מהי הדרך הטובה לנהוג בה לאחר ריב?

שני היקרה, הפוסט שלך הוא מדהים! התרשמתי מאוד מן היכולת שלך לתאר בצורה כה חיה את הריבים שלכן ובעיקר את החלק שלך, מה שמעיד על יכולת התבוננות מצויינת.
ברור שעכשו, מרחוק, לאחר מעשה, את מבינה שההתנהגויות הללו היו טעויות...אחת אחרי השנייה...
הפעלת כוחניות, איומים, הגזמת בתגובותיך, החזקת אותה קצר, לא היית מוכנה להקשיב לדעתה ו"סתמת לה את הפה",לא באת לקראת הצרכים והבקשות שלה,ואפילו שיקרת לה...אלו המון התנהגויות ש"הורגות" ומחסלות כל אהבה!!!

נשמע לי שאת רגילה או חייבת שתמיד יעשו כל מה שאת רוצה, ונוכח ההתנגדות הכי קטנה את מתחילה להפעיל טרור...
קשר של אהבה חייבת להיות בו התחשבות בקיומו וברצונותיו של האחר, בדיוק באותה מידה שאת מצפה שיתחשבו בך. אחרת היחסים עוברים ל"מוד" של הירארכיה במקום שוויון. קשה להחזיק מעמד בקשר כזה.
בנוסף, כאשר את היא המאיימת לסיים את הקשר - השליטה היא בידיים שלך. היא מרגישה חסרת אונים כל פעם שאת מאיימת בפרידה, והיא נתונה בידיים שלך. זהו איבוד כוח ואיבוד תחושה שאתה משפיע ושולט בחיים של עצמך! אנשים לא רוצים להישאר במצב כזה לאורך זמן.
כל ההתנהגויות הללו גובות את המחיר ב"מטבע" האהבה...כלומר, במקום לקבל ממך חיבוק ותמיכה, וכיף - דברים שבונים אהבה - היא מקבלת ממך כעסים, ביקורת, איומים - דברים שהורסים כל אהבה.
איך שולטים על הכעס? את צריכה לשנות את כל ההבנה שלך מהם יחסים של אהבה. את מאוד מרוכזת בעצמך, דואגת לעצמך, לא חושבת על הזולת. עלייך לשנות את הפוקוס מעצמך כלפי בת הזוג. לשאול את עצמך מה יעשה לה טוב? איך את יכולה לגרום לה שמחה ואושר? מה חשוב לה? מה מפריע לה? על פי איך שתיארת אותה - היא במילא כבר עושה את כל הדברים הטובים הללו כלפייך, כך שאין סכנה שלא תקבלי ממנה בחזרה אם תתחילי להשקיע בה. (בתקווה שתמצאי דרך להחזיר אותה...).

ואם יש דברים שמפריעים לך - יש דרכים להביע זאת בתוך שיחה נינוחה, לנהל משא ומתן, לא צריך לאבד את העשתונות כאשר מישהו לא מסכים איתך!!!
תגידי לעצמך שאם מישהו לא מסכים איתך - זה לא סוף העולם, ותחפשי דרכים חדשות. תתבונני על אחרים - מה הם עושים כאשר מתפתח ויכוח, ותחפשי שיטות חיוביות.

חפשי מידע על המושג "אסרטיביות": היכולת לשמור על הצרכים שלך תוך כיבוד הזולת (מבלי לרמוס אותו ולבטל אותו בדרך להשגת הצרכים שלך).

ואם בכל זאת יש ריב - משום שאיבדת שליטה על עצמך - כמה שיותר מהר לבוא ולהביע צער ולהתנצל על ההתנהגות שלך שפגעה בה. אבל נראה לי שאצלך זה לא עניין של איבוד שליטה אלא של שמירה על האינטרסים שלך ונסיון לכופף אותה ולחנך אותה. ואת הגישה הזאת עלייך לשנות לגמרי...

מצטערת ש"ירדתי" עליך, אבל עלייך להתחיל לעשות תיקון רציני אם את רוצה לשמור על קשר זוגי בריא ואוהב.

בהצלחה!!!

