המשך

הי מיכל,

ראשית יהיה עדיף תמיד לשרשר תגובותייך להודעה המקורית. לא תמיד קל לנו לעקוב מי זאת "מיכל", וצריך להתחיל לדפדף אחורה. מעבר לזה לפעמים ניקים (כינויים) משתנים ובכלל זה הופך לפרויקט.

זהו. לגבי מה שכתבת-

כל הכבוד על האיפוק. כל הכבוד לך על כך שלא ענית לחלק מהודעותיו וראי איזה פלא- הוא ממשיך וכותב לך. כבר לפני שקראתי את סוף הודעתך הבנתי כי הוא מעוניין בהמשך הקשר, והוא פשוט נסער. זה בסדר שהוא נסער, גם את נסערת. אמרתם דברים שבהחלט יש להביע חרטה עליהם (כמו למשל העוקץ שלך בדבר מיניותו/ גבריותו). הוא אומר במפורש שביומיים האלה הוא יפעיל שיקול דעת. את כתבת שמבחינתך ניתן לגשר- יופי. עכשיו הוא מבין שיש סיכוי ונקווה כי ביומיים האלו הוא יחליט נכון.

אני שמה לב שהאגו והגאווה שלך (כמו אצל כולנו) לא מאפשרים לך לתת סיכוי לצד השני תמיד. זה בהחלט לא פשוט אחרי שחווית מערכות יחסים שמוטטו אותך כפי שציינת.

אבל פה, בכל זאת. התאהבתם, יש פה קשר טוב, מיהרתם וזה נכון, וכרגע הפזיזות הזאת משלמת את המחיר. אבל זה לא שלא ניתן לחזור רגע אחרונית ולנשום שוב, מהתחלה. בני כתב לך- זה בסדר שאת טועה. צריך לזכור שיש שחור לבן- נקודות קיצון- אבל רוב המשברים נעים על השטחים האפורים.. ואפשר וניתן לגשר.

חשבי טוב עם עצמך- את אוהבת אותו? את רוצה בו? את מוכנה לחכות מעט כדי שירגיש בטוח? חשבי כמה הוא יעריך אותך אם פשוט תאפשרי לו קצת זמן להתרגל לרעיון, להתרגל גם למשבר, להתרגל גם לפיוס. אל תהיי "רובוט", שאם קבעתם חתונה היא חייבת לקרות. היא תקרה, גם אם לא תקראי לה בכוח להגיע אל חייך. הוא כבר יציע לך, ברגע שתרפי. פשוט לשחרר. אם תצטרכי תמיכה נוספת בתקופה שבה תחכי להצעה, או תמיכה כי לקבל כלים איך להתמודד עם משברים, חילוקי דעות, וכו', ובכלל- איך להתמודד עם התחושה הזאת שהשעון שלך עושה "טיק טק" עצבני, ואת מאוד מוצפת ונשאבת לזה.. צרי קשר עם מטפל/ת, נסי לעבוד על זה. חבל שמערכת יחסים כ"כ טובה תהרס בגלל רגעים של חוסר שליטה ואיפוק. כשהתאפקת- הוא חיזר אחרייך.
אני שמה לב שגם בתגובותייך את מאוד פזיזה, ואח"כ מתבוננת ומתחרטת. בואי נעשה הפוך- קודם תתבונני ואח"כ תגיבי.

לגבי מה לכתוב לו חזרה- את יכולה לכתוב לו (אם את מרגישה כך) שאת מבינה אותו,שגם לך קשה מאוד, ואת מוכנה לאפשר ל וזמן לחשוב על הכל, ששניכם תחשבו על הכל עד סופ"ש ותגיעו עם החלטה משותפת מה הלאה. וזהו. פשוט לשדר אמפתיה למצבו, בכל זאת- אם יהיה בעלך את תצטרכי ללמוד להשקיע בו הרבה סובלנות והבנה, ותמיכה, גם כשהדברים קשורים ישירות בך, על אף הקושי שבזה.

חכי לסופ"ש, תקבעו שעה ספציפית להיפגש, במקום שקט ונייטרלי, ועשי עבודה עד אז של רגיעה עצמית.. אם את רוצה שהרגע לו חיכית יגיע כבר- את מוכרחה לשחרר ולאפשר לרגשות שליליים לצוף.. הם יתפוגגו לאט לאט לאחר המשבר.

אני בטוחה וסומכת עלייך שאת מסוגלת לכך.

