אבודת עצות

הי ויקי,

מצטערת לשמוע מה שעובר עלייך. את מתארת שני דברים עיקריים-
1. הבעיה עצמה איתה את מתמודדת
2. משבר אי האמון מול בעלך

אני מניחה שאם היית פותחת את זה מראש, אולי באמת זה היום לא היה צובר תאוצה כזאת וכאלה כעסים מצידו. מצד שני, אי אפשר לדעת ולא נבכה על חלב שנשפך.

הדבר היחיד שאני חושבת שיכול לעזור הוא באמת כן להמשיך יעוץ מיני או זוגי. צריך שיהיה ביניכם איזשהו הסכם מסוים על תדירות היחסים (זה אמנם טכני אך לצערנו אולי זה יכול להביא לשינוי ברמת הקשר שלכם- והעובדה שהוא מאוד יעריך אותך על כך. אולי זה יפצה על חוסר האמון?), ובכלל אודות היחסים האינטימיים.

יש אנשים, הרבה, כמוך, שיחסי המין לא מקבלים משמעות של ממש בחיים ויכולים לחיות מצוין גם ללא מגע מיני או לאל מגע כלל. זה יכול להיות פונקציה של חוסר מגע וחום בילדות או בשנים מוקדמות, וזה יכול להיות עינין כימי וביולוגי לחלוטין ללא קשר לחינוך מוקדם.

החשוב הוא להשקיע בו כרגע. אם אכן הוא בעל תומך, שאת אוהבת, ויש ביניכם יחסים טובים פרט לנושא הזה (שהוא משמעותי וחשוב לו), יש להשקיע בפיתרון המצב, ובקירבה לבעלך. הוא צריך לחוש שאת איתו, שאת מבינה את המצוקה, מתחרטת על הסתרת המידע ההוא אז, ומוכנה לעשות הרבה מאוד כדי לשקם את המצב. החליטי לגשת ליעוץ, קבעי פגישה, וגייסי אותו לתהליך.

שלום עדי .
מאחר והייתי שותף לפנייתה של אשתי ויקי אליך אני מבקש לענות לתשובתך הכנה .
ראשית תודה .
הבעיה הקשה היא שאשתי לא הציפה ביוזמתה את הנושא כאשר אני הרגשתי זאת ואמרתי לה לא פעם , היא הכחישה וטענה שזה לא נכון , כל השנים הכחישה ותחמנה אותי , באם הייתה באה עם הסיפור לפני כמה שנים טובות הייתי רץ איתה ומנסה אז לפתור את הבעיה אבל היא מכירה את עצמה והחליטה להמשיך ולשקר , שקר זה היום תופח לה על הפנים וגורם לי להתרחק ממנה , אני חיי בתחושה שהיא שיקרה אותי כל השנים , חייתי בשקר אחד גדול , אני בזמנו אילצתי אותה ללכת ליעוץ .מיני ששם בהתחלה היא שיקרה ותחמנה את המציאות ולבסוף נשברה והודתה שאין לה חשק ומבחינתה פעם בשבוע לקיים יחסי מין זה בסדר .
המצב היום הוא שאני מקבל ממנה מין ללא תשלום , איך זה נראה לך וכמה זמן זה יכול להחזיק מים , אני מסתובב מתוסכל , לא מאושר , לא מסופק , מרומה כאשר אינני מסוגל להתקרב אליה , יש לי מחסום שאני לא מסוגל לחבק אותה וליזום מין אתה , המין נוצר רק באם היא מתקרבת ויוזמת וזה נעשה באופן מכאני לחלוטין , תעלה , תגמור כמה שיותר מהר וזהו . בקיצור זה המצב , אינני חושב שיעוץ מיני נוסף יכול לעזור לה /לי /לנו כי היא לא צריכה , לא זקוקה למין , הגוף שלה לא צריך מין היא כן צריכה ורוצה להיות נשואה עם ילדים זה על בטוח אבל מין רחוק ממנה , להגיע לסיפוק מיני (לאורגזמה) היא לא מגיעה לא זכור לי שהיא אי עם הגיעה .
לסיכום אכלתי אותה בגדול שהתחתנתי איתה ואני עומד בפני פרשת דרכים , מה עושים :
1. להמשיך לחיות איתה כאשר היא "נותנת " לי מין על מנת לא להתגרש? השאלה עד מתי .היא תיתן לי מין , בשלב מסוים היא תתייאש ואז זה יהיה מאוחר בשבילי להתגרש ממנה .
2. לבגוד בה מדי פעם על מנת להשלים את החסר ? (בהסכמתה או לא בהסכמתה )
3. להתגרש ממנה ?
. 4. איך אפשר להמשיך לחיות ככה שאני יודע שאשתי לא רוצה , לא צריכה , שיקרה אותי בגדול , יכולה לחיות בלי זה והיא נותנת לי מין באופן מכאני על מנת שאשתוק ,
מה המלצתך ??????????,
תודה