אבל לפעמים כמו שאומרים המילים הן יפות, וליישם זה הקושי העיקרי.
קשה לי ממש לייישם את הדברים הללו, בעבר גם יחסי זוגיות נהרסו לי בגלל הדברים האלה.
את חושבת שטיפול פסיכולוגי יכול לעזור? איך אני יכולה לעשות שיחה נינוחה ורכה ברגע שמישהו מעלה את הטונים שלו?
אפשר אולי לעשות הסכם עם עצמי שברגע שהצד השני מעלה את הטונים שלו להגיד לו שלא בא לי לדבר כרגע וכשרגע נדבר? לקחת שעתיים להרגע ואז להגיד בצורה נינוחה מה לא היה בסדר בהתנהגות שלו? להסביר לה במקום לאיים עלייה שניפרד.
כשהיא לא הסכימה איתי פתאום לרגע זה הציק לי כי אמרתי .. מה אני כבר לא שולטת מספיק? אולי היא מכבדת אותי פחות? או אוהבת אותי פחות? וזו הייתה הדרך שלי לחנך.
:\
אולי אפשר לעשות אפילו תזכורת באייפון כל בוקר שברגע שאני מתעצבנת לא להיגרר לריב ולקחת שעתיים מרחק להרגע?
אם משקיעים בי ומגיעים אליי תמיד אני יכולה לנסוע ולתת בחזרה? אני יכולה גם לומר פעמיים בשבוע אני אוהבת אותך ושזה לא יבוא רק מהצד השני?
נחמד ללמוד לקח... אבל עם הזמן נוטים לשכוח אותו והפחד שלי שזה יחזור שוב.
ממש קשה לחיות עם לב שבור, במיוחד שאתה יודע שהייתה לך מתנה כה נפלאה ושאתה הבעייה, קשה לי ללמוד ובכלל לחשוב על להתחיל מחדש.. היינו ממש כמו משפחה...
את האמת שגם הייתי מושפעת מהספר "למה גברים אוהבים ביצ'יות" אולי יישמתי את זה יותר מידיי... ונתתי לה להתאמץ ולעשות הכל. גם הייתה לי חברה הכי טובה שהתנהגה בצורה דומה ואמרה לי שברגע שמישהי ממש תאהב אותי היא לעולם לא תעזוב אותי, לא משנה מה יקרה. חשבתי שאם אשלוט בה בדרך של ריבים, צעקות ואיומים אני אצטייר כממש חזקה וכך היא לא תעזוב אותי אף פעם, כי הכח ביידים שלי.

שני היקרה, כל הכובד על היכולת שלך להבין ולראות את עצמך בפעולה.
כמו כן כתבת כאן כמה רעיונות טובים. אחד הדברים שכולנו עושים וזה כל כך מזיק - זה להיכנס לויכוחים וריבים תוך כדי תחושה שאנחנו מאבדים את השחיטה העצמית יותר ויותר. משהו בנו יודע שזה רק ידרדר, ובכל זאת לא מצליחים להפסיק, כאילו מי שייסוג ראשון מן הויכוח - יוכרז כמפסיד.
לדעתי מי שמסוגל להגיד לבן זוגו: "אני מרגישה שאני מתחילה לאבד שליטה אז אני מפסיקה ברגע זה את השיחה" - זה פתרון בוגר ומועיל.
ואחרי שנרגעים - כל אחד צריך לפתח בעצמו שיטות להרגעה עצמית - אפשר לחזור שוב לשיחה.

את שואלת אם טיפול פסיכולוגי יכול לעזור? מאוד יתכן שכן. אבל אני תוהה למה את מחפשת עצות מאחרים. למשל מאותה חברה טובה שלך. או מיישמת את הדברים שקראת בספר על ה"ביצ'יות". חסר כאן משהו - למצוא את האמת שלך, את הגרעין העמוק יותר שלך. להתחיל לסמוך על בני אדם ולראות בהם טוב, במקום כל הזמן רק להישמר ולהיזהר ולחפש איך יישאר לך יתרון על פני מישהו אחר.
לכן הייתי מציעה לך יותר בכיוון של לימוד בודהיזם, למשל, או סדנת הפורום של חברת לנדמרק. אלה לא טיפולים נפשיים, אלא שינוי העמדה שלך כלפי העולם וכלפי האחרים.
חישבי על כך.

