קשר במצב לא קל

שלום אליעד,

אני כותבת לך כאן ומסכמת גם את חוות דעתה של דורית, אשר התייעצתי גם איתה לגבי המענה אליך-

כנראה ישנה אכזבה רבה שלכם- זה את זו,היו מראש ציפיות הדדיות אשר לא עמדתם בהן, וזה כירסם באהבה, עד שאשתך פנתה החוצה והיא כבר לגמרי בהתלהבויות של שלב ההיכרויות המרגש. טועמת כל הזמן את מה שהיה חסר לה כבר שנים...

עד כה לא ניגשתם ליעוץ שבו ניתן ללמוד איך מתחזקים זוגיות טובה ומקבלים כלים. וכאשר מתחילים להשתמש בכלים יש סיכוי שתחזור האהבה. אמנם זה כלל לא בטוח, כי יש מצבים שאצל אחד מבני הזוג - נסתם הגולל ויתכן וגם כאן זה המקרה.

יתכן ותפסת את זה מעט מאוחר מדי ויתכן ועוד יש מה להציל. מה שחשוב הוא כרגע, לדעתי, לתת לה את הזמן.. גם אם היא פועלת "מחוץ" לנישואים, ולדבר איתה נניח עוד שבוע- כשבשבוע הקרוב פשוט להתרחק ולתת לה חופש פעולה. יותר מאוחר כדאי שתדבר איתה ותגיד לה שאתה מעוניין לגשת ליעוץ זוגי ארוך טווח שילווה אתכם הלאה, ואם היא לא מעוניינת- גש ליעוץ לבד, תקבל כלים להתמודד עם המצב ונסה לגייס אותה תוך כדי. אם גם בשלב הזה היא לא מתפתה לגשת ליעוץ- כנראה זה יגיד לך שהיא ממש לא רוצה להמשיך את הזוגיות.

אבל קודם תנסה.

רוצה להודות לך על התשובה
זה באמת קולע למה שאני חושב ומרגיש לגבי העניין

אני רק רוצה לציין שהסיטואציה כפי שציינת אכן נבעה מציפיות שהיו לנו זה מזו ולא התממשו לשני הכיוונים, אבל את הצעד והפתרון הגרוע אישתי בחרה - אני לא חושב שפתרון הוא בגידה (גם אם היא לא פיזית)
ועל כן אני חש כי היא זו שצריכה לעשות הכל כדי "להתקבל" חזרה למסגרת המשותפת.

אני משקיע כיוון שאני חש שלא נתנו לעצמנו צאנס מעולם ובטוח שאם היינו מדברים ומסבירים - המצב היה אחר לחלוטין. יש בינינו אהבה מאוד גדולה

אם היא אכן תבין ותקח את ההחלטה הנכונה לדעתי לתת צאנס לדבר ששנינו תמיד רצינו אבל לא באמת הצלחנו לתרגם למעשים
איך כדאי להמשיך?
שוב... כרגע אני החזק יותר והיציב (ותמיד אני אהיה יציב באהבה שלי אליה) אבל הדרך בה היא בחרה שגויה מהיסוד, וכדי שיהיה לזה עתיד חשוב שהיא תבין זאת.
(אני את הטעויות שלי, או את רובן הגדול הבנתי ואפילו תיקנתי או בתהליך של תיקון - אלו היו טעויות די טריוואליות... חוסר בתשומת לב, תקשורת לקויה וכו )

אליעד

הי אליעד,

אני מבינה שאתה לא חושב שהיא צריכה לצאת מהמערכת הזוגית ולחפש מזור מחוצה לה, אבל הענין הוא שהיא כבר לא שם- על זה דיברתי שזה אולי מעט מאוחר מדי.. 7 שנים התקשורת לא עבדה כפי שצריך, הציפיות לא התממשו, החזון לא התגשם. שנים של תסכול- אי אפשר לצפות היום שתוך מס' שבועות או חודשים אתם תגיעו לנקודת ההתחלה בלי מירמורים ובלי משקעים.

אם אתה מתכוון להשקיע- יש לגייס אותה. חלק מהגיוס הוא גם לאפשר לה את ימי החופש האלו כדי שהיא תעשה את החשבון לבד- ותבחר את הבחירה הכי אותנטית שיכולה להיות.

אני מבינה שכרגע הפתרונות שהיא משיגה הם שגויים מהיסוד ואתה מאוד צודק. אך אפשר להסתכל על זה גם מהזווית האחרת- שלהנציח תקשורת לקויה של שנים- זוהי גם דרך לא יעילה - ואני לא שופטת אותך או אתכם על הדרך הזאת, כיוון שזה קורה המון ויש לכך סיבות טובות לא פעם. אני רק רוצה לחדד שהפעולות שלה הן בהכרח פועל יוצא של מה שקרה, ומה שלא קרה, בשבע השנים האלו. ולכן לדעתי הדרך הנכונה ביותר זה לאפשר לה להרגע, ולדבר איתה ברצינות עוד שבוע.