בבקשה עזרה

אני נשואה 6 שנים ויש לנו ילדה בת 4 ואני בהריון בחודש חמישי אני לא יודעת אם זה ההורמנים שגורמים לי לכעס ושנאה או שאהבה כבר לא שם.
אני אתחיל עם זה שאף פעם לא קיבלתי את העובדה שבעלי עצלן ולא מוכן לעזור תמיד רדפתי אחריו ותמיד הוא התלונן שאני קרציה ולא עוזבת אותו לנפשו.ומה שקורה אם הייתי עוזבת בחיים לא היינו יוצאים הבית לא היה נקי פעם בהמון זמן שתבינן הוא עובד ואני מבינה איך לפעמים עזרה בסיסית עוזרת המון ולא רק לשבת מול הטלויזיה רגל על רגל ולאכול גלידה יזיז דברים.הוא מסוגל כל היום לצפות בטלויזיה במחשב ולא להיות עם הילדה עד שכמובן אני מתלוננת או שהילדה מתעקשת שיקום,
בדרך כלל הבת שלי מאוד אוהבת להיות איתו כי כשהוא איתה הוא ממש איתה ורק איתה.וכשמופיע שכן או משהו אחר ישר הצומת לב שלו נעלמת וכמובן הבת מנדנדת ואני מרגישה שזה לא פאר בשבילה
דיברתי איתו על הכל מיליון פעמים הוא הבטחל לשנות ולהשתנות איך זה חוזר על עצמו.
העניין הוא כזה שכרגע אני מאוד כועסת ומרגישה שאין לי אנרגיות וכוח להתמודד איתו שוב הוא כזה עצלן ורוצה שנעשה הכל בשבילו אם לדוגמא הוא בבית למשך יומיים שלמים אין מצב שהוא יזיז את עצמו ויעזור וישחק עם הילדה
אני כבר מיואשת ומרגישה שעם זאת האהבה שלי ירדה אליו שיש לי עוד ילד לטפל.אני בטוחה שהמצב רק עוד ילך ויחמיר שהתינוק החדש יולד אני כל כך מפחדת שביתי זאת שרואה את הריבים צריכה להתמודד עם משהו בכלל לא מביא.וזה לרוב קורה שהיא מבקשת שאבא יצחצח את השינים או שאבא ילביש אותה ולא אמא
היא בוכה ומתעקשת והוא אפילו לא זז לעזור ופה כבר מתחיל ויכוח שהילדה רואה
מיואשת ולא יודעת אם יש מצב לשנות או פשוט להחליט שזה הזמן שאין לי יותר כוחות לשטויות שלו זה יותר מידי כי אני יכולה לעשות הכל לבד ובלעדיו
כי בעצם הוא פסל בבית מצער איך לא יודעת כבר מה לעשות