חשבתי יותר על טיפול פסיכולוגי פרטני כדי שיהיה לי מדריך לבעיה שלי ספציפית ויוכל להדריך אותי בזוגיות לאורך כל הדרך - אם בכלל תיהיה לי חדה כזאת...
כל ההתנהגות הייתה מהסיבה שסמכתי על כך שמי שצועק ורב ומאיים להיפרד, ולא נסוג מריבים ולא מבקש סליחה ומחכה שהצד השני יבוא לבקש - הוא הצד החזק יותר. זו טעות? זה לא עושה אותנו לחזקים יותר רק בעיני הצד השני?
התחלתי לראות ששזה דווקא מחליש אותי.. כי לצד השני נמאס
אם אני מסבירה לצד השני מה הוא לא עשה בססדר , במקום לצעוק עליו, זה לא הופך אותי לחלשה?

יש לי אחות קטנה ממני ב - 6 שנים והיא ממש לא מתנהגת ככה ומנהלת יחסי זוגיות טובים ותקינים, למה דווקא אני כזאת, אוף. =\ מייאש...

היא יזמה פגישה ונפגשנו השבוע, היה כיך

נפגשנו במסעדה, אחריי 5 חודשים שאנחנו פרודות. היא יזמה, היה כיף אפילו היא אמרה את זה... היא ציינה את כל הסיבות שבגללן הלכה משם - חוסר אכפתיות שלי- חחוסר התעניינות לגבי אם נפגש באמצע השבוע או לא, חוסר באכפתיות לעבור למגורים משותפים, שקרים במשך כל הקשר לגבי בחורה אחרת מהעבודה, צעקות על כלום, ריבים , איומים בפרידה כל שבוע ממני....... שלא ראיתי את החברים שלה אפילו פעם אחת בקשר, לא הגעתי לעבודה שלה אפילו פעם אחת, היינו יושבות רק איפה שאני רוצה מתי שאני רוצה.....
אמרתי שהייתי מושפעת ממה שכולם אומרים שהביצ' אף - פעם לא נפגע כי האחר תלוי בו.
היא אמרה שאומנם אולי בהתחלה זה קצת מדליק , אבל מתישהו שזה הופך לשיגרה זה מייאש, פוגע.. שהיא לא סמכה עליי בקשר.
לבסוף היא אמרה לי " שאפו, כל הכבוד, אני מורידה בפנייך את הכובע, את הבחורה היחידה בחיים שלי שהצליחה לשרוט לי את הקופסא בצורה כזו, ואת הלב ברמה שבו שרטת לי אותו. אין לי רגש להתקדם הלאה... הפכת את הלב שלי לעלה נידף ברוח.. כמו כלום.. אין לו כח.. כמו זרדים ... עדייןן לא התרפאתי כדי להמשיך הלאה וזה לא עבר לי . בחחיים מישהי לא פצעה לי את הלב ברמה שאת פצעת... " בסוף השיחה חיבקתי אותה חזק וקצת בכיתי..... היא שאלה איך אחרי כל זה את מצפה שאתייחס אלייך יפה ? איך ציפית שהייתי נשארת איתך ?

בסוף השיחה התחבקנו הרבה זמן .. והבאתי לה את הספר "ללכת אחריי הלב "- של אמה ג'ונס בהקדשה ממני .
יצאנו והיא שאלה אם נהנתי אחריי הכל - אמרתי שכן .. היה נחמד להתראות מאד. תמיד כייף לנו ביחד, גם אם נריב, יש כימיה ממש טובה, ממש כיף לדבר, תמיד יש על מה ויותר מידיי. אנחנו מרגישות בנוח , ואני עדיין אוהבת אותה. היא מדהימה בעייני, והיא הדבר הכי טוב שקרה לי עד עכשיו... אדם כל כך טוב..
השאלה שלי - מה זו אמורה להביעה הפגישה הזו אחרי 5 חודש? זה המוןןןןןן זמןןן!!!!!! לא אמורים כבר להיות במקום אחר? חשבתי שרק אני מתעסקת בפרידדה הזו ומרגישה החמצה ענקית. בשביל מה היא צריכה לראות אותי ולשפוך את כל הסיבות לפרידה שעברה ממזמן כל כך?
מה את חושבת? לא שאלתי אם היא רוצה שנחזור כי אני חושבת שאחרי פעם אחת שנפגשנו בה זה קצת נורא, עדיין היא לא יכולה שהשתנתי והבנתי והפנמתי איך מתנהגים ואיך לא כמו שציינתי במהלך השיחה שלנו...
את חושבת שיש דרך חזרה? שאם נפגש הרבה ונבלה יחד ואראה שהשתנתי , שלמדתי, שהפנמתי , שיש בי יוזמה ונתניה גדולה מעצמי משהו יוכל להשתנות ואולי אקבל הזדנות שניה?
מדובר באהבה ענקית, מכתבים אין ספור , כולם היו מבטים בנו מהצד ומקנאים לו... ומחמיאים... זו באמת הייתה אהבת עולם - כייף עולמי בכל יום מחדש!
אפילו הגעתי לשלב שאני חושבת שהייתי רוצה שהיא תהיה החלק השני שלי לאורך כל הדרך ולמקום של בשלות למסד את הקשר.........

