חילופי זוגות וזוגיות טובה?!

שלום לך מנסה לנשום,

תודה על סבלנותך.

דורית תשמח לענות לך בקרוב, לאור נסיונה הרב אני בטוחה שהיא תוכל לכוון אותך.

שלום לך. קראתי את דברייך והייתי ממש מרותקת - כתבת בהמון רגישות ופתיחות, ואני מודה לך.

פתיחת הזוגיות במובן המיני היא נושא סבוך, רגיש ומורכב, ולדעתי כל זוג צריך לחפש את הדרך הייחודית המתאימה לו - תוך כדי תנועה - לחוות חוויות מסוג זה ולדסקס זאת בפתיחות וברגישות ולתקן ולשנות תוך התחשבות בשניכם.

לדעתי הדבר הנכון יהיה שתמצאו מתכון שבא קצת לקראת כל אחד מכם,וזאת משום שכפי שתיארת - אתם מגיעים מרקע והרגלים וערכים מאוד שונים. הוא לא יכול להיות מאושר בזוגיות מונוגמית בה הוא ירגיש שהוא מוגבל ולא חופשי, ואילו את מרגישה שהחווייה הזאת מאוד זרה לך ואת מתקשה להתחבר אליה. יש לך הרבה מחסומים שלא מאפשרים לך ליהנות.

מה שאני יכולה להציע לכם הוא לעשות זאת בהדרגה, ולשקול לפנות לייעוץ זוגי/מיני על מנת לבנות בזהירות צעדים הדרגתיים בכיוון הזה, וגם להיעזר כאשר אינכם מצליחים לשוחח בצורה מספיק פתוחה על החוויות שלכם.

איך שאני רואה זאת - מדובר כאן בתהליך של שינוי. לרוב האנשים יש מחסומים בתחום המיני, שחלקם נובע מחינוך מסויים, וחלקם מחוויות שחוו בעבר שעיצבו בדרך מסויימת את המיניות שלהם.

מנסיוני - מיניות היא התפתחותית. חוויות שונות יכולות לשחרר מחסומים. למשל סדנת טנטרה יכולה לעזור במידה רבה, אבל גם כאן - יש היצע רב וצריך לבחור בקפידה את הסדנה הנכונה עם המנחים הנכונים.

לדעתי העובדה שאת איתו מזמנת לך אפשרות מיוחדת ונדירה לחקור את המיניות שלך ולהתפתח בה, (יותר מאשר עם בני זוג רגילים...) אבל עלייך להיות מאוד קשובה לעצמך ולעשות זאת בקצב שמתאים לך. אני מקווה שהוא יהיה מספיק סבלני ויבין שכמו שעבורך זהו מאמץ והשתדלות - להיכנס לעולם שלו - כך גם עליו לבוא לקראתך מבחינת הקצב והתכיפות וגם מבחינת רמת השחרור המיני.

כרגע כל הנושא הפך להיות טראומטי עבורך בגלל האיום שעומד כמו עננה - שאם לא תצטרפי אליו - הוא יתנהל לבדו. זה יוצר אצלךהתנגדות וחששות כלפי כל הנושא הזה.

לדעתי עליו לשנות את הגישה שלו ולהפסיק לנפנף באיום הזה. להבין שזה עבורך מופיע בתור איום.

אני מבינה גם את הצד שלו. הוא רואה את התגובות החזקות והנבהלות שלך וחושב על הקושי הרב שכרוך בלשכנע אותך - ומחפש את הדרך היותר קלה - לעשות זאת לבד. וגם כנראה קשה לו לראות עצמו "הולך אחורנית" מבחינת המיניות שלו, לא יכול לחיות עם כך בשלום.

מכיוון שאתם כל כך אוהבים, וטוב לכם בהמון מובנים - צריך לחפש את דרך הביניים וחבל לא להשקיע בכך ולשקול פרידה. זאת תמיד אפשרות אם אתם תסבלו יותר מדי, אבל לפני כן חשוב לחפש את הדרך ולהבין שמדובר בדרך, בתהליך...

