חיי אישות דועכים

שלום אלמוני,

ראשית טוב לקרוא שאתה מרוצה מהזוגיות שלך ואתם יודעים לפתור בעיות. נשאלת השאלה למה כאן, בנושא כזה, אתם לא מצליחים להידבר עליו ולהגיע לפיתרון.

יכולות להיות כמה סיבות, מבחינתה- השינויים ההורמונליים לאחר לידה, התפיסה שלה את עצמה כאשה, התפיסה שלה אותך לאור התפקידים שלך (מפרנס, יוזם עזרה בבית וכו'), האם המשיכה שלה השתנתה.

המצב שתיארת בו אתה מתאפק וגם חש אשמה אם לא הצלחת (וזה ניכר מהודעתך)- הוא לא מצב סביר ובטח שלא באשמתך. אף אחד לא מצפה מגבר (גם לא גבר דתי) להתאפק (בזמנים שהיא מותרת לך) ולבסוף לנחול אכזבה- ועוד מעצמך. ברור שמדובר כאן בבעיה זוגית (הכוונה לבעיה רגשית הרבה לפני "בעיה מינית", כי אני לא בטוחה שרק בזה מדובר), ולא בבעיה שלך- כי לא התאפקת. חשוב מאוד לא לחוש את האשמה הזאת, כיוון שיש לנו חלק חסר- מה קורה איתה מבחינת המשיכה אליך, או איך היא תופסת בכלליות מיניות ומערכת יחסים אינטימית.

אני מאמינה שעם פוטנציאל זוגי כמו שלכם- שסה"כ אתם מצליחים לפתור בעיות, אתם תצליחו לפתור גם את זאת. אמנם קשה יותר בחברה הדתית למצוא הכוונה והדרכה, אבל זה אפשרי. בשלב הזה הייתי מציע לבדוק בדיוק מה היא חווה ולמה היא לא מרוצה.

בברכת הצלחה,

היי

מעבר לדברים הנכונים שכתבה לך עדי ברצוני להוסיף כמה מילים ומקווה שהמצב אצלכם ישתפר לטובה.

אני מבין אותך!
מצד אחד "אתה רוצה שהיא תרצה" כדי להרגיש נאהב ורצוי כפי שאתה אוהב וחושק בה, ומצד שני אתה לא יכול לחכות ולחכות לה שוב ושוב עד שהיא תתרצה ותסכים, מה גם שאתה לא מעוניין שייעשו לך טובות...

אז תראה איש יקר!
אין פתרונות קסם וגם אין מדד לכמות הפעמים שאתם אמורים להתנהל ולהרגיש שאתם כמו כל זוג נורמאלי...כי לכל זוג יש את הצרכים המיוחדים והייחודיים משלו,
ולכן דעתי שעליכם לבצע שינוי מיידי של סדריי העדיפויות שיביאו אתכם להשקיע בדבר הכי חשוב ומהותי בקשר הזוגי,

> אתם חייבים לגנוב זמן איכות בכוח כדי לא להגיע למצב של הזנחת הקשר.

לגביי הבעיה שציינת נראה לי שלקחת פיקוד + רגשות אשמה על כל הנושא ושלא בצדק! זה לא בריא לך וגם לא מוסיף לזוגיות שלכם.

> ראשית עליך להבין ולהפנים שהבעיה היא שלכם ביחד ולא שלך!
עד שאתה מנסה לרצות אותה ולגרום לה לרצות לקיים עימך יחסים בכל פעם מחדש...תעבדו על הנושא ממקום אחר לגמרי,
אני מסכים עם מה שכתבה לך עדי שהעיקר חסר מן הספר...מהדברים שכתבת לא ברור מה היא עמדתה של אשתך והרצון שלה (אם בכלל...)להשקיע "בתבלין" של מערכת היחסים.
תצטרכו לעבור על ציר הזמן מיום היכרותכם ולבדוק - - -
1. מה היה אז ומה השתנה היום?
2. מתי הייתה הפעם הראשונה שאתם זוכרים שהיא הגיבה לחיזורים שלך לא טוב? אם לא תעלו על הבעיה לבד תאולצו לגשת לאנשי מקצוע דבר שרבים וטובים נעזרים בו מידיי יום.
בהצלחה

