נמצאת בהתלבטות...

אני כותבת כאן כי אני מרגישה אבודה.
אני בת 29, עם בן זוג כ-4.5+ שנים. הוא אוהב אותי ואני אותו ולכאורה הכל בסדר, אבל זה לא באמת כך.
לפני כשנה וחצי הייתי בטוחה שהוא יציע ושבקיץ הקודם נתחתן. פתאום אחיו הצעיר הציע נישואין לחברה שלו. שוחחנו על זה והבן זוג שלי טען שאנחנו לא יכולים לעשות את הצעד הזה כי הוא ייקח לאחיו את אור הזרקורים. היה לי קשה עם זה אבל בסוף ניסיתי להבין והשלמתי עם המצב.
הייתי בטוחה שהוא יציע לקראת החתונה של אחיו או אחריה. חיכיתי. זה לא קרה.
דיברתי עם חברים, חשבתי עם עצמי הרבה... והחלטתי לשים לעצמי "דד ליין" שאומר שאם הוא לא יציע עד אז, אשקול ברצינות פרידה. ה"דד ליין" עבר (ינואר האחרון) והעלתי בפני בן הזוג שוב את הנושא והמחשבות בעניין. הוא אמר משהו שהשורה התחתונה הייתה שהוא לא מרגיש מספיק טוב בקשר עכשיו בשביל לעשות את הצעד, הוא כביכול מחכה שירגיש שהכל טוב ב-99% בקשר. הוא ביקש ממני לא לסיים את הקשר, טען שהוא לא מתכוון להיות רווק בטיול הגדול שאנחנו מתכננים יחד (בסביבות נובמבר שיגיע) ונשארתי. חשבתי שההצעה תבוא ושהקיץ תהיה חתונה. חיכיתי וחיכיתי.
אני חייבת לציין שעד אז באמת רציתי להתחתן איתו וככל שעבר הזמן גם בי עלו שאלות ותהיות ואני יכולה להגיד שיש בי משהו שרוצה את זה, אבל עכשיו יש בי גם צד שלא.
בכלל, יש בי קושי עם הצעד הזה, קושי להתבגר, קושי לחשוב על עצמי כנשואה ומאוחר יותר כאמא... אני עדיין מרגישה ילדה. אבל גם יש בי צד שרוצה יותר ויותר ככל שעובר הזמן וככל שכל הסביבה שלי כבר בשלב של ילדים...

לפני כחודש וחצי העלתי שוב את הנושא מכיוון שהקיץ כבר היה בפתח. מסתבר שבאף שלב לא הייתה שום טבעת ושום תכנון להצעה. הוא טען שזה לא הגיוני מבחינתו לעשות את הצעד הזה עכשיו. הכוונה היא ששוב, הקשר לא במצב מספיק טוב בשבילו בכדי שהוא יציע. אמרתי לו שהוא מחכה שהכל יהיה ורוד אבל זה אף פעם לא יהיה ככה וחשבתי לסיים את הקשר. הרי, אם עד עכשיו לא מספיק טוב לו בשביל לעשות את הצעד, אף פעם לא יהיה לו מספיק טוב בשביל זה. ואם לא טוב לו, אז מה בכלל אנחנו עושים יחד.
הצעתי שאסע להורים שלי לחשוב קצת אבל הוא ביקש שלא אעשה זאת ושלא אפרד ממנו.
אתמול העלתי את הנושא שוב- את האכזבה שיש לי, את ההבנה שהקיץ זה כבר לא יקרה (ואני בקיץ הבא כבר בת 30 ולמרות שקשה להודות בכך, הגיל כן משחק תפקיד)...

אני מרגישה שאני לבד בנושא הזה... הוא כל הזמן אומר שהוא אוהב אותי ואני גם מרגישה את זה... אבל הוא כנראה מחכה למשהו שלא יקרה, לשינוי שלא יתרחש וכנראה שהוא פשוט לא אוהב מספיק בשביל להחליט שאני האחת.
אבל כ"כ קשה לי לעשות את ההחלטה לסיים את הקשר ואני 'חיה בסרטים' במשך שנה וחצי אחרונות שאוטוטו הוא מציע... וזה לא קורה.

אני כבר לא יודעת מה לעשות...
האם לסיים קשר שאני לא באמת רוצה לסיים אותו...
האם לשבת ולחכות עד שהוא יחליט לעשות את הצעד...
אני מרגישה לבד בנושא הזה.