שלום שוב דדי,

אני מודה שאין לי ממש תשובות אחרות לתת. אני יודעת שטיפול זוגי ומיני בהחלט יכול לעזור, אך דרושים לזה כמה דברים והחשוב הוא- אמון.
מה שבלט לי מבין שורותיך היא העובדה שפשוט נמאס לך. נראה שאין לך כרגע את הכוחות להכיל את המצב, שצריך לחשוב שוב על הכל ולא מן הנמנע- גם להתייעץ פרטנית אם אתה זקוק ליותר הכוונה.

הפרטים אותם היא הסתירה ממך בזמנו לא מרפים ממך, ולהערכתי הדבר הזה מעורר מחדש את השאלה- האם אתה מאמין בה, מאמין בקשר, רואה בה אדם שיש להשקיע במערכת יחסים איתו, לתת לו צ'אנס אמיתי לשינוי וכו'- אלו תשובות שקיימות רק אצלך. יתכן וגם המשבר הזה "יושב" על עוד משברים קטנים אחרים, מתחומים אחרים בחיי הזוגיות שלכם, שגם הם עוסקים ביחסי אמון. במילים אחרות, נראה שהמשבר הוא גדול והוא עוסק באמון לאורך השנים.

אני בטח לא בעד שתבגוד בה, וגם לא בעד שתתגרש ממנה. אני בעד שתחשוב טוב עד כמה יש בך אורך רוח וסבלנות של ממש לתהליך של בניית אמון מחדש- זה תהליך ארוך שידרוש ממך לשים הרבה מאוד בצד ולנסות לראות בה צדדים אחרים שקיימים בה. לגבי תדירות של אחת לשבוע- זה לא אומר שאין לה חשק מיני, יש הרבה אנשים מיניים אך שיסתפקו במעט, כי אינם זקוקים למעבר מכך. יתכן והיא באמת עושה זאת עבורך, מה שמחדד יותר את התחושה של "היא עושה לי טובה".

הכעס שלך בולט ואולי אפילו מוצדק. אך החשוב הוא להסתכל אחורה- על מה שבניתם בכל זאת עד כה, וקדימה- האם הבנין הזה יכול להיבנות מיסודות חדשים, חזקים ,שמושתתים על פתיחות וכנות, או שהוא מט ליפול ואין סיכוי יותר? אין לזה תשובה אחת חד משמעית, זה תהליך שאתה אמור לעבור אותו בעיקר מול עצמך. אני כן ממליצה ללכת לכמה פגישות עם איש מקצוע, לחדד שם יותר את הדילמות שלך בתוך המערכת וליצור לך תגובה נכונה מולה שתהיה מתאימה לך באמת. מאוד יכול להיות שהתהליך האישי שתעבור מול המטפל- יתן לך פניות ומקום רגשי לעבד את המשבר הנוכחי- ואז גם להגיע לתשובה לשאלה האם להישאר או לעזוב.

