זוגיות

אז האם זה נורמלי שאני לא רוצה בגיל כזה אהבה???על מין אני כן חושבת...אבל זוגיות,אהבה ..לא.

התשובה היא כן! את נורמאלית בהחלט - המחשבות שלך טבעיות בפרט לגיל הזה, את כבר לא ילדה ומן הסתם יש לך רצונות ושאיפות משלך ואת לא רואה איך זה מסתדר כשתצטרכי לחלוק את חייך עם אדם נוסף יהיה אשר יהיה,
אבל יש לי בשורה טובה בשבילך - זוגיות טובה אמורה לשדרג ולשפר לך את החיים ולהעצים את האישיות שלך!
כשיגיע הזמן והוא יגיע...תרגישי שאת הולכת להרוויח מהקשר הזוגי ואז יהיה לך יותר קל לדלג ולהעביר את כל החששות וממצב של חשש להיכשל תמצאי את עצמך אומרת "איך" ו"מה" אני עושה כדי להצליח.
בהצלחה

שלום וסליחה על העיכוב,

אני דווקא כן חושבת שצריך לשאול שאלה- מדוע אינך מרגישה צורך כזה. האם יש חשש ופחד סביב הנושא? מה המודל הזוגי שגדלת עליו? האם זהו מודל של "כישלון" בעינייך ולכן את חוששת להיכשל? בנוסף, איך את תופסת קירבה, חיבה, אהבה? האם את חשה כי זה עלול להחריב לך את הפרטיות..? את הגבולות?

אני ממליצה לבחון עם עצמך את השאלות האלה, ולבדוק האם את באמת חוששת ממשהו, או שפשוט זה לא הזמן וכמו שבני אומר - תני לזה את הזמן. כי זאת גם אופציה - רק חשוב לשלול גם אופציות אחרות.


בהצלחה רבה,

העניין שגם אני לא מרגישה בצורך "להיות עם בן זוג" אפילו לא באופן ממוסד. בגיל כזה אנשים חושבים על אהבה ולהיות עם מישהו, בדרך כלל אם אני לא טועה
אז אני לא חושבת שאני רוצה, וגם יש תמיד פחד ..המודל הזוגי שגדלתי עליו הוא כשלון מוחלט, שבעיקר נגרם בגלל אמא..זה מה שיותר מפחיד אותי "שיהיה לי את הטבע שלה"
מה הכוונה בלהחריב את הפרטיות?

הי שוב,

אתחיל מהסוף- "להחריב את הפרטיות", התכוונתי, שיש בינינו אנשים שכ"כ חשוב להם האינדיבידואל שלהם והזהות העצמית שלהם, שאינם רוצים קשר, כי בתוך קשר אתה חייב לתת מעצמך, לוותר על הרצונות שלך, לראות את האחר ואין תמיד מספיק "מקום" רגשי לחלוק את החיים עם עוד מישהו. לזה התכוונתי.

מעבר לזה, לגבי מה שכתבת: הכישלון ההוא שאת מדברת עליו והחשש לא להיות כמו אמא שלך עם הטבע שלה וההתנהלות שלה- זה ה"בינגו" שלנו בסיפור. כי אין מצב שההתנהלות והדפוסים שלה שאת חווית כילדה, כנערה, כמתבגרת וכיום כאשה- לא משפיעים על ההחלטות שלך. כולנו מושפעים ממה שראינו אצל ההורים שלנו, כולנו. זה לא פוסח וזה טבעי שתחששי כ"כ. זה ברור שתנסי להגן על עצמך ולא להיות בקשר, כאשר כל קונוטציה לזוגיות מעוררת בך תחושות ומחשבות על כישלון ועל רצון לברוח מדפוסים שגדלת עליהם.

ולשורה התחתונה- אני לא חושבת שניתן לעשות הוקוס פוקוס ולגרום לך פתאום להיות בקשר. כמובן שזהו תהליך שאת צריכה לעשות עם עצמך. מספר דברים:
1. לברר עם עצמך אם את בכלל רוצה להיות במקום כזה, של "לרצות קשר", מתאים לך להיות במקום הזה? מפריע לך שאינך רוצה קשר? יפריע לך בהמשך להיות בלי זוגיות? (אני בכוונה שואלת וזה לא מובן מאליו שכולנו רוצים זוגיות, לא).