ראשית תודה רבה על התגובות, אני שמח לשמוע שאני באמת בסדר - זה מחזק.
כתגובה לבני אספר כי באמת השתדלתי להיות יותר בבית בחודשים האחרונים, זה באמת עוזר לקשר הרגשי שלנו, אך לא בטוח שזה ממש עוזר לקשר המיני. חשבתי מעט ברצינות רבה על טיפול זוגי, אולם טיפולים אלו יקרים מאוד. היות ואנחנו סטודנטים המשכורות (ולכן גם ההוצאות) שלנו נמוכות מאוד, על כן אינני בטוח שאנו יכולים לאפשר זאת לעצמנו. אני חייב לציין שיש בי גם חשש שטיפול יגרום לנו להעלות דברים שעד כה לא נראו לנו כבעיות ופתאום הם יהפכו לבעיות והדבר יצור מתחים מיותרים בינינו.

באשר לנקודות שהעלתה עדי, אכן אשתי השתנתה כתוצאה מהלידה, בגופה, אולי גם בהסתכלות על הדברים שציינת. אנחנו באמת לא מדברים הרבה על מיניות ומשיכה מינית היות וזה יוצר אי נוחות בקרבה, ואף גורם לה להתרחקות. החשק המיני שלה באופן כללי חלש מאוד, ורוב הזמן לא חסר לה כלל הקשר המיני. נוספת על כך בעיה שהייתה לנו מאז שהתחתנו: אולי המגע שלי היה לוחץ מידי, אך תמיד היה קשה לאשתי לקיים חיי אישות בליל הטבילה, או יום לאחריו ולרוב נאלצתי להתאפק כמה ימים. כעת אני מרגיש שהיא מצפה ממני לאיפוק רב יותר כמו שתארתי במכתב הראשון. כיוון שאנו מתקשים לדבר על הנושא אני ספקן לגבי מה שאמרת, שנתגבר על זה בזכות הזוגיות, שטובה ב"ה. כמעט תמיד בכל פעם שהנושא עלה לשיחה בינינו נוצר מתח באויר ואי נוחות ולפעמים אפילו נגררנו לתוך מריבה, ברור שמצב כזה רק מוריד את החשק המיני ולוקח המון זמן עד שהוא חוזר.

בטוחני שגם היא תהנה יותר אם הקשר שלנו יהיה מורכב מקשר מיני מחד וקשר ריגשי מאידך. חשוב לי מאוד לציין גם שאני מאוד מעריך את אשתי, כאשה, כאם וכאדם ואינני מאשים אותה כלל וכלל באף אחד מהדברים שכתבתי.
אני מקווה שלא החסרתי פרטים חשובים.

אשמח לתגובות
תודה רבה

שלום שוב אלמוני,

תודה לך על הפירוט. קודם כל שוב ראוי לציין את האהבה והראיה שלך אותה, ההכלה והדאגה שניכרת מכתיבתך. ישר כח.

אני מתחילה להבין שהבעיה היא יותר אישית שלה- כבר מהתחלה היה קושי ברור עם הנושא האינטימי והיתה לה נטיה לדחות את מועד המפגש האינטימי ביניכם.

אני מסכימה איתך לגבי טיפול זוגי, ויש מחירים מסובסדים לסטודנטים- זה קיים. צריך לברר באיזור מגורכם, קופ"ח וכו'. יש מטפלים פרטיים שנותנים הנחות ושווה לברר.. אני חושבת שההשקעה הזאת יכולה להשתלם לטווח ארוך ולברר איך כן ניתן, אפילו כהתחלה- אחת לשבועיים, לקבל יעוץ או שיחה. החשש שלך מטיפול- מובן ולגיטימי, אך בד"כ המטפל יודע לנווט את התהליך הטיפולי ואתה כאדם מודע לקשר, למערכת היחסים ולעצמך- יכול לבחור לפתוח איזה נושא שתרצה. אם יהיה נושא שיפתח והמטפל ירגיש שזו בעיה- אתה מוזמן לחלוק על דעתו, וזה בסדר.

