חוסר פרגון

הי דנית,

בהחלט יש קשר ישיר בין מה שבעלך גדל עליו בבית לבין התנהגותו כיום. החדשות הטובות הן שהוא לא מדבר איתך באותה שפה שדיברו איתו, בבחינת "למה לא מאה?" אלא אוהב אותך כפי שאת, איך שאת. שזה הישג גדול ומשמעותי.

אבל, לשנות דפוס כמו זה, זה לא דבר קל. השפה היחידה שהוא שמע היא שפה מסוימת, יהיה קשה לבוא בדרישה שישנה אותה, ולכן את מוצאת עצמך שבה ומזכירה לו ושואלת- האם את מספיק טובה, יפה, וכו'. ב"מחשב" הזה שבראשו לא מקודדת שפה כזו, של פירגון טבעי, פידבק אוטומטי. את למשל, לבטח גדלת עם שפה אחרת ועם מודל אחר, ולשם כך השפה מוכרת לך ואת יודעת להשתמש בה כל הזמן. אצלו הדבר שונה.

אז קודם כל טוב שעלית על שורש העינין, את יכולה עכשיו יותר לסלוח ולהיות פייסנית כשלא נותן לך קרדיט אוטומטי. מעבר לכך יהיה חשוב לספר לו כמה לך חשוב לדעת מה את בשבילו, ולקבל ממנו קצת יותר מחמאות או חיזורים לאורך הדרך. בכל זאת, אתם מכירים ונשואים תקופה לא מבוטלת וחשוב לשמר את התחושה הטובה בקשר. אם תנסי להזמין אותו לחזר יותר, להחמיא יותר, לספר לו מה זה עושה לך ולמה כ"כ חשוב לך שיחמיא לך - אולי הוא יתחבר יותר לחוויה שלך וישתף פעולה. זה לבטח טוב יותר מאשר דרישה או מצב שבו תתעצבני למה הוא לא מחמיא. נסי לדבר איתו על כך, מתוך המקום שלך, מתוך הצורך שלך, שאלי אותו אם היה יכול יותר לשים דגש על הדברים האלו.

דבר אחרון, חשוב לחדד- הוא לא "לא מפרגן", אלא הוא באמת אוהב אותך ואת מרגישה את זה מהרבה כיוונים- זה סוג של פידבק.. שהרבה לא מקבלות ברמה הזו אגב. הוא מפרגן" בדרכו", אך לא מבטא את זה כפי שאת היית רוצה כנראה. לכן חשוב לספר לו- איך היית רוצה שיבטא זאת מולך.