2. אם את רוצה לעשות תהליך לשם- הוא צריך להיות בתוך טיפול פרטני עם איש מקצוע. פסיכולוגית או פסיכותרפיסטית שיכולה לעזור לך לנסות לבדוק מה בדיוק החשש ואיך ניתן בכל זאת להביא אותך לנקודה שאת רוצה להגיע אליה (שוב, אם בכלל).

אני חושבת שהשאלה שלך "אם זה נורמלי" היא השאלה שהגעת איתה לכאן, לתכתובת הזאת, ועליה את זקוקה לתשובה. בטיפול את תוכלי להבין למה עבורך, עבור עצמך, זה טבעי ונורמלי שתחושי כך- בהתחבר לילדות שלך ולדפוסים שגדלת עליהם. בטיפול תוכלי לקבל הכלה והצדקה לרגשות שלך ולא לחוש כ"כ חריגה. עם זאת, גם לקבל כלים בטיפול להתמודד עם המצוקות האלה "בשטח", בעולם האמיתי- ולכן יש צורך בתיווך הזה של איש מקצוע.

מאחלת לך הרבה בהצלחה, אני בטוחה שתמצאי את הדרך הנכונה,

העניין הזה, אבל בכל זאת אני מתלבטת.
לא מרגישה ממש בנוח ללכת..
מבחינת עלויות, אם אני חברה במכבי..זה אמור לעלות משהו?צריך הפניה כלשהי?

המון תודה לך על התשובות

הי,

קודם כל תתפלאי כמה אנשים הולכים.. אין מה לחשוש וזאת מתנה אדירה לעצמך. אמנם לא קל להתמודד עם דפוסים שלנו, וכמובן עם מה שהילדות מעלה. אבל אם תזכרי שזה עתיד לעזור לך להבין את עצמך - את לא תאמיני איזו מתנה אדירה זאת וכמה זה יקדם אותך.

לגבי מכבי, אני לא יודעת. אשמח אם טלי תענה לגבי טיפולים מסובסדים. לא חושבת שצריך הפניה.. טלי, אשמח להתייחסותך.

בהצלחה רבה,

KOKA שלום,

בהמשך למענה שעדי נתנה לך, אני אתייחס לאפשרויות של טיפול מסובסד.

חשוב לי לציין שקראתי את השרשור על מנת להבין את המקרה כדי לתת מענה במישור הזה.

אני מסכימה עם עדי לגבי כך שטיפול הוא מתנה לחיים. היום טיפול הוא מאד מקובל, אנשי טיפול גם הם הלכו/הולכים לטיפול (על מנת להבין מה מתרחש בעולמם ולחוות מה זה להיות "בצד השני" וכן לכל אדם יש על מה לעבוד ומה לעבד.....)

כך שזה נורמטיבי ואך רצוי ומומלץ תמיד להתפתח בשיחות טיפוליות וניתן רק להרוויח מהן.

איפה אפשר לקבל טיפולים מסובסדים?

ציינת שאת חברה במכבי -

יש אפשרות של מימון טיפולים דרך מכבי לדעתי בעלות של כ- 160 ₪ לפגישה. (יש מטפלים מצוינים). חשוב כמובן אמון וחיבור למטפל/ת.

שמעתי לאחרונה שניתן לקבל טיפול ב"עמך" מה שהיה פתוח לניצולי שואה, כיום פתוח לקהל הרחב.

מאמינה שיש מקומו נוספים שאפשר לבדוק במנועי חיפוש.

עוד שאלה שאשאל אותך על מנת להציע לך מקום נוסף, אך צריך לענות על קריטריונים מסוימים.

כתבת משהו על דפוסים של אימא שאת חוששת ממה שחווית בבית.
האם אימא התמודדה/מתמודדת עם סוגיה נפשית כלשהי? ואם כן מהי?

אם התשובה חיובית ישנה אופציה נוספת שנפתחת.