שני היקרה, זה כל כך חשוב שאת מעדכנת אותנו על ההמשך!
לדעתי הפגישה שהיתה יכולה להיות מאוד משמעותית מבחינת פוטנציאל המשך.מאסביר למה:
סוף סוף היא יכלה להעיז ןלהגיד לך בפרצוף את כל מה שהיא סבלה ממך, ולא עצרת זאת ולא איימת להיפרד (טוב, ברור שלא, כי אתן כבר נפרדתן...) אבל עצם היכולת שלה להגיד לך את הדברים היתה חשובה.
דבר שני - היא שמעה ממך הסברים למה היית כפי שהיית.

שיחה כזאת יכולה להיות תשתית להתחלה חדשה המבוססת על הבנות חדשות ואחרות לעומת הקשר הקודם. כאילו ניקיתן את השולחן ועכשו קיימת אופציה לחידוש קשר, החברה שלך צריכה להרגיש בטוחה בך, בטוחה שיותר לא תעשי את הדברים הפוגעים הללו.

חישבי מה את יכולה לעשות - אין לך מה להפסיד, לא? האם את יכולה ליזום שיחה בה את בודקת איתה אפשרות לחידוש הקשר? האם את מסוגלת להגיד לה על מה את מתכונת לעבוד מבחינת ההתייחסות שלך? לאור הפידבק שקיבלת ממנה?

אני חושבת שאילולא היתה לה שום כוונה לחידוש קשר - היא לא היתה יוזמת כזאת שיחה.

זהו צעד ראשון, והוא לדעתי יותר אופציה להמשך.

בהצלחה!!!

חשבתי שאם נפגש וניצור שוב חוויות חיביות היא תוכל לראות שהשתנתי .... ואולי הכל יחזור לקדמותו. אך לצערי, זה התפוצץ, השבוע שלחתי לה הודעה שאני רוצה שנפגש לדבר, וכל היום היא חפרה ושאלה על מה , למה , כמה , תגידי בטלפון , שהיא כן אמרה על מה... בסופו של יום היא אמרה לה שהיא לא רוצה להיפגש, (ניפגשנו רק פעמיים מאז הפרידה) היא טענה שהמפגשים איתי לא עושים לה טוב, שהם מציפים בה כל פעם את הכעס מחדש, שזה מחזיר אותה אחורה והיא ככה בחיים לא תוכל להתקדם ולהשתחרר ממני ואם יש לי מה להגיד או לחדש אני מוזמנת בטלפון.
היא אמרה לי שבנוגע לזה היא מחקה אותי מהטלפון, כל זיכרון כל זכר ממני. מה נסגר???????????????
בחיים לא חשבתי שאנשים אוהבים כ"כ יגיעו לשלב כזה!!מזעזע!! אמרתי לה שחשבתי שאהבה שלנו גדולה מעל הכל ואנחנו חזקות ויוכלות להתגבר על הכל-
היא אמרה שגם אותה זיעזעו דברים לגביי שהיא גילתה,היא רשמה לי - "אני בחרתי לעצור את זה בגלל הדבר הזה! אי אפשר להיות בשום קשר עם מישהי ששיקרה לי מהיום הראשון שפגשתי אותה עד ליום האחרון שבו עזבתי אותה!! שיקרה לי בעיניים!! אי אפשרר!!! שני כלום לא חזק בפני שקר או בגידה!! את שיקרת ,את בגדת! קיבלת את מה שבישלת לעצמך!! תכבדי את זה שאני לא רוצה להפגש! הכעס הזה מציף אותי כל פעם מחדש , לא עושה לי טוב המפגשים האלו איתך!!בחורה אחרת הייתה בועטת אותך ולא זוכרת אותך מהרגע גילתה מה שגיליתי... גם אל וסתיו (2 חברות שלי) היו בטוחות שאני האחרונה שיהיה לה את האומץ לקום ולעזוב..ותראי מה קרה?"

