משבר קשה בנישואים

שלום לך מאי,

כואב לקרוא את מה שעובר עלייך. לפעמים היינו מצפים שבן הזוג שלנו יכיל אותנו , וכמובן הציפיה היא שדווקא ברגעים הקשים האלו- הוא יהיה שם, יבין ויגיד את המילה הנכונה.

לצערי זה לא תמיד כך, ואולי אפילו לרוב זה לא כך. לא פעם בן הזוג נבהל מאוד ממצבים שבהם האשה (או הגב) לא מתפקדת. הבית כבר לא בשליטה, הכל קורס, נוחת וחסר פרופורציות. האשה נמשלת לדבר הזה, היסוד החזק הזה שמחזיק את הבית, את הילדים ואת התנהלות הבית הכוללת. כשהאשה בדיכאון, מסתגרת, מצטמצמת, לא פעם הגבר חסר שליטה- ולא יודע מה לעשות מכאן ואילך.

אני מניחה שזה חלק ממה שעבר עליו. לפעמים התסכול והיאוש הזה לחוות אותך ככה (ולא באשמתך, כרגע אני מדברת עליו), הוא כ"כ קשה, שההתמודדות באה בצורה הפוכה- במקום לעזור, לתמוך ולתת כלים- הוא כועס, אדיש, עצבני ולא מגיב. אולי בתוך תוכו הוא מצפה ש"תתנערי" מזה.. שתתעוררי. מה שהוא לא יודע, שכשאדם נמצא בדיכאון- לא יעזור הכעס וחוסר ההכלה, מה שיעזור זאת רק העזרה והטיפול שאותו אדם זקוק לו.

בשלב זה אני מציעה לך לגשת באופן אישי ליעוץ אצל מטפל/ת זוגית. שם תוכלי לקבל כלים, עבור עצמך בשלב זה- מה הכיוון, מה ניתן כרגע לעשות, מה עוד אפשר להשיג דרך התקשורת העכשווית איתו ומה אולי יותר מאוחר. את חשה לא מוכלת כנראה הרבה זמן, וזה לא דבר פשוט. הייתי מציעה לך, לאוד זאת, לחזק קודם כל את עצמך ולהתייעץ באופן מסודר, ואח"כ לבחון מהם הכיוונים, מהן האפשרויות.. איך ניתן לגשת אליו ולגייס אותו לתקשורת נכונה.

בהצלחה רבה ושנה טובה,