תגובה

תודה עדי. התקשורת הזאת נמאסה מעט .איך הוא בכל פעם מחדש מחזיר אותי אחורה.
במקום להתקדם במקום לעצור ולעשות מה שבאמת חשוב לשיננו ולא רק לעצמו ולנוחיות שלו מה שנקרא בשפת הגברים אני ..."לא סופר אותה"...שמעתי "...עכשיו
תעזבי אותי בשקט,. מה שבהחלט גורם לי רבות "פשוט להתרחק ממנו (פיזית/מנטלית...)כך אני מניחה לו ומניחה לעצמי ומתרחקת כדי לא לפגוע לא לכעוס לא לצעוק לא להתעצבן ופועלת לטובתי בפנים להרגיע ולבנות בטחון עצמי מולו. ככול שלא אגיב
וככל ש"אתרחק, ולא אגע ויראה לו שאני לא מתרגשת כך זה נותן לי כח להמשיך...
ולא אני לא דורשת מה שהוא לא יכול ומשהו שהוא לא זוגי וביתי כלומר בבית אין עזרה
בכלום חוץ מקניות שהוא עושה ומניח על הרצפה וזהו. אני מניחה לו! אבל לעיתים אני מבקשת ורומזת בעדינות "תעשה בבקשה, והוא...טוב (אבל ברוב תשובותיו אלי
או לעברי זה כדי להשתיק אותי ולא לעשות כלום אלא בזמן שלו).
וזה מקביל להרבה דברים תיקון הרכב /אחריות כלפי הילד/סדר בחיים /אי סדר מנטלי
בבגדיו ובמראה שלו בדיבור שלו) מה שמפריע לי להתקרב אליו (אבל באופן ממשי יותר ויותר כי אני לא רוצה לוותר לו פשוט לא רוצה !!וזה כי אני שואלת את עצמי עד מתי ועד כמה .זה גם בא לידי ביטוי בשותפות שלנו או בחיפוש רצונות יחד .שנעלמו.או שהוא לא רואה מה שאני רוצה.איך באמת פותרים כזה דבר האם לעשות משהו דרמתי משהו החלטי או פשוט לא לשתוק ממש לא לשתוק . פשוט לכעוס ממש ולא לתת לו לנסות אפילו לטעות שוב!