משבר

אני נמצאת בזוגיות עם אישה מזה כחמש שנים. שתינו בשנות השלושים לחיינו. לפני כשבעה חודשים נולד לנו בן. זוגתי היא שילדה אותו ונשארה איתו בבית במהלך חופשת הלידה. אני עובדת בחינוך כך שאני חוזרת הביתה בסביבות השעה שלוש ועושה מה שצריך בבית. לאחר מחשבה מרובה החלטנו כי אנחנו מעדיפות להשאיר את הילד עד גיל שנה בבית וזוגתי נשארה איתו בשמחה.
אחרי הלידה עברנו לבית משלנו ועם הבית והילד הגיעו עוד מטלות שצריך לבצע (יש לנו גם כלב). זוגתי שתמיד היתה אדם תובעני ולא מתפשר, הפכה לסיוט. אנחנו יכולות להתנהל ארבעה ימים מעולה, ואז קורה משהו והכל פשוט משתגע. היא מתחילה לכעוס בצורה לא פרופורציונאלית, היא יכולה בזעם לתת לי מכה, מקללת, מתעצבנת על הכל. ואז עוברים יום או יומיים והכול נרגע למשך מספר ימים. ושוב ושוב ושוב.
מה עושים?
אני באמת לא יודעת מה לעשות. אני מבינה שלא כל כך טוב לה, שאני בטוח לא עוזרת מספיק או כמו שהיא הייתה רוצה. מצד שני, אני באמת עושה דברים ואני לא חושבת שהכעסים עלי פרופורציונאלים.
תודה.