תודה על כל מה שכתב לי.
איך ניתן לתת לה צאנס מה היא עברה באדום , מה מחר היא תולד מחדש עם חשק , לא היה לה חשק ולא יהיה לה ועם הגיל זה רק יחמיר .
איך אני יכול להאמין לה ? במה להאמין לה ? הרי היא חייה בשקר שנים והכחישה זאת עד שעליתי על זה והיא בצורה עקיפה הודתה .
נכון צריך להסתכל אחורנית על מה שבנינו אבל להמשיך ולאמלל אותי עד מתי ?
הרי אני יודע שהיא משחקת אותה והיא באמת לא רוצה , לא צריכה אז למה לאמלל אותי , למה ? שתאמלל משהו אחר שלא צריך לקיים יחסים ויש כאלה .
איך ניתן להאמין לה , איך ?
אני לא רואה איך יעוץ יכול לעזור לי , זה דפק לי את הראש , אני לא מסוכל להתקרב אליה , אני לא מסוכל להתנשק אתה , אני לא מסוגל לקיים יחסים אתה , היא בשלב מסוים התחילה לדחות אותי בגלל השקר הזה לאורך השנים .
השקר הזה היום טופח לי בפנים ובחוזקה טופח גם לה , באם היא הייתה מציפה את הבעיה שלה ולא משחקת ומשקרת אני מאמין שזה היה אחרת , למה זה דומה למשהיא שנודע לה שהיא חולה ולא מודה בזה ולא נותנת לעזור לה , לא יודע יתכן וכשהיתה יותר צעירה היינו מצליחים לשפר במקצת את הבעיה אבל להכחיש כל כך הרבה שנים והיום לבוא ולתת לי בתדירות גבוהה על מנת שאשתוק , נו באמת איך אפשר .אני לא מסוגל לחיות בשקר איתה ואני לא מאמין שיעוץ יכול לפתור לי את הבעיה ולה את הבעיה ולנו יחד את הבעיה .מה ימחקו לי את הזיכרון , ישכנעו אותי שמה שאני מרגיש שונה במציאות , נו באמת ? הסיפור שלי עבוד ואני חייב למצוא דרך אחרת להיות מאושר ומסופק.
אני לא מאמין שיש גברים שמסוגלים לחיות בשקר כאשר הם יודעים שהנשים שלהם לא אוהבות מין והם "נותנות " מין על מנת שיישארו נשואות .
אני מרגיש פגוע עד כדי כך שלא הייתי נפגע כך באם הייתה בוגדת בי .
נראה לי שהפתרון הטוב ביותר הוא להישאר נשוי אתה ולנהל יחסים מחוץ לבית

תודה

הי דדי,

מצטערת לקרא את מה שאתה כותב. בהחלט נשמע קשה. מהדברים שאתה מעלה עולה שלא מדובר במשבר אמון, אלא במצב בו אין כבר אמון ואולי מאוחר מדי לתקן אותו. אתה סולד ממנה בכל רמה, ולכן אתה צודק- גם יעוץ במצב כזה, לא בטוח שיעזור.

האלטרנטיבה שהעלת, "לגיטימית" בעיני גברים, נשים, ככל שתהיה- בעיניי פסולה ביותר. אם אין אמון ואין רצון, ואתה רוצה להשתחרר מהכבילות אליה, אין מה להישאר נשוי לה. שהרי להפך, ככל שתקיים קשרים מחוץ לנישואים- יתרבו רגשות האשם, תאלץ לחיות בסתר, סביר להניח שתקיים קשרים עם נשואות אחרות שלא מרוצות, מה שכנראה יפחית את הסיכויים לחיות איתן חיים של ממש (הרי גם הן יצטרכו להתגרש מתישהו) וזה לופ שעלול לעשות רע בהרבה היבטים. עוד לא ציינתי את ההשפעה על הילדים.. לא חשוב באיזה גיל הם. הם יכולים לקבל את ההוכחה והרושם שנישואים זה פשוט טרגדיה, ומודל הבגידה ישמש להם פיתרון של ממש בהמשך חייהם. זה נשמע קיצוני, אבל אני מזמינה אותך לדבר עם ילדים להורים גרושים שבגדו זה בזה, והילדים גילו את זה.

לסיכום, אני מבינה את הכאב שלך. אני מבינה שהפגיעה היא קשה. אם לא להתייעץ ולהתגייס יחד, כדאי יהיה להיפרד, בפסק זמן לפחות, לחיות בנפרד. ולנסות לבדוק בהמשך אם להתגרש או לנסות בכל זאת לחשוב על פיתרון לגיטימי.

תודה ענקית
אחשוב על כל מה שכתב .
תודה