אני מבינה שאין לגמרי תקשורת פתוחה על היחסים האינטימיים- אולי זה עינין תרבותי, מה שבטוח זה פוגע ישירות בקשר שלכם. כשלא מדברים על נושא מסוים- הוא גדל. השתיקה מאוד רועמת והבעיה מתעצמת. כשמדברים על הבעיה ונותנים לה שם- הרבה יותר פשוט לטפל בה. ככל שאני קוראת את מה שכתבת עולה תמונה ברורה , שאשתך חווה מצוקה בעת חוויות מיניות, ויהיה כדאי שתנסה לטפל בזה, מה גם שהיא צריכה להיות מודעת להשלכות- זה פוגע בך ובקשר. הנושא האינטימי גם בתוך עולם היהדות שמצניע, ובצדק, את הנושא הזה- גם שם יש חשיבות משמעותית ועצומה להיבט האינטימי. ויש בקהילה הדתית מטפלים, אנשי חינוך ויועצים שיכולים לתת לכם מעט הכוונה.

לסיכום, היה אידיאלי אם היא היתה מכירה בבעיה שלה, ומנסה לקבל טיפול אישי בשלב ראשון. אם לא, יש לברר על טיפול זוגי שאתם יכולים להרשות לעצמכם ומשם להמשיך הלאה. אני מבטיחה לך שזאת השקעה שתשתלם לך.

ממש המון תודה!
אין לך מושג כמה התמיכה והעצות הללו עוזרות לי. אני פתאום מבין שבאמת יש לנו בעיה, אפילו שאנחנו זוג די צעיר, ואילו רק הייתי חושב בכלל לפנות לפורום מסוג זה לפני שנה או קצת יותר אולי הייתי חוסך לנו הרבה.
אני באמת אבדוק מחירים והמלצות באזורנו ואחשוב איך אדבר על כך עם אשתי, וב"ה באמת לשם שמים אני מקווה שזה יתגלגל לכיוון טוב.

אין מילים בפי מלבד תודה רבה!

שלום אלמוני,

בשמחה! אתה מוזמן תמיד לשוב ולהתייעץ. אם תרצה עזרה או כיוון לגבי טיפול אתה יכול לשלוח לי מייל ואנסה לעזור לכם למצוא מישהו מתאים.

בברכת הצלחה! וישר כח על הגישה שלך.

היי

מסכים עם כל מילה של עדי וכמו תמיד מרגיש צורך להוסיף...

הבעיה היא אכן שלכם כזוג והדרך לפתור אותה עוברת בהבנה עמוקה שלא משנה מי התחיל ומי התחיל להחזיר...מה גרם למה וכו'...
מכאן ואילך >>> אתם לוקחים אחריות כל אחד על הצד שלו ומנסים לבוא עד כמה שניתן לקראת הרצונות והצרכים של השני,

- כדי שאשתך תסכים לצעוד כמה צעדים לכיוונך יהיה עליך ללמוד כמה כללים חשובים שיעזרו לכם לרדת לעומקם של דברים,

- אני לא רוצה לרוץ לפתרונות או להעלות השערות אבל על פניו זה נראה כמו אי מוכנות רגשית ופיזית של אשתך לחיי אישות תקינים, ייתכן גם שלא קיבלתם הדרכה מתאימה כך שהכל פתוח וניתן לשפר ולתקן כי אתם עדיין צעירים מאוד וחבל על כל יום של סבל שעובר עליך ועליכם,

אני מוכן לכוון אותך דרך המייל ולהעשיר אותך קצת מניסיוני המקצועי והאישי - תבקש מעדי את המייל שלי.

בהצלחה