מתי מחליטים ללכת הלאה?

שלום עצובה,

נשמע בהחלט לא פשוט מה שעובר עלייך.

שנתיים זה בפירוש זמן רב עבור זוגיות שנמצאת במשבר, ואני מניחה ששכבה אחרי שכבה הגעתם למצב בו אתם לא יוצאים מהלופ של ריבים-צעקות ליד הילדים וקשיים מסביב.

אני מבינה שאינו רוצה טיפול וזאת אולי התנגדות טבעית מצד צד כועס- לא רוצה ולא רוצה. זה בסדר כרגע להיות במקום כזה של כעס, שכן גם עבורך לא קל ובוודאי יש לך תחושות שמלוות בתסכול ובכעס.

בשלב ראשוני הייתי ממליצה שתפני ליעוץ עבור עצמך בלבד. זאת כדי לקבל מעט כלים להתמודדות ראשונית עם המצב, כדאי שהוא ידע בשלב מסוים שאת לוקחת את היעוץ הזה, ולו בשביל הסיכוי הקטן שהוא ירצה מתישהו לחשוב על זה ברצינות ולהצטרף. בתוך הטיפול הזה את תרגישי לבטח יותר מוכלת ותדעי להסתכל על התמונה בפחות אמוציות, ואז זה יהיה פשוט יותר להערכתי.

כרגע אני חשה כי המצוקה שלך גבוהה וכי עלייך להתמודד עם זה יותר לבד (חברות יכולות לחזק, אבל טיפול יכול לקדם בסופו של דבר) ולכן אני ממליצה בכל זאת לגשת למישהו שיכול יותר לסייע ולהסתכל על התמונה מעוד זוויות. יתכן ואם תצליחי להגיע הביתה עם כלים מסוימים של התמודדות- בעלך יחוש זאת ויגיב לכך אחרת מבעבר.

יותר מאוחר , תוכלי גם לדון עם המטפל לגבי השאלה מה עושים עם הזוגיות. כרגע אני מעריכה שהמוקד הוא לסייע לך.

בהצלחה,