תודה על התגובה המהירה, בהחלט מכוונת ומחזקת
אני אעדכן מהשטח..
האם זה שהוא רצה להביא לי את הדברים הבוקר התכוון לכך?
אני לא רוצה להגיע לסיטואציה שניפגש ביום שישי וזה יהיה רק בשביל להביא לי את הדברים עבור פרידה סופית, לא אעמוד בזה.. מעדיפה שישלח לי אותם..

דבר נוסף שכעסתי עליו מאוד שהוא שיתף את אימו בסיפור, אישה יחסית מבוגרת בת 75 שלא יודעת לחשוב מחוץ לקופסא ...וחושבת שבגיל 39 מפסיקים ללדת לפי התגובות שלו.. הוא אמר שהיא לקחה זאת קשה.. האם זה לא ילדותי מצידו ?

תודה

הי מיכל,

אם הפגישה מוגדרת "שנדבר", כך היא תהיה. זה גם מה שהוא רוצה וכדאי שתסמכי עליו. אל תתני לחששות שלך מפני נטישה להתערבב גם כאן. כי יש סיכוי בהחלט סביר שאתם עוברים את המשבר הזה. שניכם "מתקררים" בימים האלה.

מעבר לזה - אמו היא אשה מבוגרת וחיה את "הדורות הקודמים". כמובן שבדורה היה מאוד קשה להביא ילדים לקראת גיל 40 ובדורה התחתנו מאוד מהר ועשו ילדים מאוד מהר. הרפואה היא לא מה שהיתה אז ולא היתה כ"כ משוכללת כמו שיש היום- הקפאת ביציות, תרומות זרע, מה לא. אז כן, היא לא מעודכנת לחלוטין וכדאי יהיה לדבר על זה עם בן זוגך, בעתיד, ולגרום לו להבין שיש עוד דברים חוץ ממה שהסביבה חושבת, ויש לחזק אותו במה שבניתם יחד ובהחלטות המשותפות שלכם, עם כמה שפחות השפעה.

העינין אבל הוא לא זה. העינין הוא שההערות האלה שמופנות אלייך כמו בדבר הבאת ילדים, גילך, נשיותך וכו'- נוגעות בך בנקודה הכי רגישה. מכה חזקה בבטן. כי אילו היית בטוחה בעצמך ומאמינה שבאמת הכל יסתדר לטובתך והכל יהיה בדיוק כפי שצריך להיות- את היית מגיבה, גם אליה, אחרת. כן, בן זוגך צריך לנכס לעצמו תפיסה אחרת, אבל כרגע הייתי מתייחסת דווקא למשבר הנוכחי. צריך לדבר, לדון על הדברים, לקחת את הזמן ולהגיע להחלטה מתאימה.

בוקר טוב עדי

ראשית רציתי להודות לך על התמיכה והייעוץ שקיבלתי ממך עד כה את באמת מדהימה!
שנית, רציתי קצת לעדכן מהנעשה..

נכון לאתמול בצהריים לאחר שקיבלתי הודעה על כך שהבחור חצוי לשניים..

לא שמעתי ממנו עד השעה 22:30 בלילה , השתדלתי ליישם את בקשתך ולא כתבתי, הצלחתי אך בכל שעות היום הרגשתי שבר כלי, פגועה, בוכה פה ושם..ממש על סף יאוש שהזכיר לי תחילה של התפרקות כמו בפרידות הקודמות

בלילה כתב לי מתי את רוצה להיפגש ? בלי לשאול איך המרגש ..

לאחר דקה הודעה נוספת של אני מבין שהחלטת לא לענות לי אז אם כך אני מנתק את הקשר ולא יענה לך יותר..

עניתי לו אחרי כרבע שעה ..ניפגש בסופש..למה אתה מאיים ? לא עניתי כמה דקות כי איני מרגישה טוב..

כתב בחזרה : מדוע אינך מרגישה טוב ? כתבתי : עובר עליי מספיק..

כתב לי בחזרה : אם היית מגלה בגילוי נאות את גילך לא היינו עוברים את הסבל..

לילה טוב תרגישי טוב ..אני יודע שמאוד אהבת אותי וגם אני אותך אהבה מטורפת ..

כמו מה זה נראה ?

היי עדי

כרגע קיבלתי הודעה בנוסח : צהריים טובים . מה שלומך ?

