יחסים

שלום ד',

אני רואה איזשהו קשר בין שני הנושאים שהעלת- תשו כוחותייך להכיל אותו, והוא מצידו- לא מכיל אותך. אני לא יודעת אם זה קשר ישיר והשלכה ברורה של "להחזיר לך אותו יחס" במודע, אבל יתכן וזהו דפוס שאימץ לעצמו מתוך התסכול הכפול שהוא חווה- העובדה שכבר אין לך כוחות, ואולי בצדק, להכיל את תסכולו, והתסכול השורשי מהעבודה עצמה.

מניסיון, בעל שלא מאושר במקום עבודתו יתקשה מאוד לא להביא את זה הביתה, בדיוק כמו כל אחד. יהיה לו מאוד קשה לתפקד בתחומים אחרים, כיוון שרוב האנרגיות מרוכזות לדבר אחד- לעבודה. אולי, אם היית יכולה יותר להיות איתו, יותר לנסות להציע פתרונות ואפילו לשדר שחרור מההיבט הכלכלי (ז"א, לשדר לו שאת לא דואגת, שאת יודעת שהוא יכול למצוא משהו טוב יותר, שאת סומכת עליו)- רק זה יכול לשפר את הרגשתו ואולי גם דרך הטיפול לראות את החיובי בעבודתו וכו'. גם אם כן וגם אם לא, תפקידך כאשתו לעבור איתו את התהליך והמשבר התעסוקתי. זה בסדר שהתעייפת, מותר לך וזה לגיטימי, אבל משום שאת שואלת מה פשר חוסר תפקודו וחוסר שביעות רצונך- חשוב לחדד בפנייך את הקשר שבין שני הדברים: התסכול שלו, וחוסר ההכלה שלך את התסכול.

שלום ד',

אני רואה איזשהו קשר בין שני הנושאים שהעלת- תשו כוחותייך להכיל אותו, והוא מצידו- לא מכיל אותך. אני לא יודעת אם זה קשר ישיר והשלכה ברורה של "להחזיר לך אותו יחס" במודע, אבל יתכן וזהו דפוס שאימץ לעצמו מתוך התסכול הכפול שהוא חווה- העובדה שכבר אין לך כוחות, ואולי בצדק, להכיל את תסכולו, והתסכול השורשי מהעבודה עצמה.

מניסיון, בעל שלא מאושר במקום עבודתו יתקשה מאוד לא להביא את זה הביתה, בדיוק כמו כל אחד. יהיה לו מאוד קשה לתפקד בתחומים אחרים, כיוון שרוב האנרגיות מרוכזות לדבר אחד- לעבודה. אולי, אם היית יכולה יותר להיות איתו, יותר לנסות להציע פתרונות ואפילו לשדר שחרור מההיבט הכלכלי (ז"א, לשדר לו שאת לא דואגת, שאת יודעת שהוא יכול למצוא משהו טוב יותר, שאת סומכת עליו)- רק זה יכול לשפר את הרגשתו ואולי גם דרך הטיפול לראות את החיובי בעבודתו וכו'. גם אם כן וגם אם לא, תפקידך כאשתו לעבור איתו את התהליך והמשבר התעסוקתי. זה בסדר שהתעייפת, מותר לך וזה לגיטימי, אבל משום שאת שואלת מה פשר חוסר תפקודו וחוסר שביעות רצונך- חשוב לחדד בפנייך את הקשר שבין שני הדברים: התסכול שלו, וחוסר ההכלה שלך את התסכול.