בגידה

שירה יקרה! נושא הבגידה תמיד יהיה ברקע ויעיב על היחסים ביניכם, עד שתלבנו ביניכם את הדברים ותנקו את השטח. לבן זוגך קשה מאוד לסלוח ולשכוח וגם את סובלת מכך. למען חיים משותפים ומאושרים אתם חייבים קודם כל לדבר על הכל בפתיחות ולא "לטאטא מתחת לשטיח". רק אם תצליחו להתגבר על משקעי העבר יש איזשהו סיכוי לבנות חיים זוגיים תקינים, אחרת הנושא יצוף מחדש בהזדמנויות שונות ובעוצמות שונות ולא יניח לנפשותיכם. אם על נושא כה מהותי ביחסים שלכם אתם לא מסוגלים לדבר, איזה סיכוי את רואה ליחסים שלכם בעתיד ?

היחסים שלנו מעולים מכל הבחינות. קשר בריא מלא בהבנה הקשבה זרימה עזרה.אין כל רע במה שיש לנו כיום. ואנו רואים את עצמנו מתחתנים ונשואים הרבה שנים ביגלל ההתאמה הזו, בהחלט מצאנו את "הבעל"/"האשה" שתמיד רצינו אני רואה בו דמות אבהית ליילדיי ובעל נפלא ותומך ונאמן לחלוטין!

הסיבה שהחלטנו לחזור כי הרגשנו שזה זה. ויש על מה לעבוד כי אנחנו רוצים את הקשר הזה ויהיה ממנו רק טוב. ואכן כך עבדנו על הקשר והשקענו בו ורצינו אותו ואנחנו זוג ממש טוב היתי אומרת אפילו, הבעיה היא שחזרתנו לא היתה מלווה בהתמודדות כלשהיא עם הדבר שקרה, אני ניסיתילהדחיק על מנת לשכוח והוא אכל את עצמו עם הצורך לדבר על הנושא . ופשוט המשכנו הלאה בנינו מערכת יחסים טובה בריאה ונאמנה עם המון הערכה לאחר.
הבעיה היא "ההצפות" הפתאומיות הללו .זה בא והולך. אנחנו אנשים שונים ,אני מהסוג "מה שלא יודעים לא מפריע" , שיטתי היא הבלגה והדחקה ולא התמודדות עם המצב ורק כך הדבר עובר אצלי ואילו הוא נורא מחושב ושקול ויש לו את הצורך לשפוך לי כשצף לו ואחרכ הוא נירגע , וכאשר הוא מספר לי הדבר מציף אצלי לכמה ימים אני שקועה בדבר ואחרכ שוב ממשיכה את חיי. ולאחר שהוא שופך אצלי את ריגשותיו הוא ממשיך הלאה. זה אינו דבר שמהוה איום על הקשר אך זה מיטרד לעיתים. אנחנו מדברים מעט ווממשיכים הלאה ולא מוצאים פיתרון לדבר..

היי שירה,
אני חושבת שמה שקרה לכם הוא די טבעי. הבגידה היתה מאוד מכאיבה עבורו, ואולי לך זה היה מפחיד לגלות בעצמך את עצם ההיתכנות של בגידה. זה צף ועולה משום שיש נושאים בלתי סגורים, וגם בלתי מובנים לשניכם, בעיקר לבן זוגך, והם מציפים אותו בדאגות כלפי העתיד המשותף. מכיוון שאת מספרת שעבורו זה חשוב לשוחח וללבן נושאים ולשפוך את רגשותיו, ואילו התגובה הטבעית שלך היא להבליג ולהדחיק ולעבור הלאה, הנושא הזה מהווה בשבילכם סוג של "מבחן אש". דרכו אתם בוחנים את התקשורת שלכם ולומדים אחד את השני. את אומרת שזה מהווה מיטרד, ושאינכם מוצאים פתרון לדבר, ומה שאני חושבת שיש סכנה שצורת התקשורת הזאת, שאינה כל כך אפקטיבית, תתקבע, וכאשר יעלו על הפרק נושאים בעייתיים בעתיד - הוא ירצה ללבנם ולדסקס אותם לעומק ואילו את תעדיפי להימנע משיחות.
לכן, אני מסכימה עם יהודית, שצריך לעשות משהו עם הארוע ולא לעבור הלאה. גם בגלל התוכן המדאיג של ארוע הבגידה (בני זוג שנבגדו פעם אחת חוששים מאוד שזה יקרה עוד, שזה משהו באישיות של הבוגד), וגם בגלל צורת התקשורת שלכם סביב המשבר הכי גדול שהיה לכם עד כה, חשוב ללמוד דרכים אחרות לנהל ביניכם "שיחות קשות" - כי סביר להניח שכל אחד הגיע עם סגנון מן הבית שלו לגבי מה ואיך עושים עם ארועים בעייתיים, ורצוי ללמוד גם דרכי תקשורת אחרות, יותר נעימות. ויש.