תקשורת

שלום נשואה,

נראה שזהו דפוס שלו , איתו את מתמודדת כבר שנים. אני מניחה שהיום וככל שהזמן עובר זה נעשה אף קשה יותר.

האם דיברת איתו על כך ישירות- על המנהג שלו להתחמק, לדחות, לבטל או לא לעשות ולתרום למטלות שבהן את זקוקה לעזרה? לפעמים צריך לדבר ממש על הבעיה ולא להמשיך לבקש.. אלא לעצור, לדבר, לשאול למה יש לו קושי?

מעבר לזה, יתכן ויש הרבה דברים שאת מבקשת, אותם צריך לבצע, וזה מציף אותו ומרגיש שמדובר ב"המון דברים" ולכן גם לא מתחיל אפילו לבצע. אולי, אם תשאלי אותו- מה עדיף בעיניך לעשות, או מה אתה יכול לעזור לי השבוע (לאו דווקא "עכשיו") - ולמנות בפניו את המטלות.. למשל עשבים, כיסאות, ניקיון? הוא יבחר אחת מהן והוא יחליט בעצמו עד מתי הוא יבצע את המטלה. אולי כך- הוא ירתם יותר. אמנם הוא לא יבצע את כל מה שאת מבקשת, אבל לפחות משהו אחד מתוך אלו גם ישאיר אותך מסופקת ופחות כועסת עליו. לאחר "התנהגות טובה" את בהחלט יכולה לעשות משהו לטובתו כמו ארוחה או כל דבר אחר שהוא אוהב, על מנת שתראי לו שאת מעריכה את זה. יוסיף מאוד אם אחת השיחות תספרי לו כמה הוא שימח אותך שהוא עזר לך באותו יום, וכמה זה הקל עלייך.

בהצלחה,

תודה עדי. התקשורת הזאת נמאסה מעט .איך הוא בכל פעם מחדש מחזיר אותי אחורה.
במקום להתקדם במקום לעצור ולעשות מה שבאמת חשוב לשיננו ולא רק לעצמו ולנוחיות שלו מה שנקרא בשפת הגברים אני ..."לא סופר אותה"...שמעתי "...עכשיו
תעזבי אותי בשקט,. מה שבהחלט גורם לי רבות "פשוט להתרחק ממנו (פיזית/מנטלית...)כך אני מניחה לו ומניחה לעצמי ומתרחקת כדי לא לפגוע לא לכעוס לא לצעוק לא להתעצבן ופועלת לטובתי בפנים להרגיע ולבנות בטחון עצמי מולו. ככול שלא אגיב
וככל ש"אתרחק, ולא אגע ויראה לו שאני לא מתרגשת כך זה נותן לי כח להמשיך...
ולא אני לא דורשת מה שהוא לא יכול ומשהו שהוא לא זוגי וביתי כלומר בבית אין עזרה
בכלום חוץ מקניות שהוא עושה ומניח על הרצפה וזהו. אני מניחה לו! אבל לעיתים אני מבקשת ורומזת בעדינות "תעשה בבקשה, והוא...טוב (אבל ברוב תשובותיו אלי
או לעברי זה כדי להשתיק אותי ולא לעשות כלום אלא בזמן שלו).
וזה מקביל להרבה דברים תיקון הרכב /אחריות כלפי הילד/סדר בחיים /אי סדר מנטלי
בבגדיו ובמראה שלו בדיבור שלו) מה שמפריע לי להתקרב אליו (אבל באופן ממשי יותר ויותר כי אני לא רוצה לוותר לו פשוט לא רוצה !!וזה כי אני שואלת את עצמי עד מתי ועד כמה .זה גם בא לידי ביטוי בשותפות שלנו או בחיפוש רצונות יחד .שנעלמו.או שהוא לא רואה מה שאני רוצה.איך באמת פותרים כזה דבר האם לעשות משהו דרמתי משהו החלטי או פשוט לא לשתוק ממש לא לשתוק . פשוט לכעוס ממש ולא לתת לו לנסות אפילו לטעות שוב!

אני נשואה 7 שנים פלוס 2 בנות אחת בת 5 והשניה תינוקת בת חודשיים. וכשאני מבקשת עזרה במטלות בבית בעלי תמיד עם סיבה והכל בזמן שלו הוא מעדיף לראות טלוויזיה ולא להזיז את עצמו ולעזור.וגם שסוף סוף הוא עוזר כמו לארגן את הילדה בת ה-5 לשינה בלילה הוא משחק איתה שיודע שכבר מאוחר והיא כבר צריכה להיות רדומה. ובבוקר הוא כזה עצלן שלא רוצה לקום שכל דבר זה מיליון פעם יותר גרוע מלהעיר את ביתי בבוקר ..וכשבכיתי לא שומעת הוא מתעצבן למרות שהיא אומרת שהיא עסוקה או רוצה לראות טלוויזיה הוא כועס כי זה לא בזמן שלו.ואז הוא אומר לה שהיא תענש כי היא לא מקשיבה. ואז שהוא לא מקשיב לי ביתי ניגשת אלי ואומרת אבא לא מקשיב לך ולא פעם ופעמים אמרתי לו שהילדה רואה מה הוא עושה והוא מצידו אז אל תבקשי שום דבר שהילדה נימצאת זה מכעיס ומעצבן ואני לא יודעת איך לפתור את הבעיה הענקית הזאת כי אני צריכה את העזרה ואם הייתי יכולה הייתי עושה לבד דיבוקים ושיחות לא עוזרים קל וחומר שהוא רואה את הדרך שהילדה מגיבה גם לא מלמד אותו לקח אפילו בזמן שלו שזה אף פעם גם לא מגיע ותמיד או אומר בסדר וכו כדי להשתיק אותי ושום דבר לא זז מה עושים???