הבדל במוכנות..

שלום לך קרן,

מספר דברים שעלו מהודעתך:
1. אתם מעט מאוד זמן ביחד. לא בכדי אינך מרגישה מוכנה ובשלה רגשית למעבר למגורים משותפים איתו. החיבור הנפשי עליו את מדברת יקרה רק עם הזמן, ואכן יקרה, ככל שיתקדם הקשר. במצב כזה של זוגיות טריה היינו מצפים לבנות את הקשר "שכבות שכבות" ופחות להיות פזיזים בקבלת החלטות יותר משמעותיות כמו מגורים משותפים.

2. הבחור מאוהב בך וזאת הסיבה שהוא בוחר לחיות איתך תחת קורת גג אחת. מהבחינה הזאת את בהחלט יכולה לנשום לרווחה ולהרגיש ברת מזל, מספיק לדפדף כאן בדפי הפורום ולהציץ לכ"כ הרבה בעיות ומצוקות של בנות שלא הציעו להן את הצעת המגורים, ובהמשך את הנישואים וכו' וכו'.

3. אני לא בטוחה שהבעיה נעוצה בכך שהנושא של המגורים עלה, כיוון שברגע שנושא כזה עולה הוא משקף את רמת המוכנות של שניכם ועד כמה זה מתאים. ואני "שמחה" לקרוא שיש סביב זה דיאלוג, כיוון שבמצבים כאלה הזוגיות נכנסת לMODE אחר, של תקשורת ופתיחות, פתאום נתקלים בבעיה, במצב שאחד מבני הזוג עוד חושש מהשינוי, זה דורש גמישות - ובזוגיות ניתקל הרבה בבעיות שבהן נצטרך להפעיל גמישות, התחשבות, שיקול דעת "זוגי" ועוד. כך שחשוב לראות את הנושא הזה גם מהזווית הזאת.

4. אני עוברת לרמה אישית שלך מול הזוגיות הזאת. נשמע שהכל מהר לך מדי, לחוץ מדי, דביק מדי. נראה כך, שפתאום, בניגוד לקשרים קודמים, כשאת חווה שמישהו באמת מתאהב בך "עד הגג", מבטא את זה, טוטאלי כלפייך- את מרגישה חנוקה וצריכה אויר לנשימה. זה בסדר, ואת שמה לב לנקודה חשובה- איפה הזהות שלי בתוך הזוגיות שלי?

ולכן, לאור כל אלו, המלצותיי הן ראשית- לחייך. כיוון שאת "בצרות טובות", את בזוגיות עם אדם שמעריך אותך, שאוהב אותך ומבטא זאת כלפייך והכי חשוב- לא חושש להתחייב! זה לא מובן מאליו בגיל כה צעיר ובכלל בקשרים. לאחר שתחייכי, ההמלצה הבאה היא פשוט לחכות ולשים את כל עינין המגורים בצד, ולא להעלות את זה. לדבר עם בן זוגך, לדבר מהלב. לספר לו מה זאת עבורך זוגיות שגם מאפשרת להתאוורר וגם מאפשרת ביחד. להסביר לו שכדי שזה ילך נכון, יהיה נכון לתת לזוגיות הזאת זמן מתאים ורק אח"כ לקבל החלטות מסוג אלו.

דבר שרצוי לחדד: את כותבת שאת מצד אחד צריכה ספייס ממנו, ומצד שני כשהוא נותן לך את הספייס הזה (יוצא לסידורים) את נפגעת ומתעצבנת. נשאלת השאלה מה קורה לך שם במצבים האלו, שבהם את לבד, בלעדיו, מדוע קשה לך ברגע הזה.. הרי את צריכה את המרחב.

לשאלתך, יתכן ואתם נמצאים במקומות שונים בקשר, אך שם למעשה רוב הזוגות נמצאים - אם נגלה את האמת. הם בכל זאת מסתדרים, כיוון שבדינמיקה זוגית לא ניתן יהיה לצפות ששני בני הזוג יהיו באותו מקום ובאותו שלב. יתכן וצד אחד ירגיש משהו שצד אחר עדיין לא, בדגש על "עדיין" לא. ולכן, ההצעה של להמתין ולבדוק איך את מרגישה בהמשך הקשר- עומדת בעינה גם פה. לבדוק מול עצמך בחודשים הקרובים, האם את יכולה "להגדיר" את הרגש כ"התאהבות", כ"אהבה", כמישהו שאת רואה איתו עתיד.

בהצלחה רבה,