להחזיר את העבר

שלום sis,

הבאת ילד לעולם היא לא סתם "הרחבת" המשפחה, אלא הזוגיות צריכה ממש לזוז בשביל עולם ההורות, ועולם האמהות בפרט. עבורו היית עד עכשיו רק שלו, ופתאום שאת כולך של הילד שנולד, לרבות כל נושא דימוי הגוף, שינויים הורמונליים ומצב גופני לאחר לידה (כל אלו שינויים בפני עצמם) - פתאום השינוי והשמחה הגדולה של הבאת הילד טומנת בחובה עוד אלמנטים שלא לקחנו בחשבון לפני ההורות (וזה טבעי).

הבעל לא פעם חש שהוא מפנה את מקומו די באילוץ לטובת "יצור" ששואב ממך את כל האנרגיות- הילד. במקום הורות "אידיאלית" מגיעים ריבים, עימותים ויחד עם זאת- גידול הילד בכל מקרה מביא איתו הרבה חילוקי דעות טבעיים, וכשאין זוגיות שלמה סביב נושא זה, גם הגידול עצמו מביא עימותים.

אני מציעה בשלב ראשון לפנות עבור בעלך זמן קבוע ששם את רק איתו. אם יש סבתא קרובה או בייביסיטר שיכולה לתפוס את מקומך לאותו פרק זמן קצר זה יכול בהחלט לעזור. הזלזול שלו עשוי להיפסק הרגע שהוא יבין שהמקום שלו עוד שמור אצלך.

מעבר לזה, יהיה כדאי לקרוא חומרים על אמהות, אבהות טריה, ואיך כל זה משפיע על הזוגיות.

בשלב הבא, יהיה כדאי לעודד אותו ליצור אבהות טובה עם הילד. פחות להעיר לו, לתת לו ליצור את הקשר לבד ובדרך שלו גם אם היא נראית לך ממש לא נכונה. תני לזה את הזמן ותיווכחי לראות שהילד דווקא מגיב חיובי לאבא שלו. חשוב שהוא ירגיש משוחרר עם האבהות שלו ולא ירגיש שיש מישהו שנותן לו פקודות. גם זה עלול להוריד מהערך העצמי ולכן הוא ישר תוקף אותך. כאמהות אנחנו תמיד בהרגשה שאנחנו יודעות טוב יותר, נכון יותר, ומרגישות את הילד (שזה האמת נכון), ועם זאת, יהיה כדאי לעודד את האבות כן ליזום וכן ליצור טיפול בילד, גם אם זה טיפול שאנחנו יכולנו לעשות את זה הרבה יותר טוב. התוצאה של המהלך הזה תהיה שבהמשך הוא יהיה איתו, ישמור עליו, יאכיל, יקלח, ולמעשה ההורות תתחלק נכון בין שניכם ולא תחושי שהכל נופל עלייך. יש להעביר לו מסר שאת בוטחת בו, סומכת עליו, אפילו מתייעצת איתו לגבי הילד. לא משנה איך נסתכל על זה- הוא 50% שלו..

בהצלחה רבה