דורית,

תודה שכתבת לי. אני מעריכה זאת מאוד.
ניסיתי כבר את עניין הסדנאות. באחת היה לנו ממש נוראי. לא בררנו טוב לפני ולפני האחרת עשיתי מחקר והייתה סדנא פשוט מעולה.
הרגשתי מאוד בטוח. לעומתי, בן זוגי - השתעממם. הרגיש שזה נחמד אבל הוא מבקש יותר במפגשים. הסדנא היתה מאוד תבניתית ומוגנת . בכל אופן, זה לא משהו שאפשר ללכת כל פעם.

יש לי קושי בכלל עם כל מה שמסביב זה.
אני מבינה את העניין של מיניות בחברה שאנו חיים בה. מבינה שככל הנראה יש לי שם מחסום, או משהו שאני באה איתו מהבית. העניין שזה פשוט עדין בראש ופחות בגוף.
איך משחררים את זה?

ובנוגע למפגשים - איך אני יכולה להציב לו גבולות? כל פעם שאני מנסה זה עובר בכעס מבחינתו.

אני ממש מנסה כמו שאת אומרת לא לפרק עדין כי יש כימיה ואהבה ונושאים משותפים.

אשמח לשמוע עוד ממך על המונוגמיה הזו שאת מדברת עליה.
אני חונכתי על זוגיות של גבר ואישה בלי עניינים. הוריי כאלו עד היום. אני מדברת איתם על זה. כלומר יש בהם פתיחות לשיחה.

תמיד נראה לי שפתיחות מינית / לבוא לקראת מיניות אחרת הרבה יותר קשה מאשר ללכת קצת אחרונית כמו שהוא עושה או בכלל - זה נושא שיותר קשה להתנהל בו מאשר נושאים אחרים בחיים.

שוב שלום לך,
לדעתי עצם העובדה שאת איתו, מעידה שבאיזשהו מקום החלטת לאתגר את עצמך בנושא המיני. אולי גילית על עצמך שאת ייצרית ומינית וכי יש לך עכבות ומחסומים, ולבחור בבן זוג כזה, שמן הרגע הראשון היה לך ברור שהוא גבר מאוד חופשי ופתוח במיניות שלו - זה ישחרר אותך מן המעצורים שלך.
אבל גילית שהדרך אינה כה חלקה ואת לא יכולה לשלוט בקצב ויש כאן עוד כוח רצון - זה שלו...

מיניות איכותית (וכמובן גם אהבה אמתית) יכולה להתקיים רק בתוך תחושת חופש.

אני מאמינה שאדם צריך להרגיש שיש לו את חופש הבחירה בכל רגע ורגע, שיש לו את האוטונומיה להיות "בעל הבית" של עצמו ושל גופו. אין פירוש הדבר שאי אפשר לבקש בקשות או להגיד כאשר משהו מפריע, אבל להשאיר זאת לבחירה של בן/בת הזוג, על מנת להשאיר את תחושת חופש הבחירה. זאת בניגוד לכפייה ואיסורים וציוויים ודרישות שבני זוג נוהגים להשית זה על זו...

אני מקווה שבן הזוג שלך יהיה מספיק קשוב וסבלני. אני בהחלט מסכימה איתך שזה שיש לו מחסומים - הרבה יותר קשה לו להתקדם בתהליך מאשר לזה המשוחרר לחכות או ללכת קצת אחורנית בחוויות שלו.

לגבי שאלתך על מונוגמיה, חפשי באינטרנט מאמר באנגלית הנקרא "המונוגמיה החדשה" מאת ד"ר תמי נלסון, וקראי אותו בתשומת לב, ותראי אם מתאים לך לקרוא אותו יחד עם בן זוגך.