במידה וכן השיבי לי ואתן לך מענה היכן ניתן עוד לקבל טיפול בסבסוד.

בברכה,

מניה דפרסיה . היא "קיבלה" אותה מסבתא שלי
אני מאמינה וכמעט בטוחה שההתנהגות של אמא שלי לא נובעת מהמחלה שלה, גם היום שהיא מטופלת על ידי כדורים והיא יציבה בהתנהגותה, עדיין אני רואה דפוס ההתנהגות שלה שאני לא מאמינה שהכדורים או המחלה השפיעו

גם כאשר יצא לי לדבר עם אבא שלי, הוא אמר שגם לפני שהתפרצה המחלה היה לה דפוס התנהגות כזה...אני מאמינה לאבא שלי, למען האמת.
זו אגב עוד סיבה שאני פוחדת מזוגיות, הפחד להיות עם המחלה(חס וחלילה)...ביחד עם עוד מישהו, ואיך זה ישפיע על חיי שנינו

KOKA שלום,

התמודדות עם אימא אשר יש לה התמודדות עם מחלה נפשית אינה פשוטה כלל.

עפ"י מה שתיארת לעדי ומה שאת מתארת כאן, זה מאד טבעי שיש חששות בכלל ומזוגיות בפרט בחיים לצד אם מתמודדת וסבתא מתמודדת עם מחלה נפשית.

יתכן ועולות דאגות - האם אהיה כמו אימא (התנהגות, אופי), דברים שאת "סוחבת" אתך מהעבר, ההווה שחשוב לעבד, איך לשוחח עם בן זוג פוטנציאלי? אין להשלים עם זה בעצמי? (אני מעט מתארת את "הקול שלך" שעשוי להיות קיים) ובוודאי יש שם מקום לעבודה בטיפול, לצד כל התמודדות בחיים בכלל ולקבל את הכילים האלו להתחזקות.

לעיתים לא תמיד יודעים מה ההתנהגות הקשורה למחלה ומה קשור יותר למשהו אישיותי/קווי אופי/התנהגות כללית ולאיש מקצוע יהיה קל יותר להבין.

ממה שהעלית נפתחת בפנייך אופציה נוספת לטיפול מסובסד.

עמותת "אנוש"- העמותה הישראלית לבריאות הנפש נותנת גם שירות יעוץ, תמיכה וטיפול למשפחות. ניתן לפנות לשירות ואין כל צורך בהפניה.

אני מצרפת לך קישור - יש מקומות שבהם הייעוץ מסובסד (עלות מופחתת מקופ"ח) ויש מקומות שאין עלות אך מס' המפגשים יותר מוגבל ויש אופציות לדברים נוספים (את תוכלי לקרוא בלינק המצורף).

www.enosh.org.il

ראי מה מתאים לך, עפ"י אזור המגורים שלך.

אם את רוצה לעשות תהליך טיפולי פרטני, הייתי ממליצה על השירות המסובסד.

מאחלת לך הרבה הצלחה וטוב,

נפשית
מאחר ולאמא שלי יש מגבלה נפשית, זה אמור להנתן גם לי?
אני שואלת הרבה שאלות לפני שאני מתקשרת, כן

הסתדרתי
תודה

KOKA שלום,

אכן כן, יש שירותים בעמותה שמיועדים לבעלי מגבלה נפשית ויש שירותים שניתנים למשפחות שלהם - רובריקה נפרדת (=את).

אני כיוונתי אותך לשירות המשפחות, שאותו מקבל בן המשפחה שיש לו אדם במשפחתו המתמודד עם בעיה נפשית (אם/אב, אח/ות, בן/בת וכו'..)

כך שאת יכולה לפנות לעמותה זו ולקבל שם טיפול מסובסד כבת משפחה לאם מתמודדת עם מחלה.

ראי קטגוריות משפחות.

בהצלחה,

לי להעלות הקישור

כתבי במנוע חיפוש "גוגל" - אנוש ואז תפתחי את "אנוש העמותה הישראלית לבריאות הנפש" ומשם תמצאי את קטגורית המשפחות בסרגל מימין.

בהצלחה,