בנים לא מתעניינים בי

ליטל שלום,

אני מבינה את התסכול שאת מביטה על חברות בגילך שיש להן קשר (או מתחילים איתן) ורוצה גם, זה מחמיא.

ראשית כל, את צעירה מאד עדיין וחשוב לי לציין זאת כיוון שמאד מוקדם להרחיק לכת ולומר לעצמך אמירות כלפי העתיד לגבי מציאת זוגיות, חתונה וכו'..

יש לך זמן לכל אילו ואת עוד תלמדי ותכירי את עצמך וגם אנשים עד אז (זה תהליך בחיים וכולם עוברים אותו).

מספר שאלות להתבוננות:

האם את יכולה לזהות מה חשוב לך בחבר? מה חשוב לך בקשר?

האם את מרגישה שזה בסדר לך ליזום אם יש בחור שמוצא חן בעינייך כחבר/ידיד/קשר? (לסרט, לבית קפה)

כתבת שהתחלת לשכוח איך לתקשר עם בנים - למה כוונתך? האם יש חשש כלשהו בתקשורת עם בנים? האם את מרגישה שאת בטוחה יותר עם חברות?
(זה טבעי).

לגבי חזרה לקשר מהעבר, לא הייתי ממליצה לעשות זאת כצעד ממקום של ייאוש, רק אם את מעוניינת בבחור ההוא.. איך הייתה מערכת יחסים זו? מה למדת ממנה? מה אהבת בה ומה פחות?

תנסי לבחון עם עצמך.: האם את מתביישת, מרגישה פחות נוח מול בנים ועוד.. לעיתים אדם משדר גם באופן לא מודע את רגשותיו וחששותיו.

כמובן שמדובר בתהליך טבעי ואני מאמינה שמה שאת מזהה זוהי תחילת הדרך גם להגיע לתובנות ובהמשך לחבר.

את מוזמנת לחזור אלי עם יותר מידע (מה ששאלתי).

כל טוב ובברכה,