המשיכה דועכת

נעמה היקרה, את אכן מצביעה על בעייה שעלולה רק להתפתח ולהעמיק.

אני חושבת שבזוגיות שלכם נכנסתם לסוג של מעגל קסמים, שבו במקום שהוא ייקח אחריות על עצמו ועל גופו, את הפכת להיות סמן הגבול שלו, ה"אני העליון שלו". לקחת על עצמך את התפקיד של זו שעוצרת אותו מלאכול יותר מדי, זו ששולחת אותו להתאמן ולעשות דיאטות.
זו רק השערה שלי: יש זוגות שאצלם התפקיד הזה הוא מאוד בולט ומוחצן, ואפשר לראות ולשמוע את בת/בן הזוג מעיר הערות, שולח מבטים נוזפים וכו'. ויש זוגות שאצלם התפקיד הזה הוא מוסתר. בן או בת הזוג מנסים להימנע מלהעיר, אבל משדרים זאת בשפת הגוף בצורה מסויימת ובן הזוג הנוטה להשמנה קולט את המסרים הביקורתיים למרות נסיונות ההסתרה ו"אי ההתערבות".
בשני המקרים - הבעייה היא שבן הזוג הנוטה להשמנה מרגיש שמישהו לוקח ממנו את השליטה על גופו ומנכס אותה לעצמו. זה במובן מסויים "מקל" עליו מול עצמו. זה מקל עליו להיכנע לחשקים שלו, כאשר הוא יודע שמישהו בסביבתו במילא יגיד לו שזה לא בסדר. גם כך קשה לו לעמוד בפיתויים.
תוסיפי על כך עוד רובד: כל פעם שהוא קולט שלא בא לך סקס איתו, הוא זקוק לפיצוי על התיסכול שלו ומה יותר נעים מאשר פיצוי בדמות אוכל? הרי גם זה גורם עונג...
כמו כן, לא בטוח שהוא קולט שהסיבה לאי רצונך לקיים יחסי מין איתו היא השמנתו. אם הוא לא קושר זאת לכך, יתכן שהוא חושב לעצמו שאת קרירה מינית, או שאיבדת עניין, ואז הוא אומר לעצמו - אם יש לי אישה כזאת קרירה, אז לא משנה מה אעשה, לא שווה לי להתאמץ ולרזות, היא במילא לא תרצה סקס...

וכך מתקבע מעגל קסמים שתומך בהשמנתו.

איך יוצאים מזה???
צריך למצוא דרך שבה הוא יחזור להיות האחראי הבלעדי לגופו.
עבדתי עם זוג כזה, שם האישה היתה מלאה מדי לטעמו של הבעל והוא לא יכול היה לקיים יחסי מין איתה.
כאשר ניתחנו את האינטראקציות היומיומיות שלהם ראינו שהבעל משדר לה שדרים שליליים בנוגע להרגלי האכילה שלה, וזה מקומם אותה וחוסם אותה. כאשר נוצרה מודעות לכך, והבעל הפסיק, וכמו כן יצרנו עוד כמה פתרונות בנושאי תקשורת שהיו בעייתיים - נוצרה ביניהם אווירה הרבה יותר נעימה, ותוך זמן קצר האישה החלה לעשות דיאטה מתוך מוטיבציה פנימית, ועד מהרה הם גם התקרבו מינית.

אבל יש לציין שהם הגיעו לייעוץ רק לאחר שבמשך שנה שלמה לא היו להם יחסי מין! וזה הדליק אצלה אור אדום ויצר מוטיבציה להתחיל לטפל במצב.