מדוכא מהחברה

תום שלום,

ממה שאתה כותב נשמע שדיברת אתה יפה בכך שציינת שאתה אוהב אותך ומערכת היחסים אתה חשובה לך.

כעת יש זמן לבחון מה עתיד היחסים בזמן ששניכם מתחילים בקרוב את שנת הלימודים
ואני מעלה כאן נקודה למחשבה, האם אפשר לחשוב יחד על התארגנות שתאפשר את אותו "ספייס" מחד ומאידך, לאפשר לשניכם להיות ביחד בזוגיות, כל זאת, בהנחה שהרצון הוא הדדי.
כלומר, שאתה לא נשאר בחוסר שביעות רצון מכך שהיא באוניברסיטה כל השבוע ואולי יהיו לה תכניות בסוף השבוע ושהיא תרגיש שיש לה די זמן להשקיע בלימודים (=כמובן שגם לך יהיה הזמן לכך). ומאידך, הזמן שלכם לזוגיות.

על מנת להגיע למקום הזה, אתם צריכים להגיע להחלטה שאתם רוצים לתת הזדמנות לקשר, תוך תקשורת פתוחה ביניכם, תוך שילוב הקשר בזמן הלימודים שלכם.

על כל זה כדאי לדבר ביחד. אני לא יודעת מאיזה מקום היא מרגישה שהיא זקוקה ל"ספייס" וזה יכול לבוא מסיבות שונות. האם נפגשתם בתדירות מאד גבוהה והיא מרגישה שהיא זקוקה בשלב הזה מעט להאט הקצב? האם לא פשוט היה לחזור מחופשה יחסית ארוכה בארה"ב? משהו אחר?

בקשר, חשוב מאד הביחד, אולם חשובה גם הנפרדות, היכולת לשהות גם בנפרד (חברים, תחביבים ועוד, אשר אינם סותרים את האהבה ואת קיום הקשר הזוגי).
כאן אתה מציין שינוי בקשר. יתכן וכדאי בשיחה ביניכם לשוחח על שינוי זה, אולי משהו בדינמיקה השתנתה?

אני הייתי מציעה לך להתחיל את שנה"ל לדעתי גם ההשקעה בלימודים, היכרות עם חבר'ה חדשים, יטיבו אתך, אם הקשר חשוב לך, אפשר לנסות לתת לו הזדמנות ולשוחח על הקשר ועל כיצד לקיימו בזמן שאתם אוביקטיבית יותר רחוקים וכן עסוקים בלימודים + שאר מחויבויות לאוניברסיטה ולראות מה מתפתח.

יכול להיות שזה יעשה לכם טוב להיפגש בסופי שבוע ולשוחח טלפונית. אם קשר זה לא יחזיק, כנראה שהיעוד שלך יהיה לקשר אחר, עם הכאב שבדבר ואני לגמרי מבינה.
כך לפחות תדע שעשית מה שיכלת לשמר את הקשר וזו גם הרגשה שעשויה להקל..

אני מאחלת לך שנת לימודים מוצלחת וכן הצלחה בדרכיך גם בקשר שחשוב לך.