בעל לא תומך בעת מחלה שלי ושל הילד

נאבדת בקשר שלום,

לעיתים בזוגיות מרגישים: אכזבה, תסכול, חוסר הבנה, צרכים שונים שלא תמיד הצד השני מודע אליהן וחשוב להעביר אותם לצד השני, קרי, לבעלך, בצורה שהוא יוכל להבין מה את חווה, מה חשוב לך, למה את זקוקה.

וכאן אנחנו מגיעים לנקודה שהיא חשובה ופעמים רבות זוגות עלולים להגיע למקומות פחות נעימים:

תקשורת שאינה בונה
האשמות
הטחות האחד כלפי השני/ה

ואז נוצר מצב שהצד השני אולי שומע אך לא מקשיב וכאן יש הבדל משמעותי, כיוון בהקשבה יש אלמנט של תפיסת תוכן מה שנאמר, קליטה שלו, משהו אקטיבי יותר מ"שמיעה של מה שנאמר" ואת זה אנחנו רוצים להשיג בזוגיות.

בוודאי שהדברים אינם אוטומטיים ואף אחד אינו מושלם ולעיתים אנשים מוצפים וכועסים ועוד כהנה וכהנה.

מה בכל זאת הייתי ממליצה לך? יש מקום לבדוק מדוע בעלך תופס אמירות שלך כביקרות ואיך אפשר להפוך אותן לא לביקורתיות, אם כי למה את זקוקה בתוך הזוגיות, בתוך ההורות שלו, בתוך משק הבית וכו'.. לא רק בדוגמאות שנתת, אלא בכלל אם זה קורה בקשר בעוד מצבים.

כאן אנו הופכים את ה"שלילי" ל"חיובי ובונה".

ממליצה לשוחח אתו באופן רגוע כששניכם נינוחים. להחמיא לו על דברים שאת כן מעריכה אצלו. לומר לו מה את מרגישה שאת כן זקוקה (כמו הדוגמאות שנתת כאן) להזמין אותו לומר ולשתף אם הוא זקוק למשהו.

לדבר הדדיות בזוגיות. הוא יבין יותר את רגשותייך.

השפה "אני מרגישה" , "לי יעזור" ,"אני אודה לך אם" מיטיבה יותר מאשר "אתה לא עושה מספיק" ,"לא אכפת לך" וכו'.. (נותנת דוגמאות כלליות). וכמובן הפוך...

מאחלת לך ולבנך רפואה שלמה ושתצליחו לפתור את אי ההבנות בקשר לתקשורת טובה.

בברכה,