו אחר- אנחנו לוקחים את זה בחשבון עם כל מערכת יחסים שאנחנו נכנסים אליה. זה הסיכון באהבה- שמישהו בסוף יחתוך. זה חלק מ"המשחק".
מה שאת חווה כרגע הוא כאב ה"נטישה" ,העובדה שויתר עלייך. זאת תחושה מאוד קשה, לדעת שמישהו ויתר, ועוד לא לצפות לכך בכלל. טוב לנו לחשוב ולהגיד לעצמנו שאחרים לא יוותרו עלינו, בטח באהבה. אבל לצערנו- אהבה יכולה להיות גם אינטרסנטית, וכל אדם שנכנס אליה, יש לו סיבות. ויש לו גם סיבות לצאת ממנה. אז נכון שעכשיו את חשה כי את לא מסוגלת להמשיך הלאה, אבל את תיווכחי לדעת שלא לעוד הרבה זמן. ככל שתמשיכי ותמצאי לך פרטנרים נוספים שיעריכו אותך בזכות מי שאת ובכך יעלו את ביטחונך- את תשכחי ממנו מהר ממה שחשבת. כפי שכתבת- מגיע לך טוב יותר.

תודה לך עדי את מדהימה עם התגובות שלך
אני חייבת להתוודות שהיום שלחתי לו הודעה כי כבר לא יכלתי להחזיק את עצמי וזה אחרי התייעצויות מרובות עם משפחה וחברים שאמרו בדיוק כמוך שכנראה ברגע שהוא שלח הודעה ולא עניתי לו הוא עשה צעד אחורה וניסה להמשיך הלאה ולא ללחוץ יותר מדי אז אני מבחינתי עשיתי את הצעד שלי היום ושלחתי לו הודעה דיברנו קצת באסמסים ואמרתי לו בכנות שהיתי שמחה שניפגש כי יש חורים לא סגורים ביננו והוא אמר שגם הוא ישמח אבל רק עוד שבועיים כנראה יהיה לו זמן כי הוא כרגע סוגר במילואים ולאחר מכן נוסע לסופשבוע עם חברים.. זה קצת ביאס אותי לחשוב שהוא לא מוכן לעשות מאמצים לפנות אפילו שעה שעתיים בשבילי בכל השבועיים האלו אבל לא התווכחתי.
אני מרגישה שאני צריכה את זה בשבילי עצמי- להפגש איתו ולדבר על הכל ולסגור את כל החורים הפתוחים גם אם לא נחליט להשאר ביחד לפחות שאני אדע שאת שלי עשיתי. אני באמת לא מתחרטת על שום דבר כמעט שעשיתי כי באמת לא עשיתי שום דבר נורא אבל עצוב לי שהוא לא מנסה להלחם מספיק בשביל להחזיק את הקשר ועם כל הכבוד אני יודעת שהוא לא ימצא אחת כמוני, אני פשוט יודעת. חבל לי שהוא לא רואה את זה והוא כבר בן 26 וכל החברים שלו אוטוטו מתחתנים. אבל אין מה לעשות אני לא יכולה להלחם... אני מנסה בנתיים להמשיך הלאה.

שלום לך פגועה,

אני מבינה את התסכול שלך. מאוד קשה לחיות ולא לשאול את עצמך מה היה שם ולתת לעצמך תשובות. זה בסדר שפנית אליו, רק חשוב שלא תיתלי בתקוה שהוא יגיב בדיוק כפי שאת רוצה. חשוב שבאמת תלכי לפגישה הזו מתוך מקום של סגירה והמשך הלאה, בדגש על להמשיך באמת הלאה..

אני מאחלת לך בהצלחה ואנא המשיכי לעדכן..