אמרתי לה בגתובה שבסדר , אני מבינה שזה לא אידאלי , שאני מבינה אותה, ושאם זה ככה אכתוב לה על דף את כל מה שרציתי - והיא אמרה - תעשי מה שבא לך....

בשיחה שנפגשנו במסעדה היא ציינה בפניי את כל הסיבות לפרידה - ממש כמו רשימת מכולת -
א. כל הקשר בחיים אבל בחיים לא פגשתי את החברים שלה, למרות שהיא היתה מציעה ומבקשת כל הזמן. כל הזמן רק היינו עם החברות שלי, ממש כל שבוע. אני הייתי מסננת ומתרצת ולא נפגשת עם חבריה (זה יצר אנטי אצל החברים שלה נגדי) הייו אפילו פעמים שהברזתי לה מחתונות של חברות שלה.
ב. כשהתחלתי ללמוד הורדתי לנו את המפגש באמצע שבוע - וזה התבסס רק על סופשים - שישי רצוף עד ראשון. וזה הפריע לה ולא כלום בנידון , בטענה שאין לי זמן - עבודה ולימודים+ היינו מבלות רק איפה שאני רוצה ואף פעם לא מה היא רוצה.
ג. לא עשיתי שום דבר בנוגע למעבר למגורים משותפים שלנו- למרות שהיא הציעה תמיד שנעבור - נתניה , ראשון , רמת -גן .. איפפה שאבחר ללמוד כדי שיהיה לי קרוב... סירבתי בטענה ששתי סטודניות לא יכולות להשכיר דירה.
ד. לא נסעתי אליה רק היא אליי
ה. הייתי רבה וצועקת ומאבדת שליטה על דברים ממש קטנים שהיא לא עשתה בסדר- ובסיום מאיימת להיפרד (כל שבוע בערך..)
ו. היא בחיים לא סמכה עלייי בקשר - היא היו לה אוורות אדומים שאני דלוקה גם על מישהי מהעבודה (תמיד שללתי נחרצות) , הייתי מדברת עליה , גרמתי להן קצת להתחבר, היינו יוצאות לפעמים יחד, היא באה איתי לקנות לה מתנה ולהפך, היא גם עזרה לי לעבור לעבוד איתה כי רציתי... (לא התאפשר בסוף) בסיום הקשר שלנו הוא בעצם נגמר כשהודתי שהיו לי רגשות לאותה בחורה ושזה עבר.. היא טענה שזו בגידה ריגשתי, שנתתי לה אפילו לעזור לי בזה!! שאין שום אמונה... שתמיד היא הרגישה ברירת מחדל שלי ..
זהו. מספיק סיבות ?
כל הקשר התנהגתי ככה בשביל לשמור על עצמי לא להפגע..
אני לא יודעת אם לכתוב לה את המכתב או לא.. למרות שאמרתי שאתן לה. אני אוהבת אותה, יש לי רגשות אליה עדין למרות שעברו 5 חודשים, אני רוצה לפצות , אבל קשה.
את חושבת שזו לא נתינה מוגזמת - לראות את החברים של בן\בת זגותך פעם בשבועיים? להזכיר מעצמך פעמיים בשבוע שאני אוהבת אותה? לשאול לאן היא רוצה ללכת ? שאם צצה בעייה לא לעשות לה דווקא ולנקום בה וככה להעמיד אותה במקום - אלא בדרך של לקחת פסק זמן שעה ואז להסביר לה יפה מה הייתה הבעיה ומה פגע בי.. במקום לאיים בפרידה או שלא נסע לאן שתכננו ?
להשקיע תמיד בהופעה יפה על מנת לשמור על תשוקה ? (הייתי מזניחה את עצמי כי ידעתי שהיא לא יכולה ללכת.. )