מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- ריבים מתמשכיםiti09/07/2013
שלום,
אני ובעלי התחתנו לפני כמעט חודשיים. אנחנו ביחד כבר ארבע שנים ומתוכם גרים ביחד במשך שלוש שנים. אנחנו מאוד אוהבים אחד את השניה אבל יש לנו בעיה. יש לנו כמה ריבים מתמשכים שהתחילו די בהתחלה, מדי פעם הם שוכחים אבל הם תמיד צפים שוב. בד"כ הריב מתחיל ממני כשאני לא מרוצה ממשהו ואני אומרת לו את זה. ישנם שני נושאים עיקריים, האחד הוא התשומת לב שהייתי רוצה לקבל ממנו. הוא עובד ויש לו כמ תחביבים שהוא לא מוותר עליהם. אני לא עובדת כרגע ומעבירה את רוב זמני בבית, יש לי כמה תחביבים אבל הם לא מאורגנים כמו שלו. לפי איך שאני רואה את זה, בסדר העדיפויות שלו הבילוי איתי נמצא מתחת לתחביבים. אני לעומת זאת מוכנה לזנוח את מה שאני עושה כרגע כדי להיות איתו (לא תמיד ואני גם לא מצפה ממנו שיזנח תמיד את שאר הדברים על פני). כשאמרתי לו בפעם לא יודעת כמה שזה מציק לי שאנחנו לא עושים כמעט שום דבר ביחד חוץ מלהימצא באותו בית ולעשות את הפעולות השוטפות שקשורות אליו (מדי פעם אנחנו יוצאים לסרט- פעם בחודש בערך) הוא אמר לי שפשוט אין לנו תחומי עניין משותפים. שאלתי אותו האם זה לא מפריע לו והוא ענה לי שמבחינתו מספיק לדעת שאני נמצאת איתו באותו הבית. אמרתי לו שמבחינתי זה לא מספיק ולדעתי זה לא יכול להחזיק מערכת זוגית לאורך שנים. הצעתי שנעשה פעילות משותפת אחת לשבוע לפחות והוא אמר שאם אני אגיד לו איפה ומתי אז הוא יבוא. אני מקווה שזה יהפוך מתישהו למשהו שגם הוא מעוניין בו לפחות כמעט כמוני. הבעיה הנוספת בריב הזה שלא סיימנו אותו בהסכמה מלאה ובפיוס אלא שהוא כועס עלי על זה שהרסתי לו את הערב וגרמתי לו ללכת לישון מאוחר ואני מרגישה שלמרות שניסיתי להגיד לו את זה בכל מני דרכים בכל זאת לא השגתי את מה שרציתי אלא רק קיבלתי את ההרגשה שמה שאני מבקשת לא בסדר, שהוא לא מבין את הצורך הזה שלי ושאני סתם עושה בעיות, הוא אמר לי שאני שלילית ולדעתו אני כל הזמן מנסה להראות כמה אני מסכנה. בהתחשב בזה שרק נישאנו ואנחנו אוהבים אחד את השניה ורוצים לשים את הריבים האלה מאחורינו ולחיות את חיינו המשותפים ללא כעסים, האם לדעתכם יש משהו שאני יכולה לעשות בנידון כך ששנינו נצא מרוצים?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר יש מה לעשות
עדי בדיחי09/07/2013שלום iti,
אני משוכנעת שבהחלט ניתן לשנות את המצב. אם את מזהה את המכנה המשותף של הריבים החוזרים, הרי שעלית על שורש הבעיה.
כתבת שאינך עובדת, אני חושבת שברגע ששני בני הזוג לא מגיעים מאותו שלב ומאותו מקום (של זמן פנוי, לו"ז, אורח חיים) קשה מאוד להגיע לאיזון. כלומר, כשאת לא עובדת הדבר שנותר לך לעשות זה למצוא הרבה תחביבים שימלאו את זמנך, וכמובן לחכות לבעלך. כשהוא עובד, הוא רוצה להגיע למנוחה אחרי יום עבודה, לקבל ארוחה חמה או כוס קפה ולנקות את הראש- בעוד את חיכית רק לרגע שהוא יחזור. לא פשוט.. נוצר מעין פער שאתם חייבים לסגור. את לא מרוצה ואת באה אליו בטענות- והוא מייחס זאת לחוסר תחומי עינין משותפים. אבל הוא כן מוכן להתגייס למשהו משותף אם את תיזמי אותו- וזה חשוב שתזכרי. פחות חשוב האגו- מי יוזם מה.. יותר חשוב הזמן ביחד בעיקר בשנה הראשונה לנישואין, שהיא שנה מהותית- בה נקבעים "חוקי המשחק", וכשממשיכים נניח לא לפתור בעיות ולתת לדפוסים להתנהל לא טוב מעצמם, קשה לשנות את טיב היחסים במרחק של שנים. ולכן טוב שאת כבר בודקת היום איך שניכם יכולים כן לצאת מרוצים ממערכת היחסים שלכם.
מעניין מדוע הוא חש שהרסת לו את הערב כשאת למעשה מעלה בעיה זוגית. אני מניחה שיש קשר לאופן בו את מעלה את הדברים. נסי להבין, שמראש אנחנו מאוד שונות מהגברים שלנו, אנחנו כמעט הפוכים, ולכן לא סתם משלימים. אנחנו לא יכולים להרגיש מותקפים ולא להתגונן. ויתכן, והוא חש מעט מותקף כשאת באה אליו בכל מיני טענות על סדר היום שלו ומה הוא מעדיף ואיפה הוא שם אותך בתוך כל ההעדפות שלו. בשלב ראשון הייתי הופכת את הויכוח- לדיון, לשיחה בה אפשר לחשוב יחד - למשל, מה היה רוצה שתזמי ואז הוא יצטרף, למשל- יום אחד קבוע בשבוע שהוא רק שלכם ואתם יוצאים בו, למשל - יום נוסף בו אתם אוכלים יחד ארוחת ערב ומדברים. נסי לחלק את השבוע כך שגם הוא יקבל את הזמן שלו לתחביבים וגם את תוכלי להרגיש אותו יותר.
אני חוזרת למה שכתבתי לך בהתחלה- עבודה היא בריאות, ועבודה היא משמעותית. פחות חשוב כרגע במה תעבדי, חשוב שיהיה לך עיסוק ותראי עוד אנשים ותפחיתי את התלות בו, זאת אינה תלות חולנית כמובן, אבל זה עלול להתפתח למצב בו לא תוכלי לעשות דבר מלבד לחכות לו, ולא תמיד הוא יהיה פנוי עבורך. מעבר לזה, הפרנסה של הבית טוב שתתחלק אחרת, כך הוא יחוש שאת שותפה לו ויתכן וזה קצת יוריד את המתח. אבל הכי חשוב- שתעבדי, אפילו מס' שעות ביום ולא כל היום, שתראי אנשים, שתצאי מהבית ותעשי דברים שטוב לך.. הוא גם יחוש את זה ואוטומטית את תראי שיהיה לו גם יותר רצון לבדוק מה איתך ולשמוע מה עבר עלייך במהלך היום.
בהצלחה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם את/ה אלכוהוליסט/ית?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

