הכלב שלו או אני....

שלום לך דידי,

אני בהחלט מבינה אותך. חלק מהדברים שמגלים עם הזמן בזוגיות הם הפערים. בהתחלה הכל נראה מאוד בסדר, אופורי ורומנטי. עם הזמן כשנכנסים עוד גורמים למשוואה, מגלים פתאום שזה לא כ"כ פשוט להיות ביחד. דוגמה לגורמים כאלה יכולים להיות לימודים, שינוי עבודה, שינוי מגורים, או- כלב. למשל. הכלב הוא עוד דמות שמצטרפת ישירות למערכת הזוגית שלכם ואי אפשר להסתכל על זה אחרת. נהפכתם לסטטוס אחר כרגע.

מה עושים? קודם כל, אם את אכן אוהבת אותו ורוצה אותו לזוגיות ארוכת טווח, יהיה כדאי שתחשבי עם עצמך באיזה מצבים ומתי את כן יכולה להתמודד עם הכלב הזה. איך את יכולה להראות לבן זוגך שאת כן הולכת לקראתו למרות סלידתך הידועה מכלבים. כשאדם נקשר מאוד לכלב, הוא מאוד יפגע אם בן הזוג שלו או בת הזוג שלו יסלדו ממנו. חשוב שלא תפגיני סלידה נוראית בפומבי, זה יכול לפגוע.

בגלל שבן זוגך כבר הודיע לך על פגיעה ביחסים, יהיה רצוי לערוך איתו הסכם לגבי הכלב, וכמובן להסביר לו שמטרת העינין היא כן להסתדר עם המצב החדש ולהראות לו שזה אפשרי.

מצבים בהן את יכולה לבוא לקראתו למשל, יכול להיות טיול משותף עם הכלב בערבים, כאשר שלושתכם יוצאים איתו. אך לשים גבול שאת לא יכולה ליסוע איתו לים למשל - כאן הוא יצטרך למצוא מישהו אחר שילווה אותו. עוד גבול שאפשר לקבוע הוא שאתם תבלו בלעדיו ובמקביל תבלו איתו בזמנים קבועים מראש ולמקומות ידועים מראש. כך תרגישי יותר בשליטה על המצב אבל גם תתני לבן זוגך הרגשה שאת כן מנסה ומשתדלת. דוגמה נוספת היא ללכת איתו לחסן אותו, לשלם את החיסון בדואר ואיכשהו להראות שאת כן חלק מהתמונה.

אני הולכת קצת קדימה וכבר מהזהירה שכלב בתוך הבית זה דבר קשה מאוד למי שלא רגיל. ולכן אם בשלב מסוים אתם תעברו לגור יחד, יהיה כדאי לגור בבית עם תנאים שמאפשרים זאת, כמו חצר או מרפסת, כדי שיהיה לך קל יותר.

בנוגע לבית, כבר אמרתי לו את התנאי הזה.. שאם לא תהיה אפשרות למרפסת אז אני לא אוכל להתמודד עם זה. ובסופו של דבר מי שינקה זו אני ....... בכל אופן, אני כן באה איתו לטיולים ואני כן מסכימה שהוא ישן איתנו בלילה אבל כשהוא מלקק אותי זה מגעיל אותי מה אני יכולה לעשות... האם לדעתך זה פער שיש דרך להתגבר עליו או שעדיף כבר מעכשיו לוותר? :/ קשה לי עם כלבים. קטנים מילא אבל לא ענקייםכמו שהוא רוצה. אוף.

הי דידי,

אני מבינה שאת רואה את החשיבות שבלהגיע לקראתו ולהראות לו שאת כן מקבלת את האהבה שלו לכלבים. אני גם יכולה להעריך את המאמצים האלה כיוון שמי שלא מתחבר לכלבים, ועושה זאת "בכוח" כדי לרצות את בן הזוג, מגיע למצבים לא קלים וזה בהחלט ראוי לשבח.

יהיה כדאי אולי להראות לו את התכתובת בינינו או לפחות לשתף אותו בכך שהוא צריך לראות את המגמה שלך לקבל את הכלב ולקבל את האהבה של בן זוגך.. ולהסביר לו עד כמה זה קשה שבעצם אתם "שלישיה" ומתוך זוגיות פשוטה הפכתם למשהו מורכב יותר.

אני חושבת שעוד מוקדם להספיד את הזוגיות. כל עוד את מחוברת לבן זוגך ואוהבת אותו, יתכן ועם הזמן אתם תמצאו את דרך המלך להתמודד עם זה. אני חושבת כך- כל עוד הכלב שייך "לו" הוא צריך לדאוג לטיפולו השוטף, לרבות לדאוג שיהיה נקי. אולי זה משהו שאת יכולה להגיד לו וזה יקל עלייך לדעת שהוא לקח על עצמו את המחויבות הזאת, כי לפי מה שאני מבינה יש בך גם חשש שהוא יפול עלייך כמו תינוק קטן שיש לטפל בו ולנקות אחריו וזה לא עול שבא לך כרגע לשאת עלייך בלבד.

יש הרבה בעלי כלבים שדואגים בכל מיני דרכים לטיפוח החיה שלהם, מקלחים, מנקים, שואבים את האוטו, בקיצור מבינים את החשיבות שבהיגיינה. נסי להסביר לו את זה במילים עדינות, נסי להסביר לו שבהתחלה לא חשבת שתצטרכי להתמודד עם זה, ועכשיו כשהגורם הזה במשוואה, את רוצה לעשות הכל כדי שהזוגיות תעבוד- והוא גם צריך להגיד לך, במקביל, מה הוא מוכן לעשות עבורך כדי שתרגישי נוח עם ה"תוסף" הזה ועל מנת שהזוגיות תמשיך להיות יציבה.

יתכן ועם הזמן לא תסתדרו עם הרעיון ויתכן והזוגיות תיפגע מכך, אבל אני לא חושבת שיש להספיד אותה כבר מעכשיו. בואי תיתני לזה צ'אנס, תשני חשיבה, תסבירי לו את הדברים באופן הגיוני, תראי לו נכונות ורצון להישאר איתו, ותראי מה קורה הלאה. אם תחושי ששום דבר לא משתנה והוא לא מגיע להבנה איתך והוא "בוחר" בכלב שלו - את כבר תסיקי את המסקנות. אבל כרגע להסיק אותן, זה מוקדם מדי. אשמח לעדכונים בהמשך..