מיום שני שחל הנתק ביננו לא שמעתי ממנו טלפונית אפילו פעם אחת ..

הכל באסמסים..

האם לענות? מדוע אינו משמיע את קולו ? זה מרגיש לי הכי לא מדובר לנהל 3 ימים קשר בהודעות במיוחד על נושאים כל כך מהותיים..

אפילו אתמול הוא ביקש לנתק את הקשר בסמס.. האם זה שפוי מצידו ? מזלזל?

קשה לי לחשוב ואילו לרגע שזה הגבר שעד שלשלום היה "מחובר" לי לורידים ואני לא..

האם כל הצהרות האהבה נעלמו בן רגע ?

זוהי אהבה אמיתית שנגמרת ברגע כאילו היה זה משחק ילדים ?

רק שלשום היינו דקה לפני ק והגמר..ובום טראח הכל מתהפך ב180 מעלות?

אני עובדת מהבוקר אך איני נמצאת באמת במחשבותיי..כל רגע ורגע זה מעסיק אותי..

הי מיכל וערב טוב,

קודם כל אני מרגישה ממך לאורך כל הודעותייך כי את מאוד חוששת לחוות מה שחווית בעבר. דווקא פה ההרגשה שלי היא שמדובר במישהו שמאוד התאהב בך. גם הוא חושש. את צריכה להכניס לעצמך את המשוואה הזו לראש- שכל מה שאת חווה, החרדות, החששות, הפחד מנטישה, מאבקי האגו, גם הוא חווה. גם הוא לא רוצה להצטייר כאיזה "פרש" שמאפשר לך לשחק עם הלב שלו.. בדיוק כמוך. גם הוא כואב, בדיוק כמוך. וגם הוא רוצה לשקם את הקשר- בזה אין לי ספק.

הוא כתב לך שהוא מבין שאת לא עונה ובכך חושב לסיים את הקשר, לא כי הוא באמת רוצה בזה, אלא מתוקף כך שלא ענית לו. במצב כזה הוא מתגונן ו"ידו על העליונה", ואומר- הנה, את זורקת אותי, לא אני אותך. את לא מוכנה לעבוד על הקשר. זה אקט פסיכולוגי שאנחנו משתמשים בו לא תמיד במודע, כדי לבדוק מה קורה עם בן הזוג מנגד. הוא רוצה לבדוק האם את תילחמי, כשהוא נסוג אחורה.

את כל המילים הקשות שנאמרות בתוך המשבר הזה, לרבות חוסר תקשורת בטלפון- לא הייתי משליכה על אופיו של הבחור או על מידת אהבתו. לא הייתי מסיקה שהוא בעייתי, ממש לא. כפי שהוא לא מתקשר, גם את לא מתקשרת. וכשהוא רואה שאת לא עונה- הוא חושש. הוא חושש בדיוק כמוך. הנחתי אותך לא לענות בדיוק כדי לבדוק האם הוא מחזר אחרייך. ושנשמע שכן. הוא חיכה וחיכה ובסוף שאל מתי אתם נפגשים. הוא כן דרש בשלומך. הוא כן כתב "אנחנו סובלים", הוא מודע לכך שגם את סובלת, ואמנם עדיין פגוע לגבי נושא הגיל - זה יעבור ברגע שתיישרו את ההדורים.

האהבה לא נעלמה פתאום, היא שם, אבל כל אחד ספג מכה קשה וכל אחד צריך לעבד את מה שהיה שם, את מצידך והוא מצידו. ככל שהקשר התקדם במהרה ככה המכה כואבת יותר, ודווקא כי הכל קורה בבום.

נסי להוריד את מחסומי הגאווה ואת חוויות העבר- נסי לחשוב נטו על הקשר- את הרי אוהבת אותו, את הרי כן רוצה בו בתוך תוכך, וכן חושבת על חתונה איתו. כדאי יהיה להיפגש מתוך מקום של פיוס וחרטה על הפגיעות, הוא בך ואת בו. כדאי יהיה לבוא מתוך מקום של הבנה- שחילוקי דעות קורים ועוד יקרו ביניכם הרבה, כמו בכל זוגיות. כדאי יהיה לעבוד על כך שלא תשליכי עליו דפוסים של אקסים שפגעו בך. שפטי אותו כאדם, מותר לו לטעות, מותר לו לסעור ולחשוב על הקשר, ומכל מה שאני רואה פה- הוא מאוד אוהב אותך. והוא בן אדם סה"כ.