תחושה של משבר באמון

תתפלאי, מישל, אבל יש לי טענה כלפייך: את מעידה על עצמך שאת "מתחקרת אותו" "ממש מוציאה ממנו", ומאוד יתכן שהנבירה והחיטוט הזה בעברו מאוד לא נוחים לו, ואז יש לו נטייה לזרוק לך פירורים, חצאי אמת או שקרים קטנים, רק כדי להפסיק את שטף השאלות. ואז כאשר את תופסת אותו בחוסר דיוקים את נעשית יותר חשדנית וטון הדיבור שלך נעשה יותר חקרני ומאיים לגביו והוא אפילו מעדיף לריב איתך מאשר לחשוף בפנייך את האמת.
אז כבר בתיאור שלך את צורת התקשורת ביניכם אני רואה בעייה.
יחד עם זאת, אני מסכימה שאת בבעייה: את כבר לא יכולה לסמוך עליו שיספר לך את האמת, ואת לא ממש בטוחה עם מי התחתנת. כנראה יש לו נטייה להסתיר דברים ואף לשקר, והוא למד משום מה לעשות זאת כי זה שרת אותו במובנים מסויימים. אני מציעה לך לעצור את ניהול החקירה בעצמך, לשתף אותו בכך שקשה לך עם התופעה הזאת וכי מאוד חשוב לך שייווצר ביניכם אמון, ולשאול אותו אם יש לו הצעה מה לעשות עם הבעייה. יש אנשים והוא כנראה כזה - שמאוד קשה להם לחשוף על עצמם דברים שהם תופסים כשליליים. זה מעיד על חוסר בטחון, על הערכה עצמית נמוכה, הזקוקה כל הזמן לאישורים של האחר. אני חושבת שהוא זקוק לעזרה, ויתכן שעליו להיכנס לטיפול פסיכולוגי. אם הוא יסרב, נסי להביאו לפחות לייעוץ זוגי קצר, כדי ליצור מקום יותר בטוח במסגרתו הוא ירגיש מוגן לחשוף דברים.
הערה חשובה: חשוב מאוד לטפל בבעייה מסוג זה מוקדם ככל האפשר, כדי לא להסתבך בשקרים לרבות בהיבטים הכלכליים. נתקלתי כבר בזוגות שאחד מבני הזוג הסתיר כל מיני צרות והסתבכויות מפני השני, מחשש לביקורת, והשקרים רק הלכו ותפחו, ואיתם גודל הבעייה.

דורית היקרה,
אני מתייחסת לעניין שאמרת שיש לנו בעייה בתקשורת וזה מתחלק ל-2:
1. מאז שהכרנו ועד היום תמיד דיברנו על דברים, ליבנו עניינים שהיו ולמעשה לא היו לנו כמעט חילוקי דיעות או ריבים. היתה הבנה וכו' הקשר לא מבוסס על סקס או על אינטרסים הוא מאוד מאוד עמוק וכך שנינו מרגישים.
אבל -
2. כאשר אני חופרת בעומקו של עניין אני בעצם שמת ליבי לעובדה שאני בעיקר זו שמדברת, זו שנפתחת, זו שיוזמת שיחות. ובעלי הוא מאוד מאוד סגור!!! הוא מקשיב לי תמיד ומשתדל (כמוני ביחס אליו) לרצות אותי ולהבין אותי וכך היה עד היום.

היתה לנו שיחה אתמול בבית קפה לאחר התפרצות חזקה ביותר ושאלתי אותו למה הוא לא עונה לשאלות כאשר אני שואלת, למה הוא לא מדבר ! תשובתו היתה תוך כדי חיוך: "את יודעת שאת אוהבת לדבר יותר ממני." ו- לגבי השאלה מדוע הוא לא עונה לשאלות שאני שואלת הוא התייחס לכך שבדוגמא שסיפרתי לך : הוא לא רואה את עניין האקסיות שלו כדבר חשוב בכלל ולדעתו מיותר לדבר על זה ובעניין המילואים שאינו עושה (השקר שהוא לא באמת לא משרת כי אין תקנים אלא שהוא עשה בעיות) הוא אמר שפשוט זה מה ש"יצא לו".

אני הסברתי לו שהוא מאוד יקר וחשוב לי ושאני אוהבת אותו מאוד ולא משנה מה הוא יספר לי על עברו אני אקבל אבל עדיף להגיד את האמת מייד ולא לסלפה. ו-כן, אולי לא עשינו זאת מספיק לפני הנישואים אבל חשוב לי לדעת את עברו כפי שאני חשפתי בפניו הכככלללל!!!

כאשר דיברתי על הנושא של ייעוץ נישואים הוא שלל אותו על הסף ולא משנה מה אמרתי הוא לא קיבל. אני כעת מנסה למצוא פתרונות אחרים או פשוט לשכנע אותו ...
אני לא טלית שכולה תכלת אני אשה אוהבת, מפרגנת מאוד, אכפתית, לבעלי אין חסרים לא באוכל ולא במין (לגמריי לא!!) אבל אני מודעת לכך שיש לי חסרון בעייתי בקשר וזה הפחד המתמיד שלי שיעזוב אותי ועל כן אני נוטה להתקפי זעם. כמה שהוא אומר לי שהוא אוהב אותי ולעולם לא יעזוב אותי אני מגיעה לזה (רק לאחרונה). אני מטופלת אצל פסיכולוגית (הרבה מגיע גם מדברים שראיתי בבית) ואני לא רואה איך העניין הזה נפתר!!!



סיימנו את השיחה בחיבוקים ומילות אהבה.
שנינו מרגישים רע עם מה שקרה אבל יש לנו אהבה ענקית !!!!

אבקש התייחסותך,
מישל.

מישל שלום לך, ראשית, תודה על גילוי הלב. מה שאת מספרת נשמע יותר קל לתיקון ממה שחשבתי קודם לכן, כי כאשר הוספת לגבי התפרצויות הזעם שלך - קיבלתי את ההסבר מדוע הוא לא תמיד חושף הכל בפנייך. קשה לו התגובה שלך, ומכיוון שכתבת: "התפרצויות" - יש להניח שזה מגיע באופן בתי צפוי מבחינתו ובלתי נשלט מבחינתך, ולכן כדי להימנע מכך עליו להיות זהיר איתך, כמו ללכת על קליפות ביצים איתך, לא לעורר תגובות קשות שהוא מתקשה להתמודד איתן. אז הוא מחליק קצת את האמת, או מסתיר מפנייך דברים. הפתרון טמון בהצלחה שלו לא להיות כה מושפע מתגובותייך ולא להיבהל מהן, אלא להישאר עם האמת שלו, יחד עם העובדה שאת נמצאת בטיפול בתופעה הזאת.