צריכה עצה לזוגיות טובה.

שלום לך חסוי,

בהחלט המצב שאת מתארת הוא לא מצב מתאים להיכנס לחתונה איתו. אני חושבת שאת צריכה לעשות איזה "עצור" גדול בראש ולהחליט שכך לא תראה הזוגיות שלכם לפני החתונה, וגם לא אחריה בוודאי. יתכן וה"ילדה" עליה הוא מדבר אשר משתמשת בקללות, בחוסר סבלנות - מפריעה לו מאוד להראות לך את הרגשות שיש לו אלייך. זה לא אומר שהם אינם, אלא שהוא מנטרל את ההבעה שלהם כיוון שאינו חש ש"מגיע" לך.

יתכן והלחץ לקראת החתונה וגם המגורים ביחד, והכל "ביחד" עושים את שלהם וקשה לכם להסתגל להכל, בו זמנית. יש לדבר על זה ולנסות לנפות את הדברים - מה הסיבות שאתם רואים שיכולות להביא למצב הנוכחי, ומה עושים הלאה, מה לומדים ולוקחים על עצמנו כדי להמשיך הלאה בצורה יותר רגועה.

כשאין דיבור של כבודו ויחס שווה, כשאחד מרגיש שהוא מעל השני, אין סיכוי לדבר. כשאת מגיעה בצורה שהוא שווה ערך אלייך, שאת מכבדת אותו והוא "בראש מעיינייך" הוא קולט את היותך "אשה" ופחות "ילדה", רואה בך אדם בוגר שלוקח אחריות על הקשר. אל תרגישי שאת זאת "שמתקפלת", אלא להפך- את זאת שמצילה את הקשר, ואת זאת שבסופו של דבר תוכלי להבנות את הדרך לחתונה, רגועה, בריאה וטובה עבור שניכם.

החתונה למעשה היא הצעד הראשון למיסוד הקשר באופן רשמי. הדרך חזרה ממנה אינה פשוטה ולמעשה לא היינו מתחתנים אם היינו יודעים שיהיה לנו רע. כדי שזה לא יקרה, וכדי שבכל זאת תרגישו שאתם באמת שם אחד עבור השניה, זה חייב להתחיל עכשיו: לדבר בכבוד, להבטיח שלא מקללים ולא מזלזלים. לדבר על מה שמרגישים ולמצוא ביחד פתרונות כאנשים בוגרים. אחרת, אין מה להתחתן.. פשוט כך. אני מצטערת שאני אולי מעט בוטה, אך חשוב לי להדגיש כי המונח "קידושין", שהוא מקדש אותך ומבדיל אותך מכל האחרות להיות אשתו, ואת מקדשת אותו לבעלך- אין גבוה מזה, אין חשוב מזה, ולכן הכבוד הוא המעלה הראשונה שיש להשיג בקשר בינאישי.

בהצלחה רבה,

תודה רבה על העצה, אני אקח לצומת ליבי ואנסה ליישם אותה.

תודה :)