חזרנו אחרי 9 חודשים.

שלום אלון,

לא פירטת מה היו הסיבות לפרידה, ומה גרם לכם לשוב להיות בקשר.

התחושה של "גם פה וגם שם" אחרי פרידה של כזה קשר היא טבעית וברורה. הייתם יחד תקופה מאוד ארוכה, ההיכרות השורשית לא נשכחה וזה קצת כמו לרכב על אופניים- מנסים פעם פעמיים וזה מתחיל לזוז. בו זמנית יש את החשש שאולי אתם שוב טועים ואף אחד מכם לא רוצה לחוות פרידה שוב- בכל זאת מדובר בחוויה לא קלה ותחושה של כישלון לא פעם.

ההצעה לנתק כרגע קשר ולקחת פסק זמן לחשיבה מחודשת היא הצעה טובה ובריאה. יהיה בהחלט כדאי לחשוב, ולדון שוב על הדברים. אם אתה עודכם מאוהבים, הרי שיש על מה לדון. מותר להעלות את הטעויות שעשיתם בקשר הקודם, מותר לחשוב יחד איך פותרים ומותר גם לתחום בזמן את הניסיון הבא שלכם בתוך זוגיות. החשוב הוא בניסיון הזה הוא לא לחכות לפיצוץ, אלא לעצור ולדבר, לעצור ולדבר, להיות חכמים ולנסות ללמוד מהשנים שהייתם יחד- איך הפעם זה כן יכול לעבוד.

אבל לפני הכל- לחשוב. אם הגעתם להחלטה שמנסים שוב- להשקיע שם את כל הכוחות כדי שזה הפעם יצליח באמת.

בהצלחה רבה.

הסיבה שנפרדנו היא פשוט עדין לא "ראתה" עולם. היא חזרה. אהבה עצומה יש אני בטוח היא נאמרה בכל והוצגה בכל צורה אפשרית. לא היו הרבה טעיות בקשר האמת רק סימני שאלה של כל אחד עם עצמו. בכל מקרה אהבה יש אני בטוח ב-100%.

אני ינסה לפשט את זה הכי שאוכל. יש רגש, שכל ותחושה. אני בנאדם שהולך יותר מהכל עם הלב והתחשות שלו. זאת היא, היא האחת! אבל לפחות כרגע זה מרגיש לשנינו לא נכון ואנחנו לא יודעים למה. אנחנו כבר כמה ימים לא מדברים כדי לראות אולי באמת צריך לתת לדברים לשקוע. אני לפחות בו בזמן מפחד לאבד את זה. אנחנו על מין רכבת הרים. השיחות שלנו אמנם היו קצרות אבל היו בתחושה של קרירות "וגועל". ברגע שכל המסכות ירדו זה היה מדהים אבל משהו מבפנים אמר "לא". אני באמת רוצה שזה יצליח ויודע שחייב מאמץ משותף בלבד. אני אשמח לעוד איזה עצה או שתיים איך לגשת לעניין או איך לפשט את התחושה הלא מוסברת הזאת.

שלום אלון,

אין לי הרבה רעיונות איך לפשט את התחושה הלא מוסברת- היא לא ברורה לי כשם שהיא לא ברורה לכם. אבל מה שכן יש לחדד- שהתחושה הזאת קיימת. מצד אחד היא האחת, מצד שני אתם לא סגורים שזה הזמן. אולי עוד יש בשניכם את הרצון לחוות עולם ולהתנסות, אולי בתוככם שניכם מרגישים שאתם תתחייבו "לתמיד", ויש בזה משהו מרתיע? אפילו בלא מודע. אולי כפי שאמרת, היא האחת, וזה יוצר אוטומטית התנגדות למחויבות כ"כ טוטאלית.. נסה לחשוב על זה.

זה נכון לא לדבר כרגע על הדברים ולתת לזה לשקוע. לא מתקבל אצלי רציונלית המונחים "גועל" ו"קרירות" עם התחושה שהיא האחת- יש משהו שמתנגש לך וצריך להבין למה בדיוק. אולי התחושות השליליות כלפיה קשורות לעובדה שהיא לא הסתפקה בקשר, בך, ורצתה לחוות עוד. אולי משהו בזה לא מסתדר לך עם הדמות האידיאלית של אשה, רעיה, בת זוג לתמיד, מחויבות, נאמנות. אלו רק השערות כמובן.. אתה מוזמן לחשוב יחד, ולהעלות את הדברים.

אשמח להתייחס.