בן זוג קמצן...

אלמונית שלום,

איכשהו נראה לי שעולים מדברייך שני נושאים שיתכן ואת עוסקת בהם וזה לא רק הנושא הכספי שנרחיב עליו גם.

1. הנושא הכספי והשאלה שאני מעלה האם בן זוגך קמצן?

2. האם הוא טיפוס תלותי בהוריו מעבר לכספים?

בנושא הכספים, זה שאתם יכולים לגור ביחידה של הוריו מאפשר לכם חיסכון כספי לא מבוטל בכלל, אם נוסיף על זה אוכל/חשבונות כולל ארנונה/כבלים ועוד.... את תקבלי כמעט את סכום ההפרש שהוא מרוויח לעומתך. (כאילו את מרוויחה נניח 8,000+- ₪)

כי אחרת, אילו ההוצאות שהיו לכם כנראה.

לגבי הרכב גם כאן ניתן להתבונן בראיה כלכלית. רכב חדש יותר סביר שיצטרך פחות תיקונים מרכב ישן יותר. כך שלא ברור שהוא היה פזרן בקנייה זאת אם כי מחושב (עבור שניכם אפילו) שיהיה רכב טוב שישמש גם אתכם לפעמים לצד הרכב שאת מחזיקה.

תמיכה מההורים, אם יש אפשרות לתת והאדם סה"כ עובד וכן מתפרנס ולא יושב בטל בבית ומסתובב, היא בסדר. היא לא דבר רע (בתנאי שיש להורים אפשרות וזה לא בא על חשבונם) אך כאן מגיעים לנושא התלות, האם את מזהה שיש קווים של תלות.

האם הוא זקוק לכל להתייעצות עם אמו? האם יש קשר עם אמו/אביו שהוא יותר מידי הדוק?
האם הוא תלוי בהוריו הרבה מעבר לקשר אם/אב-בן בגיל הזה בגלל העזרה הכלכלית?

מהדברים שהעלית יש כאן שאלה האם הוא באמת קמצן ויש דרכים נוספות על מנת לבדוק זאת:

השארת טיפ למלצר/ית בבתי קפה, התבוננות ממושכת בתפריט להזמין את הפריט הזול ביותר,
בסופר, השתהות ממושכת מול מוצרים, מה הכי זול, התעסקויות סביב כסף, חסכנות,
חבל לקנות את זה, חבל להתחדש בזה, מתנות בימי הולדת ועוד...

האם את מזהה את זה?

אפשר לראות אם אדם קמצן בקלות....

כי נשאלת שאלה אם ההורים שם באמת נותנים לכם את המגורים ואת כל החשבונות, מה עוד חשוב לך לקבל (ואת לגמרי לא נשמעת תובענית, זה בסדר).

מה יקל עלייך? אם יש משהו כזה תנסי לדבר אתו אבל לא בצורה של "אתה קמצן" אלא בצורה בונה. זה נכון שלפעמים כעסים יוצאים וזוגות רבים בוודאי.
תמיד עדיף לבקש מה חסר/מה יעזור/מה את מרגישה/מה את מעריכה בקו בונה ולא בקו מאשים.

האם יקל עלייך, אם אתם חושבים על העתיד באמת ברצינות, לפתוח חשבון אליו תזרימו כל אחד X ₪ לכל ההוצאות שלכם המשותפת (בילויים, סופרפארם ועוד...)
אולי שווה להגדיר מה אתם רוצים? כמובן שזה כרוך באחזקת חשבון בנק שלישי אך יש לאנשים לפעמים וזה גם בסדר.

האם יש לו חששות? שווה לדבר על הכל.

ניסיתי להאיר לך מס' נקודות מקווה שעזר.

שיהיה הרבה הצלחה,

שכחתי לציין.. שהוא ילד מאומץ לכן תמיד אמרתי לעצמי שהפינוק מההורים הוא בגלל זה..
ודבר שני מאוד חשוב- הוא לא עבד עד שהכרתי אותו...אחרי 3 חודשים של הכרות בינינו הוא רצה שאעבור לגור אצלו אז התנאי שלי היה- שהוא ימצא עבודה.

אלמונית שלום,

לגבי האימוץ, שאלה, יש גם הורים לילדים ביולוגיים לגמרי שמפנקים אותם מאד והורים לילדים מאומצים שפחות "מפנקים"..

לגבי העבודה, אני מאמינה שזה מאד חושב שהוא עובד.

וזה בהחלט להפחית את התלות שלו בהוריו, אף אם נעזר, הוא לא תלותי לגמרי והחשוב מאד - קם בבוקר למען משמעות, לעשייה.

אני מבינה אותך בנושא זה והוא לגמרי לא רק כלכלי.

אני מבינה שהוא באותו מקום עבודה בכל מהלך ההיכרות שלכם?

כלומר, הוא מתמיד... מרוויח בסדר.

ממשיכה עם המלצתי הקודמת...