איך להסביר

אנונימי שלום,

אני לא יודעת אילו אירועים עברת בחיים, אני מבינה ממה שאתה כותב שאילו חוויות לא פשוטות כלל.

מס' נקודות למחשבה:
האם יש לך כיום סביבה תומכת? האם היו לך בנות זוג בעבר? האם אתה משתף חברים במה שחווית?

יש כאן ראיה מאד נכונה שלך של לא לרצות לחיות בסוד מחד ומאידך, לא בהכרח לשתף או לפרט כל פרט.
כאן עולה השאלה עד כמה אירועי העבר משפיעים עליך כיום? האם הם רלוונטיים אליך היום? האם הם בגדר חלק ממכלול חוויות חיים שאתה נושא אתך (ניתן לומר שתמיד למכלול חוויות שאדם חווה במהלך חייו, ישנה השפעה עליו, אך לא בהכרח לוקח חלק מהחיים או מנהל את החיים....) וכאן עולה השאלה בדבר השיתוף את בת הזוג הפוטנציאלית. מה מעסיק אותך היום? האם המקום הרגשי בו הנך נמצא היום יאפשר לך לשהות, לחוות את הקשר עם בת זוג ללא חוויה של "סוד" מבחינתך.
אתה מציין שאתה חי היום חיים חדשים. אולם מציין חשש שעלול לעלות בתוך קשר
יש אפשרות לציין שחווית חוויות וכמובן כאשר קשר מתפתח לראות אם נוח לך במרחב הזוגי להיכנס יותר לעומק של חוויות אלו. לא תמיד יש צורך בכך... במיוחד אם תהליכים עובדו בטיפול ובמיוחד אם אין להן השפעות היום עליך בהווה. שאלה שאני מעלה אליך, שאתה יכול לקחת לחשיבה, האם אתה נמנע מקשר זוגי כי בשל החוויות שעברת אתה מרגיש "פחות ראוי" לקשר זוגי? (יתכן כמובן ואני טועה...) האם אתה מכיר באיכויות שלך כאדם, למרות החוויות הלא פשוטות שעברת (שחוויות כאילו עלולות לפגוע בביטחון העצמי). ?

ציינת הרגשה של הבושה. לא קל להביא לקשר חדש את ה"פצעים" ועשויות לעלות שאלות: "האם אדם יוכל להכיל את מה שאני מעלה"? "את מה שעברתי"? אך אם מביאים את הקשיים מול אדם אוהב, בצורה הדרגתית ובעיקר אם אתה מאמין שזה בסדר, אתה לא אשם באותם אירועים ואתה עשית הליך אמיץ בטיפול... שזה חשוב לזכור. ולהכיר בך כאדם שלם, אדם שיש לו פצע, אך גם כנות ובוודאי תכונות נוספות...

חשוב על הדברים. ואם תרגיש שאתה זקוק לחזוק נוסף בהקשר של כניסה לקשר זוגי, אפשרי גם ללכת למספר מפגשים סביב נושא זה.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה!