משבר נוראי, באשמתי...

דידי שלום,

אני מבינה לגמרי את המצוקה שלך.

יש כאן שאלה אם מה שבעלך נחשף אליו היה "טריגר" (זרז) לארוז את התיק על דברים שהצטברו קודם (הקשיים שעלו בזוגיות שבעטיים גם הלכתם לטיפול).

זה נכון לא ללכת לאותו מטפל (שהמטפלת של בעלך לא קיבלה אותך לטיפול פרטני במקביל אליו) אלא אם כן מדובר בטיפול זוגי כמובן.

כאן עולה שאלה - האם שקלתם ללכת לטיפול זוגי?

מה שקרה הוא שאותו בחור ששלחתם הודעות אחד לשנייה למעשה החזירו לך ריגושים שככל הנראה היו חסרים לך בנישואין, אין זה אומר שלא ניתן להחזירם כמובן.

בנישואין יש עליות וירידות וחשוב "לתחזק" כמה שזה נשמע מכני, מערכת זו כמו כל מערכת אחרת.

וכאן אנחנו מגיעים באמת למה אפשר לעשות עכשיו.

הייתי בוחנת עם עצמך, בפרט שאת מציינת שאת עדיין בטיפול וזה טוב, מה חשוב לך? האם את רוצה לחזק את הקשר עם בעלך? האם את מוכנה לעבוד על הקשר שלכם? האם את מוכנה לקבל את זה שהיו קשיים ויכול להיות שאם תעבדו על הקשר יהיו דברים שיחזרו, גם אם בעלך נפגע כי היה לך חוסר חשק לאינטימיות וכו' (ללא שיפוטיות כמובן, אנחנו בוחנים כעת מצב). חשוב ראשית לדעת - אם זה הפחד להיות לבד או רצון אמיתי לשקם את הקשר ולהיות אתו על המשתמע מכך.

כמובן חשוב לבחון היכן עומד בעלך כעת, האם הוא מוכן לגייס כוחות ולעשות עבודה משותפת ?

יתכן שהוא פגוע מהאירועים האחרונים אך יתכן ואם תבואי עם מסר שחשוב לך לתת הזדמנות (בהנחה שאת באמת רוצה כזאת) ולהיות כנה ולהבין שהוא נפגע ולא היה פשוט ואת רוצה לעבוד על הקשר, הדרך שאני רואה היא דרך טיפול זוגי - ביחד,
לא דרך טיפול פרטני כל אחד לחוד.

בטיפול זוגי שניכם ביחד נוכחים (תרתי משמע) עם כל כולכם ומדברים על הזוגיות שלכם, על האכזבות, החששות, הפנטזיות, העתיד, העבר, על הכל ומשם ניתן להתחיל לעשות עבודה.

משבר יכול לקרות אצל הרבה מאד זוגות אשר מצליחים לשקם את הקשר ואף לצמוח ממנו.

את יכולה גם, אם את מרגישה לנכון, להראות לו את התשובה שלי בפורום.

מאחלת לך הצלחה,

קודם כל - תודה.
לצערי, בעלי כל כך נעול ופגוע כרגע שאין מה לדבר על ייעוץ זוגי.
המטפל שלי הוא מטפל זוגי, והפגישה הראשונה איתו הייתה של שנינו יחד, אך בעלי החליט שזה לא מתאים לו (מה גם, שהיה עדיין בטיפול הפרטני שלו).
והמטפל שלי אמר שזה לא נכון לעבור שני טיפולים במקביל.
אז אני המשכתי ללכת אליו לבד.
אני מבחינתי מוכנה לעשות הכל כדי שלא לפרק את המשפחה וכדי לעבוד על הזוגיות. כך גם אמרתי לבעלי, אך כנראה שאין בליבו כרגע מקום לסלוח לי...
אני ממש מתפללת לאלוהים שגל יפתח את ליבו אלי. ובמקביל מאוד משתדלת להעביר לו כמה שאני אוהבת אותו וכמה שאני מתנצלת... באמת! בהודעות לנייד וגם מדי פעם מולו... בינתיים הוא לא מוכן להקשיב.
נראה מה יהיה....

תראי, טוב עשית שהמשכת את הטיפול לבד, עדיך אף אם אין טיפול זוגי, ללכת לבד על לא ללכת בכלל. כי בכל זאת ניתן להתבונן בתוך התהליך גם במה שאת עוברת.

נותר באמת לראות מה יהיה בהמשך, אני ממש מבינה אותך שמאד לא פשוט להיות בתקופה כזאת ועל כן בהחלט כדאי להמשיך בליווי המקצועי.

שמעתי על לא מעט זוגות שהייתה להם פרידה זמנית וחזרו.

כמובן חשוב לא להישען על מחשבה זו בלבד. מה שכן הייתי משדרת אם את משדרת לו משהו, הוא פחות אמירות כמו "אהבה" ו "רוצה אותך" וכו' (שעשוי להיתפס כסיסמא).. אלא יותר הולכת לכיוון שאת מבינה מאד את הפגיעה שלו ואז מכניסה את המקום של המשבר, וכן את האהבה שלך והאמונה שלך שאתם יכולים לשקם את מה שקרה לכם ולצמוח מזה....

יתכן מאד שאת עברת עכשיו איזה הלם כשהוא קם והלך וזה עורר אותך מאד מבחינה רגשית שלמעשה את לא רוצה באמת לפרק את מה שיש ביניכם והוא לא מובן מאליו.

אני מקווה שתצליחו לאחות את מה שקרה ביניכם ותצמחו משם ומאחלת לכם רק טוב ואם כך תמשיכו ממליצה על תהליך של טיפול זוגי.

בברכה,