מה עושים???

שלום עדן,

אני מניחה שגם אם הייתם עוברים עוד חצי שנה זה לא היה משנה את התגובה שלה לעינין. היא לא בעד וזה ברור, היא כרגע נמנעת מלהכיר אותו, זה גם בסדר. היא צריכה זמן להתרגל לרצינות שלך בעינין הזה, והאמת שהמגורים רק משקפים עד כמה את רצינית.

היא "בוחרת" לגלות את זה בדרך הפחות קלה, בכך שאינה מתקרבת ולא עושה צעד ממשי של רצון להכיר. לכן ככל שתקדימי את הבשורה כן ייטב. אם תספרי לה לפני הטיסה זה יוכל לתת מעט שקט מהתגובות שלה וגם עבורה- זמן להרגע ולעכל.

נסי למצוא זמן מתאים השבוע ולספר לה את זה "כעובדה" ולא "מה דעתך?", לא משהו שיביא לדיון או ויכוח. אם היא מפתחת איזשהו ויכוח לא נעים, אל תשתפי פעולה ושמרי על קור רוח.

אני יודעת שזה קשה, וזו אמא, אבל לפעמים בכל זאת צריך לזכור שאת "ילדה גדולה" וזוהי בחירתך, ולא לכולם זה יראה, ויהיו כאלה שיצטרכו להתרגל לזה לאט.. אני בטוחה שעם הזמן היא תקבל יותר ותפנים את המצב.

בהצלחה רבה

אני בדיוק באה לעדכן אותך. דיברתי איתה בטלפון – אמרתי לה שהיתה לנו שיחה ועניין המגורים עלה לאור סיום החוזה שלי. אמרתי לה שאני לא יודעת מה יוחלט אבל זה עלה לאור העובדה שגם ככה רוב הזמן הוא אצלי. היא אמרה שהיא לא אומרת לי מה לעשות, וצריך לבחון דברים. אמרתי לה שמבחינתי המעבר הוא עוד נ.צ. ביחסים שיש לבחון אותו (ובגדול זה באמת נכון – נכון לגבי כל דבר – מתכננים דברים, ותמיד יש את המציאות לצד הדברים). היא שמחה לשמוע שזה מבחן עבורי. אמרה שהיא מקווה שבעתיד אראה דברים שהיא רואה. בסדר... אני חושבת שהיא מקווה שהוא יתייאש מהילדה...
שוב, אני מבינה מאיפה היא באה, אבל לא ממש מקבלת את זה לאור היחסים שלי איתה. ולו רק מהפן האינטרסנטי שלי – הרי לגור ביחד מקל עלי כלכלית, ואם אני חושבת על זה – אם היא לא עוזרת לי כלכלית, היא בטח לא יכולה לקבוע מי כן יעזור לי, או מה יעזור לי.
בכל אופן, מבחינת היחסים בינינו – אני והגוזל וכל האחים שלו – כולנו בקשר מצויין, וכולם אוהבים את כולם – וזה אדיר. ההורים שלו – שגם הם היו מעדיפים נוצרייה, לאט לאט מקבלים ומבינים, ואפילו אבא שלו (שהוא הכי מקובע, והכי מבוגר... נושק ל 90... ושנים רבות היה פעיל בכנסייה ובקהילה כך שלו זה מאוד חשוב), אפילו הוא שואל על הילדה שלי. אפילו לא עלי, עליה!!! זה פשוט כיף אמיתי!!! אמא שלו כבר שאלה כמה פעמים מתי הוא מביא אותי. אנחנו מבחינתנו – מדברים על ילדים וחתונה. אנחנו טסים אחרי החגים רק שנינו ביחד. הוא מבחינתו יותר ויותר מעורב בחיים של הגוזל שלי. החליט שהחל משנה הבאה הוא מראה נוכחות בגן – מסיבות, יום הולדת. בבקרים לפעמים שנינו לוקחים אותה מהגן. היא מבחינתה מבינה שזו המשפחה שלה, והיא כבר ממש מחכה לאח/ות שוקולד.
מבחינתי זה זה. וכנראה שבאמת יודעים כשזה זה. כי בסיבוב הראשון בתוך תוכי ידעתי שזה לא זה, אך לא היה לי האומץ לעשות משהו בנדון וקיוויתי שדברים יסתדרו. הפעם אני מרגישה חזקה מתמיד – אם זה מהניסיון, אם זה הודות לו (הוא מוציא ממני דברים ככ טובים ונכונים), אני מרגישה הרבה יותר שקולה ושקופה כלפי עצמי – וזה חשוב מאוד! ואיך את אמרת מהתחלה – דברים טובים אכן קורים!

הי עדן,

אני שמחה לשמוע שכבר דיברת איתה, זה חשוב. היא יכולה לתלות תקוות בפרידה לעתיד, זה בסדר, היא לא בשלב שהיא מקבלת את הקשר הזה אלא הפוך. עם הזמן היא תסתגל לזה ולא תהיה הרבה ברירה.

הידיעה שהוא מוציא ממך את הטוב ואת שקופה לעצמך ולכן גם רגועה- היא מצוינת ומעידה על כך שאת באמת במקום אחר בחייך. מכל מערכת יחסים לומדים וכנראה מהקודמת למדת ועשית הרבה שיעורי בית.

אני באמת מרגישה שהקשר הקודם היה אוניברסיטה לחיים. בחיי.
מרגישה שלמדתי ככ הרבה. גם אמרתי לגבר שלי - אני ככ שמחה שאתה איתי עכשיו ולא אז. כי עכשיו אני ככ אחרת - סתומרת, אני אותה אחת, אבל כל הגישה שלי לזוגיות, ההערכה שלי לזוגיות, ההערכה שלי אליו - להכל - הכל ככ שונה וככ נכון. וזה לא רק בזכות המקום שלו בתור בן זוג שנכנס לקשר של ג+1, זה הרבה מעבר.
כל שנותר הוא לברך על זה :)

זהו, עוד 3 שבועות עוברים ביחד! שנינו ככ מתרגשים ומחכים... ומפחדים מכל ההוצאות :)
האמת, אני מרגישה ממש טוב מול אמא שלי ואבא שלי, ממש לא מפריע לי ולא אכפת לי. אני מרגישה שאני ממש חלק ממנו והוא חלק ממני, להבדיל מהגרוש שהיה לי פחות ביטחון בקשר שלנו. אני לא מאמינה שאנחנו כבר חצי שנה ביחד ומעולם לא שמעתי אותו מרים את הקול או מתעצבן. הוא לא מתייאש ממני :)
עכשיו מתחילים החיים האמיתיים - החיים הטובים האמיתיים!

הי עדן,

מאוד שמחה לקרוא! יש לכבד את דעתם אבל לזכור כי זוהי דרכך שלך ואת נושאת באחריותה כמו כל החלטה אחרת בחייך.

אני מאחלת לך בהצלחה בדרכך החדשה, ללא ספק מגיע לך את הטוב ביותר.

מבטיחה להמשיך ולעדכן - רק בדברים טובים כמובן :)
ו... תודה רבה רבה רבה על הכל! אין כמוך!!!