במשבר רציני

לילך שלום,

את מתארת סיטואציה משפחתית מאד לא פשוטה...
האם המתיחות במשפחה היא על רקע עדתיות בלבד? חוסר טקט מצד אביו של בעלך? לכאורה אומר בהומור אך ההומור שלו פוגע.

המחשבה הראשונה שעולה לי זה ראשית כל, את ובעלך צריכים להיות יד אחת ומאד חזקים בזוגיות שלכם למול כל הסיטואציה שחוויתם באירוע יומולדת זה בפרט ולמול כל סיטואציה עתידית או מה שאת מתארת, שחוויתם דברים דומים בעבר.

עליכם להחליט שעניינים עדתיים אינם מפריעים לזוגיות שלכם.
אני מאד ממליצה לכם לשוחח ביניכם על הקשר ביניכם. מה מפריע לכם כיום?
מה חשוב לכם לשפר היום? מה טוב לכם בזוגיות?

ומתוך המקום הזה, לצאת למקום מחוזק יותר כיחידה זוגית, גם מתוך מקום שלכם כזוג (שהוא מקום מאד חזק שממנו אתם משדרים חוזק ואחידות לא רק למשפחה, לאבא, לאח ולכל גורם אחר - כולל גבולות) אלא מתוך מקום שהשפעה כזאת לא תהיה על בנכם. שאדם הוא אדם באשר הוא אדם. עירקי כאשכנזי כתימני ככל עדה והרשימה עוד ארוכה...

וחשוב שגם בנכם יקבל את החינוך הזה לסובלנות, לאהבה, לחמלה, לאהבת הבריות והזולת.

מכאן נקודת הפתיחה.

מה הלאה? אם את ובעלך יכולים לשבת . ולשוחח על כך, ללא טון מאשים או שיפוטי, מתוך הבנה שכל צד נושא עמו את פגיעותיו שלו. לעיתים אין זה פשוט לפתח אמפטיה כשאתה מאד כועס ומוצף. אך זה יכול להיות לכם ככלי בתוך הזוגיות, אותה יכולת להיות ולשהות "בנעליו של באחר" ולפתח מקום של חמלה (=חמלה אינה רחמים) אם כי מקום שמנסה להבין מהיכן הצד השני פעל, לעיתים ממקום של לחץ, מחוסר אונים.
אפשר יותר להבין ולתקשר אחד עם השני.

משם אני לא בטוחה עד כמה אתם אחראים להשלים בין שאר הגורמים.
אתם יכולים לומר שאתם מגנים כל מקום של אפליה או שיחה בין דתות (אפשר להימנע אף משימוש במילה "גזענות" כדי לא לעורר בצד השני "אנטי"). זה לא "אישייו" מבחינתכם (בתנאי שזה אכן כך).

ולתת לצדדים להירגע.

כאשר הצדדים נרגעים. ניתן לשוחח, אני לא יודעת עד כמה ניתן לשנות שם דפוסים של האב של הבעל, אך בהחלט לומר שזה נושא שלא עולה "לשולחן" מבחינתכם.

האם את שמה לב מתי הוא מעלה את הנושא הזה? במקרים ספציפים?
בדר"כ אדם שיש לו צורך "להוריד" או להשפיל בכל צורה שהיא אדם אחר, חש מושפל בעצמו.

אני יודעת שזה לא פשוט, אך החשוב מכל הוא שאת ובעלך איתנים בדעתכם ובקשר שלכם בהיבט הזה ובהיבטים האחרים בזוגיות שלכם.

מאחלת לכם בהצלחה,

בברכה,

תודה על התשובה המהירה

ניסינו לדבר עם האבא על דברים שמפריעים לנו בהתנהגות שלו אבל זה קיר חסום,
לא מעניין אותו מה אני או בעלי אומרים ואיך זה ישפיע על הילד
הוא ככה ולא מוכן לשנות ולהשתנות למרות הבקשות וההסברים
ובעלי מצידו אומר ככה הוא תקבלי את זה הוא צוחק, את רגישה מידי..
הנושא הדתי מאוד מאוד דומיננטי גם אצל האבא וגם אצל בעלי

מה נדרש לעשות במקרה כזה שמדברים ושום דבר לא עוזר?

לילך שלום,


בזוגיות, אנחנו חשופים גם לאנשים שבאים איתנו באינטראקציה, בוודאי עם אנשים הקרובים אלינו, משפחה, חברים וכו'. שלא תמיד ניתן להימנע לגמרי מקשר איתם ולעיתים לא ניתן לשנות את התפישות שלהם ואת המחשבה שלהם או איך הם מביאים את עצמם, אף אם זה לא נראה לך מתאים ואני מבינה אותך.

יתכן ואבא של בעלך בא עם תפישות מהעולם שלו, מהתרבות שמביא אתו מהעבר, מהבית, לא ממקום רע דווקא, אלא ממה שמוכר לו. יתכן שיש לו סוג של חוש הומור שהוא לא מתכוון להרע לכם, אך מה שיוצא בפועל הוא פוגע ומכאן להתחיל לשנות אותו זו בהחלט משימה לא פשוטה ואני מבינה שניסיתם לשוחח אתו על כך.

על כן היה חשוב לי בתשובתי לקחת את זה למקום של הזוגיות שלך עם בעלך.

איך אתם מתקשרים ביניכם?
האם את מרגישה שבעלך מבין אותך? את מבינה אותו?
אתם מצליחים לדבר על מה שמפריע לכם? (לא רק בנושא שהעלית לפורום).
כשאני מעלה את הדברים האלו אין כוונתי שזוג צריך להסכים ב- 100% על כל דבר.
זה בסדר אם יש חילוקי דעות, מה שכן חשוב שזה לא מפריע להתנהלות הקשר ביניכם.
כאן את מתארת שכן מפריע.

איך הייתי ממליצה לך בכל זאת לנהוג?

קשה לדעת דרך הפורום עד כמה האבא באמת מפריז בהתנהגותו ועד כמה יש לו חלקים אחרים אשר באים לידי ביטוי ואפשר לחזק אותם...
האם כשנישאת לבעלך עלה כל נושא הדת והעדתיות ביניכם?
האם יש גם פער מבחינת מסורת ודת ביניכם (מעבר לעדה)?
כוונתי למנהגים/שמירת שבת/אופן ניהול חגים ועוד...
יתכן ויש על מה לדבר היום ולבחון את הצרכים שלכם היום כזוג. ולבדוק איך אתם מתמודדים היום כדי ששניכם תרגישו טוב.

מחד, שאת תוכלי להכיל שם את האבא ותביני שאילו האם חלקים שלו בלבד. הם לא שלך....(מה שנקרא "לעשות הפרדה "מה שייך אליו מהמקומות שלו ומה שייך אלי")


ומאידך, שבעלך יבין מה את חווה.

אם תצליחו להגיע להבנות ביניכם אף שבעלך מושך יותר לכיוון שזה חוש ההומור של אביו אך יהיה מוכן להיות קשוב לך למען בנכם ולמען התא הזוגי והמשפחתי שלכם, תוכלו מכאן לפעול.

המטרה היא לא לשנות את האבא. מקסימום לצמצם את התנהגותו בכך שיראה שאתם לא מייחסים חשיבות/הוא לא מקבל מענה על אמירותיו המכעיסות. (שזו גם אופציה להתמודדות - לא לענות ולהעביר נושא)....אולי הוא בסוף "יצנן את התנהגותו....." "ישחרר"

מאחלת שוב בהצלחה

בברכה,