נימאס !!!

היי ,
זה די ארוך ,אבל אני ינסה לקצר .
אני בת 25 נשואה +נסיך מדהים בן חצי שנה .
מאז ומתמיד יש בעיות ביני לבין בעלי , אבל משום מה ממשיכים הלאה וממשיכים .
בעלי היה גרוש שפגשתי אותו + 2 ילדים , . אחרי תקופה שיצאנו הוא עבר לגור איתי ועם אמא שלי , היחסים היו די רציניים , אבל תמיד היו חילוקי דעות .
בעלי גדול ממני ב 10 שנים , שהיינו רק יוצאים הוא היה מנסה להיות בראש שלי ולהתנהג בראש פתח .טוב הסיפור הוא כזה , הוא מעדה אחרת (מאוד פרמיטיבית)ושהתחלנו לצאת ההורים שלו לא היו מוכנים לקבל אותי בגלל העדה שלי , ורצו להחזיר אותו לגרושתו , כי ככה מקובל אצליהם לא לערבב עדות (הוא מעדה בוכרית ).בלל זה היו הרבה ויכוחים , אבל בסופו של דבר סגרתי עיניים על ההיכרות עם ההורים שלו . הגיעה תקופה ונכנסתי להריון (לא היינו נשואים)ההריון לא היה מתוכנן , אבל היינו מדברים המון על כך שאנחנו רוצים תינוק.מפה התחיל כל הבלאגן שהוא לא פתר המון דברים עם גרושתו , וחשבתי אפילו לעשות הפלה לצערי עלה בי המחשבה ,הוא אמר שלא מוכן לשמוע על המילה הפלה ,ואני אמרתי שאני לא רוצה ללדת ילד מחוץ לנישואין ,נסענו לקפריסין ושם נישאנו . הוא לקח את זה קשה מאוד שהיינו לבד ללא ההורים (אני לא יהודייה ,הייתי בשלבי גיור ולא עליתי לבית דין)זו גם אחת הסיבות שההורים לא מקבלים כי אבא שלו דתי, שחזרנו מסתבר שהרבה אנשים לא ידעו שהתחתנו בכלל , לקחתי את זה קשה , ואחרי ויכוחים רבים וויתרתי על זה,כל ההריון עבר בבלאגן אחד שלם הייתי בוכה הרבה , כי לא קיבלתי ממנו תמיכה , וחתונה שכל כך רציתי לא התקיימה כמו שצריך.בסוף נולד הנסיך הקטן שלנו , ולא מצאתי בו תמיכה לא בבית חולים לא בבית , ונכנסתי לדיכאון (כי ציפיתי שתינוק ישנה את האווירה ).את הברית עשינו גם בבית בלי סנדק והוא גם לקח את זה מאוד קשה ,והתחיל להאשים אותי (אבל הוא ידע מי אני מהתחלה)גם את זה עברנו , אני לא יכנס לפרטים עמוקים שהו מריבות בלי סוף ולא מצאתי יחס לתינוק ממנו כמו שצריך . ההורים שלו לא באו לברית . זו השנה ה 4 שלי איתו ואני לא מכירה את ההורים שלו , זה מאוד מקשה על שנינו .
5 חודשים היינו חיים אצל אמא עם בעלה ואז החלטנו להשכיר דירה של 3 חדרים כדאי שהילדים שלו יוכלו לבוא לישון אצלינו , הילד הגדול בן 13 מאוד קשור אליו וכל הזמן רוצה נלהיות ליד אבא , ואני מבינה את זה , כי גם אני אמא לתינוק .וניסיתי באמת הכל כדאי להתחבר אליו והצליח לי , אבל כל פעם שהוא אצל סבא וסבתא יש הסטה נגדי ואז הוא מסרב לבוא(לקחנו דירה גדולה במיוחד בישבילו).היו כמה פעמים שאמרתי אני רוצה להתגרש אבל נתתי צאנס עד שנעבור לגור ביחד , והנה הרגע הגיע ואכן יש פרטיות והכל , ואני רואה קצת יותר עזרה ממנו ,אבל גם הציפיות שלו כלפיי עלו ,הוא רוצה שהבית יהיה תמיד נקי שאני יבשל כל יום ,ייתן לו אוכל לעבודה ,ואני מרישה ממש לחץ ללא מנוחה , כל הזמן רצה מפה לשם , כל הזמן תקועה במטבח ועם התינוק ,ואני לא מבינה ככה זה